יומא ח׳Yoma 8

Perek 8 of 8 in Yoma — 43 passages

English translation being prepared for this perek

Passage 1א׳

יומא פרק ח - תָּנוּ רַבָּנָן: (ויקרא טז) "תְּעַנּוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם". יָכוֹל, יֵשֵׁב בַּחַמָּה אוֹ בַּצִּנָּה, כְּדֵי שֶׁיִּצְטַעֵר? תַּלְמוּד לוֹמַר: (שם) "וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ". מַה מְּלָאכָה, שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה, אַף עִנּוּי נֶפֶשׁ, שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה. וְאֵימָא: הֵיכָא דְּיָתִיב בֵּי שִׁמְשָׁא וְחָמִים לֵיהּ, לָא נֵימָא לֵיהּ: קוּם תּוּב בְּטוּלָא! יָתִיב בְּטוּלָא וְקָרִיר לֵיהּ, לָא נֵימָא לֵיהּ: קוּם תּוּב בְּשִׁמְשָׁא! דּוּמְיָא דִּמְלָאכָה! מַה מְּלָאכָה, לֹא חִלַּקְתָּ בָּהּ, אַף עִנּוּי לֹא תַּחֲלֹק בּוֹ.

English arrives with our Bavli rendering of Yoma 74b

Passage 2ב׳

סה כְּתִיב: (דברים ח) "הַמַּאֲכִלְךָ מָן בַּמִּדְבָּר [לְמַעַן עַנֹּתְךְ"]. (וכתיב: (שם) "ויענך ויעיבך") רַבִּי אַמִי וְרַבִּי אַסִי, חַד אָמַר: אֵינוֹ דּוֹמֶה מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פַּת בְּסַלּוֹ, לְמִי שֶׁאֵין לוֹ פַּת בְּסַלּוֹ. וְחַד אָמַר: אֵינוֹ דּוֹמֶה מִי שֶׁרוֹאֶה וְאוֹכֵל, לְמִי שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה וְאוֹכֵל. אָמַר רַב יוֹסֵף: מִכָּאן רֶמֶז לַסּוּמִין, שֶׁאוֹכְלִין וְאֵינָן שְׂבֵעִין. אָמַר רַבִּי זֵירָא: מַאי קְרָאָה: (קהלת ו) "טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם מֵהֲלָךְ נָפֶשׁ". אָמַר אַבַּיֵי: הִלְכָּךְ, מַאן דְּאִית לֵיהּ סְעוּדָתָא, לָא נֵיכְלָהּ אֶלָּא בִּימָמָא. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: "טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם" בְּאִשָּׁה, יוֹתֵר מִגּוּפוֹ שֶׁל אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: "טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם מֵהֲלָךְ נָפֶשׁ". (משלי כּג) "כִּי יִתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים". רַבִּי אַמִי וְרַבִּי אַסִי, חַד אָמַר: כָּל הַנּוֹתֵן עֵינוֹ בְּכוֹסוֹ, כָּל הָעוֹלָם [כֻּלּוֹ] דּוֹמֶה עָלָיו כְּמִישׁוֹר. וְחַד אָמַר: כָּל הַנּוֹתֵן עֵינוֹ בְּכוֹסוֹ, כָּל הָעֲרָיוֹת דּוֹמוֹת עָלָיו כְּמִישׁוֹר. (שם יב) "דְּאָגָה בְלֶב אִישׁ יַשְׁחֶנָּה". רַבִּי אַמִי וְרַבִּי אַסִי, חַד אָמַר: יְסִיחֶנָּה מִדַּעְתּוֹ. וְחַד אָמַר: יְשִׂיחֶנָּה לַאֲחֵרִים. (ישעיה סה) "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". רַבִּי אַמִי וְרַבִּי אַסִי. חַד אָמַר: אֲפִלּוּ אוֹכֵל כָּל מַעֲדַנֵּי עוֹלָם, טוֹעֵם בָּהֶם טַעַם עָפָר. וְחַד אָמַר: אֲפִלּוּ אוֹכֵל כָּל מַעֲדַנֵּי עוֹלָם, אֵין דַּעְתּוֹ (מתקררת) [מְיֻּשֶּׁבֶת], עַד שֶׁיֹּאכַל עָפָר.

