שמות רבה ל״בShemot Rabbah 32

Section 1א׳

הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים פב, ו): אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם, אִלּוּ הִמְתִּינוּ יִשְׂרָאֵל לְמשֶׁה וְלֹא הָיוּ עוֹשִׂים אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, לֹא הָיְתָה גָּלֻיּוֹת וְלֹא מַלְאַךְ הַמָּוֶת שׁוֹלֵט בָּהֶן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמות לב, טז): וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת, מַהוּ חָרוּת, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר חֵרוּת מִן גָּלֻיּוֹת, וְרַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר חֵרוּת מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת, בְּשָׁעָה שֶׁאָמְרוּ יִשְׂרָאֵל (שמות כד, ז): כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָדָם הָרִאשׁוֹן צִוִּיתִיו מִצְוָה אַחַת כְּדֵי שֶׁיְקַיְמֶנָּה וְהִשְׁוֵיתִיו לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, כב): הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ, אֵלּוּ שֶׁהֵן עוֹשִׂין וּמְקַיְּימִין תרי"ג מִצְווֹת חוּץ מִן הַכְּלָלִים וּמִן הַפְּרָטִים וּמִן הַדִּקְדּוּקִים, אֵינוֹ דִין שֶׁיִּהְיוּ הֵן חַיִּין וְקַיָּמִין לְעוֹלָם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר כא, יט): וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל, שֶׁנָּחֲלוּ מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּהְיוּ חַיִּים וְקַיָּמִים לְעוֹלָם, כֵּיוָן שֶׁאָמְרוּ (שמות לב, ח): אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל, בָּא מוֹת עֲלֵיהֶם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשִׁיטָתוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן הֲלַכְתֶּם שֶׁלֹא עָמַד בְּנִסְיוֹנוֹ שָׁלשׁ שָׁעוֹת וּבְתֵשַׁע שָׁעוֹת נִקְנְסָה עָלָיו מִיתָה, אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם, וַהֲלַכְתֶּם אַחַר מִדּוֹתָיו שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן (תהלים פב, ז): אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן. מַהוּ (תהלים פב, ז): וּכְאַחַד הַשָֹּׂרִים תִּפֹּלוּ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה אוֹ כְּאָדָם אוֹ כְּחַוָּה. דָּבָר אַחֵר, וּכְאַחַד הַשָֹּׂרִים תִּפֹּלוּ, אָמַר רַבִּי פִּנְחָס הַכֹּהֵן בֶּן רַבִּי חָמָא אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִפַּלְתֶּם עַצְמְכֶם, לְשֶׁעָבַר הֱיִיתֶם מִשְׁתַּמְשִׁים עַל יְדֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, עַכְשָׁיו אֵין אַתֶּם מִשְׁתַּמְּשִׁים אֶלָּא עַל יְדֵי מַלְאָךְ, הֱוֵי: הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ.

“Behold, I am sending an angel before you to protect you along the way and to take you to the place that I have prepared” (Exodus 23:20). “Behold, I am sending an angel” – that is what is written: “I had said: You are divine beings” (Psalms 82:6). Had Israel waited for Moses and not performed that act, there would have been no exiles, and the angel of death would not have had dominion over them. Likewise it says, “[The tablets were the work of God] and the script was the script of God, engraved [ḥarut] on the tablets” (Exodus 32:16). What is ḥarut? Rabbi Yehuda and Rabbi Neḥemya: Rabbi Yehuda said: Freedom [ḥerut] from exiles. Rabbi Neḥemya said: Freedom from the angel of death. When Israel said: “Everything that the Lord spoke, we will perform and we will heed” (Exodus 24:7), the Holy One blessed be He said: Adam the first man, I commanded one mitzva for him so that he would fulfill it, and I likened him to the ministering angels, as it is stated: “Behold, the man has become like one of us” (Genesis 3:22); these, who perform and fulfill the six hundred and thirteen mitzvot besides the generalizations, the specificities, and the details, is it not logical that they live and endure forever? Likewise it says: “And from Matana to Naḥaliel” (Numbers 21:19) – they received it from the Holy One blessed be He so they would be alive and enduring forever. When they said: “This is your god, Israel” (Exodus 32:8), death came upon them. The Holy One blessed be He said: You followed the approach of Adam the first man who did not withstand his ordeal for three hours, and at nine hours he was sentenced to death. “I had said: You are divine beings,” but you followed the attribute of Adam the first man; “indeed, as men you will die” (Psalms 82:7). What is: “As one of the princes you will fall” (Psalms 82:7)? Rabbi Yehuda said: Either like Adam or like Eve. Another matter: “As one of the princes you will fall” – Rabbi Pinḥas HaKohen ben Rabbi Ḥama said: The Holy One blessed be He said to them: You have toppled yourselves. In the past, you were served by means of the Divine Spirit; now, you are served only by means of an angel. That is, “behold, I am sending an angel before you.”

Section 2ב׳

דָּבָר אַחֵר, הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה ג, יט): וְאָנֹכִי אָמַרְתִּי אֵיךְ אֲשִׁיתֵךְ בַּבָּנִים, מַהוּ אֲשִׁיתֵךְ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשָּׁעָה שֶׁעֲמַדְתֶּם בְּסִינַי וְקִבַּלְתֶּם אֶת הַתּוֹרָה וְכָתַבְתִּי שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אֶתְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ז, ח): כִּי מֵאַהֲבַת ה' אֶתְכֶם, וְאַחַר שֶׁאָהַבְתִּי אֶתְכֶם הֵיאַךְ אֲנִי יָכוֹל לִשְׂנֹא אֶתְכֶם, אֵיךְ אֲשִׁיתֵךְ בַּבָּנִים, וְאֵין אֲשִׁיתֵךְ אֶלָּא שִׂנְאָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, טו): וְאֵיבָה אָשִׁית. דָּבָר אַחֵר, אֵיךְ אֲשִׁיתֵךְ בַּבָּנִים, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר חִיַּבְתֶּם עַצְמְכֶם, כְּדִכְתִיב (שמות כא, ל): כְּכֹל אֲשֶׁר יוּשַׁת עָלָיו, וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר בִּיַּרְתֶּם עַצְמְכֶם, כְּדִכְתִיב (ישעיה ה, ו): שָׁמִיר וָשָׁיִת. (ירמיה ג, יט): וְאֶתֶּן לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָה, לָמָּה נִקְרֵאת חֶמְדָה, שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ נָתוּן בְּתוֹכָהּ, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים סח, יז): הָהָר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ. דָּבָר אַחֵר, אֶרֶץ חֶמְדָה, שֶׁחָמְדוּ לָהּ כָּל הַמְלָכִים, שֶׁבֵּין הָעַי וּבֵין יְרִיחוֹ אֵינוֹ אֶלָּא שְׁלשָׁה מִלִּין, לָזוֹ מֶלֶךְ וְלָזוֹ מֶלֶךְ. דָּבָר אַחֵר, אֶרֶץ חֶמְדָה, רַבָּנָן אָמְרֵי אֶרֶץ שֶׁנֶּחְמְדוּ לָהּ אֲבוֹת הָעוֹלָם, אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יב, א): לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ, יִצְחָק (בראשית כו, ג): גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת, יַעֲקֹב (בראשית מז, ל): וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם. וְלָמָה הֵם מִתְחַמְדִים לָהּ, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, מִפְּנֵי שֶׁהֵם חַיִּים תְּחִלָה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ. וּמַהוּ (ירמיה ג, יט): נַחֲלַת צְבִי, לָמָה הוּא מוֹשְׁלָהּ לִצְבִי, מַה הַצְּבִי מִשֶּׁאָדָם מַפְשִׁיטוֹ אֵין עוֹרוֹ מַחֲזִיק אֶת בְּשָׂרוֹ, כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁזָּכוּ יִשְׂרָאֵל אֵין אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַחְזֶקֶת פֵּרוֹתֶיהָ. דָּבָר אַחֵר, מַה צְּבִי זֶה קַל לֶאֱכֹל, כָּךְ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל פֵּרוֹתֶיהָ קַלִּין לֶאֱכֹל. וְרַבָּנִין אָמְרֵי מַה צְּבִי זֶה רַגְלָיו קַלִּין יוֹתֵר מִכָּל בְּהֵמָה וּמִן הַחַיָּה, כָּךְ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְמַהֶרֶת לְבַשֵּׁל פֵּרוֹתֶיהָ יוֹתֵר מִכָּל הָאֲרָצוֹת, וְכָל כָּךְ לָמָּה, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל כְּדֵי שֶׁיְהֵא שְׁמִי מְיֻחָד עֲלֵיכֶם, (ירמיה ג, יט): וָאֹמַר אָבִי תִּקְרְאִי לִי וּמֵאַחֲרַי לֹא תָשׁוּבִי, אַתֶּם לֹא עֲשִׂיתֶם כֵּן אֶלָּא (ירמיה ג, כ): אָכֵן בָּגְדָה אִשָּׁה מֵרֵעָהּ, רַבָּנָן אָמְרֵי מֵאִישָׁהּ אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא מֵרֵעָהּ, מַה אִשָּׁה זוֹ אֵינָה יְכוֹלָה לִמְרֹד בְּבַעֲלָהּ אֶלָּא בְּרֵעָהּ הִיא יְכוֹלָה לִכְפֹּר בּוֹ, לָמָּה שֶׁאֵין בֵּינֵיהֶן גָּמִיסְקִין, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל לֹא עֲשִׂיתוּנִי כְּבַעַל אֶלָּא כְּרֵעַ, כְּשֵׁם שֶׁהָאִשָּׁה בּוֹגֵדָה בְּרֵעָהּ כָּךְ בְּגַדְתֶּם בִּי בֵּית יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן הַלְוַאי כְּאִשָּׁה בְּרֵעָהּ שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהוּא נוֹתֵן לָהּ שָׂכָר הִיא נִשְׁמַעַת לוֹ פָּסַק הֵימֶנָּה שָׂכָר אוֹמֶרֶת לוֹ כְּלוּם הָיִיתִי מְשֻׁעְבֶּדֶת לְךָ אֶלָּא בִּשְׁבִיל הַשָֹּׂכָר, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל כְּלוּם חִסַּרְתִּי אֶתְכֶם עַד שֶׁכְּפַרְתֶּם בִּי, הֱוֵי: בָּגְדָה אִשָּׁה מֵרֵעָהּ, דָּבָר אַחֵר, הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, אִלּוּ זְכִיתֶם אֲנִי בְּעַצְמִי נַעֲשֵׂיתִי לָכֶם שָׁלִיחַ כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשִׂיתִי לָכֶם בַּמִּדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג, כא): וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם, וְעַכְשָׁיו שֶׁלֹא זְכִיתֶם, הֲרֵינִי מוֹסֵר אֶתְכֶם לְשָׁלִיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ.