Passage 3ג׳

תַּנְיָא: אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: בּוֹא וּרְאֵה, שֶׁלֹּא כְּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם; [מִדַּת] בָּשָׂר־וָדָם, מַקְנִיט אֶת חֲבֵרוֹ, יוֹרֵד עִמּוֹ עַד לְחַיָּיו, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן! קִלֵּל אֶת הַנָּחָשׁ, עוֹלֶה לַגַּג, מְזוֹנוֹתָיו עִמּוֹ, יוֹרֵד לַקַּרְקַע, מְזוֹנוֹתָיו עִמּוֹ. קִלֵּל אֶת כְּנַעַן, אוֹכֵל מַה שֶּׁרַבּוֹ אוֹכֵל, וְשׁוֹתֶה מַה שֶּׁרַבּוֹ שׁוֹתֶה. קִלֵּל אֶת הָאִשָּׁה, הַכֹּל רָצִין אַחֲרֶיהָ. קִלֵּל אֶת הָאֲדָמָה, הַכֹּל נִזּוֹנִין הֵימֶנָּה. (במדבר יא) "זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם". רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר: דָּגִים, וְחַד אָמַר: עֲרָיוֹת. מַאן דְּאָמַר: דָּגִים, דִּכְתִיב: 'נֹאכַל'. וּמַאן דְּאָמַר: עֲרָיוֹת, דִּכְתִיב: 'חִנָּם'. (בשלמא למאן דאמר: 'דגים', היינו דאמר: 'נאכל', אלא) וּלְמַאן דְּאָמַר: 'עֲרָיוֹת' (מאי) [הָא כְּתִיב]: 'נֹאכַל'! לִישְׁנָא מַעַלְיָא נָקַט, דִּכְתִיב: (משלי ל) "כֵּן דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאֶפֶת, אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ [וְאָמְרָה: לֹא פָעַלְתִּי אָוֶן"]. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר: 'עֲרָיוֹת', הַיְנוּ דִּכְתִיב: 'חִנָּם', אֶלָּא, לְמַאן דְּאָמַר: 'דָּגִים', מַאי 'חִנָּם'? דַּהֲווּ מַשְׁכְּחֵי וּמַיְתֵּי מֵהֶפְקֵרָא, דְּאָמַר מַר: כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל שׁוֹאֲבִין מַיִם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְזַמֵּן לָהֶם [בְּתוֹךְ הַמַּיִם] דָּגִים קְטַנִּים בְּכַדֵּיהֶם. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר: 'דָּגִים', אֲבָל עֲרָיוֹת לָא פָּרְצֵי בְּהוּ, הַיְנוּ דִּכְתִיב: (ש"ה ד) "גַּן נָעוּל אֲחוֹתִי כַּלָּה" [וְגוֹ']. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: 'עֲרָיוֹת', מַאי: (משתבח בהו קרא בהנך דאסירא בּהו, לא פרצי בהו, היינו דכתיב: "גן נעול", דבאשת איש לא פקרי["מַעְיָן חָתוּם"? מֵהַנָךְ דַּאֲסִירִין, לָא פְּרִיצֵי בְּהוּ]. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר: 'עֲרָיוֹת', הַיְנוּ דִּכְתִיב: (במדבר יא) "וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה אֶת הָעָם בֹּכֶה לְמִשְׁפְּחֹתָיו", עַל עִסְקֵי מִשְׁפְּחוֹתָיו, שֶׁנֶּאֶסְרוּ לָהֶם לִשְׁכַּב אֶצְלָם. אֶלָּא, לְמַאן דְּאָמַר: דָּגִים, מַאי ("וישמע משה את העם) ["בֹּכֶה לְמִשְׁפְּחֹתָיו"]? הָא וְהָא הֲוָאִי בְּהוּ! (במדבר יא) "אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֶת הַאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים". רַבִּי אַמִי וְרַבִּי אַסִי. חַד אָמַר: כָּל הַמִּינִים כֻּלָּם, טָעֲמוּ בַּמָּן טַעֲמָן, וְאוֹתָן חֲמֵשֶׁת הַמִּינִים לֹא טָעֲמוּ טַעֲמָן. וְחַד אָמַר: כָּל הַמִּינִים כֻּלָּם טָעֲמוּ טַעֲמָן וּמַמָּשָׁן, וְאוֹתָן חֲמֵשֶׁת הַמִּינִים טַעֲמָן וְלֹא מַמָּשָׁן. (שמות טז) "וְהוּא כְּזֶרַע גַּד לָבָן".

Passage 4ד׳

אָמַר רַבִּי אַסִי: (אמר רבי יוחנן) עָגֹל כְּגִדָּא, וְלָבָן כְּמַרְגָּלִית. תָּנוּ רַבָּנָן: 'גַּד', דּוֹמֶה לְזֶרַע פִּשְׁתָּן בְּגִבְעוֹלִין. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: 'גַּד', דּוֹמֶה לְדִבְרֵי אַגָּדָה הַמּוֹשְׁכִין לִבּוֹ שֶׁל אָדָם כַּמַּיִם. וְתַנְיָא אִידָךְ: 'גַּד', שֶׁהָיָה מַגִּיד לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, אִם בֶּן תִּשְׁעָה לָרִאשׁוֹן, אִם בֶּן שִׁבְעָה לָאַחֲרוֹן. וְ'לָבָן', שֶׁמַּלְבִּין עֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. תַּנְיָא. רַבִּי יוֹסִי אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁהַנָּבִיא הָיָה מַגִּיד לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, מַה שֶּׁבַּחוֹרִים וּמַה שֶּׁבַּסְּדָקִים, כָּךְ הַמָּן מַגִּיד לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁבַּחוֹרִים וּמַה שֶּׁבַּסְּדָקִים. כֵּיצַד? שְׁנַיִם שֶׁבָּאוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה לַדִּין, זֶה אוֹמֵר: עַבְדִּי גָּנַבְתָּ, וְזֶה אוֹמֵר: אַתָּה מְכַרְתּוֹ לִי. אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה: "דִּינוּ לַבֹּקֶר מִשְׁפָּט"! לְמָחָר, אִם נִמְצָא עֹמֶר בְּבֵית רַבּוֹ רִאשׁוֹן, בְּיָדוּעַ שֶׁזֶּה גְּנָבוֹ. נִמְצָא עֹמֶר בְּבֵית רַבּוֹ שֵׁנִי, בְּיָדוּעַ שֶׁזֶּה מְכָרוֹ לוֹ. וְכֵן אִישׁ וְאִשָּׁה שֶׁבָּאוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה לַדִּין. הוּא אוֹמֵר: הִיא סָרְחָה עָלַי. וְהִיא אוֹמֶרֶת: הוּא סָרַח עָלַי. אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה: "דִּינוּ לַבֹּקֶר מִשְׁפָּט"! [לְמָחָר], אִם נִמְצָא עֹמֶר בְּבֵית בַּעְלָהּ, בְּיָדוּעַ שֶׁהִיא סָרְחָה עָלָיו. וְאִם נִמְצָא עֹמֶר בְּבֵית אָבִיהָ, בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא סָרַח עָלֶיהָ. (נוסח אחר: אם נמצא עומרה בבית בעלה, בידוע שהוא סרח עליה. ואם נמצא בבית אביה, בידוע שהיא סרחה עליו) כְּתִיב: (במדבר יא) "וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לָיְלָה" וְגוֹ'. וּכְתִיב: (שמות טז) "וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ" וְגוֹ'. וּכְתִיב: (במדבר יא) "שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ" וְגוֹ'. הָא כֵּיצַד? צַדִּיקִים, יוֹרֵד לָהֶם עַל פֶּתַח בָּתֵּיהֶם. בֵּינוֹנִים, יָצָא הָעָם וְלָקְטוּ. רְשָׁעִים, שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ. [כְּתִיב: 'לֶחֶם', וּכְתִיב: 'עֻגּוֹת', וּכְתִיב: 'וְטָחֲנוּ', הָא כֵּיצַד? צַדִּיקִים, 'לֶחֶם', בֵּינוֹנִים, 'עֻגּוֹת', רְשָׁעִים, 'טָחֲנוּ בָּרֵיחַיִם'. (במדבר יא) "אוֹ דָכוּ בַּמְּדֹכָה", אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב, וְאִיתֵּימָא רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: מְלַמֵּד שֶׁיָּרַד לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל עִם הַמָּן תַּכְשִׁיטֵי נָשִׁים, דָּבָר שֶׁנִּדּוֹךְ בַּמְּדוֹכָה. (שם) "וּבִשְּׁלוּ בַּפָּרוּר", אָמַר רַבִּי חָמָא: מְלַמֵּד שֶׁיָּרַד לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל עִם הַמָּן צִיקֵי קְדֵרָה]. (שמות לו) "וְהֵם הֵבִיאוּ אֵלָיו עוֹד נְדָבָה בַבֹּקֶר בַּבֹּקֶר", מַאי "בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר"? אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי, אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: (מן היורד להם לישראל בבקר בבקר הוריד להם) [מִדָּבָר שֶׁיָּרַד לָהֶם בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, מְלַמֵּד שֶׁיָּרְדוּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל] אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת [עִם הַמָּן] (שנאמר): (שם לה) "וְהַנְּשִׂאִם הֵבִיאוּ [אֵת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם"]. (ו)תָּנָא: נְשִׂיאִים מַמָּשׁ, וְכֵן הַכָּתוּב אוֹמֵר: (משלי כה) "נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן". (במדבר יא) "וְהָיָה טַעְמוֹ כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן", אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ: אַל תִּקְרִי 'לְשַׁד' אֶלָּא: 'שַׁד'. מַה שַּׁד זֶה מִתְהַפֵּךְ לְכַמָּה גְּוָנִים, אַף הַמָּן מִתְהַפֵּךְ לְכַמָּה טְעָמִים. אִיכָּא דְּאַמְרֵי: שַׁד מַמָּשׁ. מַה שַּׁד זֶה, כָּל זְמַן שֶׁהַתִּינוֹק מְמַשְׁמֵשׁ בּוֹ, מוֹצֵא בּוֹ כַּמָּה טְעָמִים, אַף הַמָּן, כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל אוֹכְלִין אוֹתוֹ, מוֹצְאִין בּוֹ כַּמָּה טְעָמִים. (שמות טז) "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה: בְּתֵת ה' לָכֶם בָּעֶרֶב בָּשָׂר לֶאֱכֹל וְלֶחֶם בַּבֹּקֶר לִשְׂבֹּעַ".