Another matter: “Behold, I am sending an angel before you” – that is what is written: “And I said: How shall I place you [ashitekh] among the children” (Jeremiah 3:19). What is ashitekh? The Holy One blessed be He said: From the moment that you stood at Sinai and received the Torah, and I wrote that I love you, as it is stated: “But because of the Lord’s love for you” (Deuteronomy 7:8) – after I loved you, how can I hate you? “How shall I place you [ashitekh] among the children?” Ashitekh indicates nothing other than animosity, as it is stated: “I will place [ashit] animosity” (Genesis 3:15). Another matter: “How shall I place you [ashitekh] among the children?” (Jeremiah 3:19) – Rabbi Yehoshua said: You have obligated yourselves, as it is written: “In accordance with all that shall be imposed [yushat] upon him” (Exodus 21:30). Rabbi Berekhya said: You have laid waste to yourselves, as it is written: “Briers and thistles [shayit]” (Isaiah 5:6). “I gave you a desirable [ḥemda] land” – why is it called desirable? Because the Temple is located in it; that is what is written: “The mountain that God desired [ḥamad] for His abode” (Psalms 68:17). Another matter: “A desirable land” (Jeremiah 3:19) – for all the kings desired it, as between Ai and Jericho is only three mil, and this one had a king and that one had a king. Another matter: “A desirable [ḥemda] land” (Jeremiah 3:19) – the Rabbis say: A land that was made desirable for the patriarchs of the world. Abraham, as it is stated: “Go from your land…[to the land that I will show you]” (Genesis 12:1). Isaac – “reside in this land” (Genesis 26:3). Jacob – “you shall transport me from Egypt” (Genesis 47:30). Why did it become desirable for them? Rabbi Shimon ben Lakish said: Because [those who are buried there] come to life first in the messianic era. What is “a magnificent inheritance [naḥalat tzevi]” (Jeremiah 3:19)? Why is it analogized to a gazelle [tzevi]? Just as the gazelle, when a person flays it, its hide cannot contain its flesh, so too, when Israel took possession of it, the Land of Israel could not contain its produce. Another matter: Just as the gazelle is easy to eat, so too, the produce of the Land of Israel is easy to eat. The Rabbis say: Just as the gazelle, its legs are fleeter than any animal and any beast, so, the Land of Israel is faster to ripen its produce than all the lands. Why to that extent? The Holy One blessed be He said to Israel: ‘So that My name will be uniquely associated with you.’ “I said: You shall call Me my Father, and do not turn back from following Me” (Jeremiah 3:19), but you did not do so, but rather, “indeed, a woman has betrayed her lover” (Jeremiah 3:20). The Rabbis say: It is not written here, “her husband,” but rather, “her lover.” Just as a woman cannot rebel against her husband, but she can reject her lover – why, because there is no marriage contract between them – so the Holy One blessed be He says to Israel: ‘You did not render Me a husband but rather a lover; just as a woman betrays her lover, so “you have betrayed Me, house of Israel”’ (Jeremiah 3:20). Rabbi Yehuda ben Rabbi Simon said: If only [they were] like a woman to her lover. For as long as he gives her a wage, she obeys him; if he stops giving her wage, she says to him: ‘Was I not subservient to you only for the wage?’ So, the Holy One blessed be He said to Israel: ‘Have I withheld anything from you such that you have rejected Me?’ That is, “a woman has betrayed her lover.” Another matter: “Behold, I am sending an angel” – the Holy One blessed be He said to Israel: Had you merited, I, Myself, would have become a messenger for you just as I did for you in the wilderness, as it is stated: “The Lord was going before them by day” (Exodus 13:21). Now that you did not merit, I am passing you to a messenger, as it is stated: “Behold, I am sending an angel.”

Section 3ג׳

וְאֵימָתַי נִמְסְרוּ לְשָׁלִיחַ, בְּשָׁעָה שֶׁעָבְדוּ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, מִנַּיִן, שֶׁכֵּן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה (שמות לב, לד): לֵךְ נְחֵה אֶת הָעָם, אָמַר משֶׁה (שמות לג, טו): אִם אֵין פָּנֶיךָ הֹלְכִים אַל תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה. וְעוֹד אָמַר משֶׁה רִבּוֹן הָעוֹלָם מַה בֵּינֵינוּ לְבֵין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים לָנוּ נְבִיאִים וְלָהֶם נְבִיאִים, לָנוּ שַׂר וְלָהֶם שַׂר. אָמַר רַבִּי לֵוִי שְׁתֵּי מִדּוֹת טוֹבוֹת בִּטֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, שֶׁלֹא יַעַמְדוּ עֲלֵיהֶם נְבִיאִים וְשֶׁלֹא יִמָּסְרוּ יִשְׂרָאֵל לְשַׂר כָּל יְמֵי משֶׁה, כֵּיוָן שֶׁמֵּת משֶׁה חָזַר אוֹתוֹ הַשַֹּׂר לִמְקוֹמוֹ, שֶׁכֵּן יְהוֹשֻׁעַ רָאָהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ה, יג יד): וַיְהִי בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּירִיחוֹ, וַיֹּאמֶר לֹא כִּי אֲנִי שַׂר צְבָא ה' עַתָּה בָאתִי, לְכָךְ נֶאֱמַר: הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ.

When were they passed to a messenger? It was when they engaged in idol worship. From where is it derived? For this is what the Holy One blessed be He said to Moses: “Go, lead the people…[behold, My angel will go before you]” (Exodus 32:34). Moses said: “If Your presence does not go, do not take us up from here” (Exodus 33:15). Moreover, Moses said to the Holy One blessed be He: Master of the universe, what is the difference between us and the idolaters? We have prophets and they have prophets. We have a guardian angel and they have a guardian angel. Rabbi Levi said: The Holy One blessed be He abolished two good benefits from the idolaters such that prophets would not arise for them and that Israel would not be passed to a guardian angel all the days of Moses. When Moses died, that guardian angel returned to his place, for Joshua saw him, as it is stated: “It was when Joshua was in Jericho.… He said: No, for I am commander of the host of the Lord; now I have come” (Joshua 5:13–14). That is why it is stated: “Behold, I am sending an angel before you.”