Passage 5ה׳

תָּנָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה: לֶחֶם שֶׁשָּׁאֲלוּ כַּהֹגֶן, נִתַּן לָהֶם כַּהֹגֶן. בָּשָׂר שֶׁשָׁאֲלוּ שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן, נִתַּן לָהֶם שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן. מִכָּאן לִמְּדָה תּוֹרָה דֶרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁלֹּא יֹאכַל אָדָם בָּשָׂר אֶלָּא בָּעֶרֶב. וְהָא אָמַר אַבַּיֵי: הַאי מַאן דְּאִית לֵיהּ סְעוּדָתָא, לָא נֵיכְלֵיה אֶלָּא בִּימָמָא! מַאי 'יְמָמָא'? כְּעֵין יְמָמָא [קָאַמְרִינָּן]. אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב, אָמַר רַב חִסְדָּא: בַּתְּחִלָּה הָיוּ יִשְׂרָאֵל דּוֹמִין לְתַרְנְגוֹלִין שֶׁמְּנַקְּרִין בָּאַשְׁפָּה, עַד שֶׁבָּא מֹשֶׁה וְקָבַע לָהֶם זְמַן סְעוּדָתָם. (במדבר יא) "הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם" וְגוֹ'. וּכְתִיב: (שם) "עַד חֹדֶשׁ יָמִים", הָא כֵּיצַד? בֵּינוֹנִים, (נידונים) לְאַלְתַּר [מֵתוּ]. רְשָׁעִים, מִצְטַעֲרִים וְהוֹלְכִים עַד חֹדֶשׁ יָמִים. (שם) "וַיִּשְׁטְחוּ לָהֶם שָׁטוֹחַ", אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אַל תִּקְרִי: 'וַיִּשְׁטְחוּ', אֶלָּא 'וַיִּשְׁחֲטוּ'. מְלַמֵּד, שֶׁנִּתְחַיְּבוּ שׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שְׁחִיטָה. 'שָׁטוֹחַ', תָּנָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה: אַל תִּקְרִי 'שָׁטוֹחַ', אֶלָּא 'שָׁחוֹט', מְלַמֵּד שֶׁיָּרַד לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל עִם הַמָּן דָּבָר שֶׁטָּעוּן שְׁחִיטָה. אָמַר לוֹ רַבִּי (יוסי): וְכִי מִכָּאן אַתָּה לָמֵד? (שטעון שחיטה) וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: (תהלים עח) "וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם כֶּעָפָר שְׁאֵר, וּכְחוֹל יַמִּים עוֹף כָּנָף". וְתַנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר (מה תלמוד לומר): (דברים יב) "וְזָבַחְתָּ [וְגוֹ'] כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ", מְלַמֵּד שֶׁנִּצְטַוָּה מֹשֶׁה עַל הַוֵּשֶׁט, וְעַל הַקָּנֶה, וְעַל רֹב אֶחָד בָּעוֹף, וְעַל רֹב שְׁנַיִם בַּבְּהֵמָה. אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: 'שָׁטוֹחַ'? מְלַמֵּד שֶׁיָּרַד לָהֶם מַשְׁטִיחִי מַשְׁטִיחִין.

…and 38 more passages in this perek.

Become a premium member

Or start free — a free account opens your first 5 gematria searches in full. Create free account

The daily learning is free on your account, every day.

Ein Yaakov — Daat edition, via Sefaria