יומא ז׳Yoma 7

Passage 1א׳

יומא פרק ז - נו בִּגְדֵי כְּהֻנָּה, הַיּוֹצֵא בָּהֶן, בַּמְּדִינָה אָסוּר, וּבַמִּקְדָּשׁ, בֵּין בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה, וּבֵין שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה, מֻתָּר, מִפְּנֵי שֶׁבִּגְדֵי כְּהֻנָּה נִתְּנוּ לֵהָנוֹת בָּהֶם. וּבַמְּדִינָה אָסוּר? וְהָתַּנְיָא: (באחד) [בַּחֲמִשָּׁה] וְעֶשְׂרִים בְּטֵבֵת, יוֹם הַר גְּרִזִּים הוּא, דְּלָא לְמִסְפַּד בֵּיהּ. יוֹם שֶׁבִּקְּשׁוּ כּוּתִיִּים אֶת בֵּית אֱלֹהֵינוּ מֵאֲלֶכְּסַנְדְּרוּס מוֹקְדוֹן לְהַחֲרִיבוֹ, וְנָתַן לָהֶם רְשׁוּת. בָּאוּ וְהוֹדִיעוּ לְשִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק. מֶה עָשָׂה שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק? לָבַשׁ בִּגְדֵי כְּהֻנָּה, וְנִתְעַטֵּף בְּבִגְדֵי כְּהֻנָּה, וּמִיַּקִּירֵי יְרוּשָׁלַיִם עִמּוֹ, וַאֲבוּקוֹת שֶׁל אוּר בִּידֵיהֶם, וְהָיוּ מְהַלְּכִין כָּל הַלַּיְלָה כֻּלּוֹ. הַלָּלוּ מְהַלְּכִין מִצַּד זֶה, וְהַלָּלוּ מְהַלְּכִין מִצַּד זֶה, עַד שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר. כֵּיוָן שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר, אָמַר לָהֶם: מִי הֵם הַלָּלוּ? אָמְרוּ לוֹ: הַלָּלוּ יְהוּדִים שֶׁמָּרְדוּ בְּךָ. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְאַנְטִיפְּרַס, זָרְחָה חַמָּה, פָּגְעוּ זֶה בָּזֶה. כֵּיוָן שֶׁרָאָה אֶת שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק, יָרַד מִמֶּרְכַּבְתּוֹ וְהִשְׁתַּחֲוָה לוֹ. אָמְרוּ לוֹ: מֶלֶךְ שֶׁכְּמוֹתְךָ מִשְׁתַּחֲוֶה לַיְּהוּדִי הַזֶּה?! אָמַר לָהֶם: דְּמוּת דְּיוֹקְנוֹ שֶׁל זֶה הִיא מְנַצַּחַת לְפָנַי בְּבֵית מִלְחַמְתִּי. אָמַר לָהֶם: לָמָּה בָּאתֶם? אָמְרוּ לוֹ: בַּיִת שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִין עָלֶיךָ וְעַל מַלְכוּתְךָ, שֶׁלֹּא תֶּחֱרַב, יַתְעוּךָ כּוּתִיִּים הַלָּלוּ לְהַחֲרִיבוֹ, וְתִתֵּן לָהֶם רְשׁוּת?! אָמַר לָהֶם: מִי הֵם הַלָּלוּ? אָמְרוּ לוֹ: הַלָּלוּ כּוּתִים (שעוברים) [שֶׁעוֹמְדִים] לְפָנֶיךָ. אָמַר לָהֶם: הֲרֵי הֵם מְסוּרִין בִּידֵיכֶם. מִיָּד נְקָבוּם בְּעִקְבֵיהֶם, וּתְלָאוּם בְּזַנְבֵי סוּסֵיהֶם, וְהָיוּ מְגָרְרִים אוֹתָם עַל הַקּוֹצִים וְעַל הַבַּרְקָנִים, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְהַר גְּרִזִּים. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לְהַר גְּרִזִּים, חֲרָשׁוּהוּ וּזְרָעוּהוּ כַּרְשִׁינִין, כְּדֶרֶךְ שֶׁבִּקְּשׁוּ לַעֲשׂוֹת אֶת בֵּית אֱלֹהֵינוּ, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם עֲשָׂאוּהוּ יוֹם טוֹב. אִבָּעִית אֵימָא: רְאוּיִין הֵם לְבִגְדֵי כְּהֻנָּה, קָאָמַר. וְאִבָּעִית אֵימָא: (תהילים קי״ט:קכ״ו) "עֵת לַעֲשׂוֹת לַה' הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ".

Passage 2ב׳

נז [מִשְׁנָה. כֹּהֵן גָּדוֹל הָיָה קוֹרֵא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בְּסֵפֶר תּוֹרָה וְכוּ']. הֵיכָן קוֹרְאִין בּוֹ? בָּעֲזָרָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: בְּהַר־הַבַּיִת, שֶׁנֶּאֱמַר: (נחמיה ח׳:ג׳) "וַיִּקְרָא בּוֹ לִפְנֵי הָרְחוֹב אֲשֶׁר לִפְנֵי שַׁעַר הַמָּיִם, מִן הָאוֹר עַד מַחֲצִית הַיּוֹם, נֶגֶד הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַמְּבִינִים וְאָזְנֵי כָּל הָעָם אֶל סֵפֶר הַתּוֹרָה". אָמַר רַב חִסְדָּא: בְּעֶזְרַת הַנָּשִׁים. (שם) "וַיְבָרֶךְ עֶזְרָא אֶת ה' הָאֱלֹהִים הַגָּדוֹל, וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם: אָמֵן אָמֵן, בְּמֹעַל יְדֵיהֶם, וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ לַה' אַפַּיִם אָרְצָה". מַאי 'הַגָּדוֹל'? (אמר רב אסי) [אָמַר רַב יוֹסֵף], אָמַר רַב: שֶׁגִּדְּלוֹ בַּשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ. רַב גִּידְל אָמַר (רב): (ד"ה א טז) "בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם". אָמַר לֵיהּ אַבַּיֵי לְרַב דִּימִי: וְדִלְמָא, שֶׁגִּדְּלוֹ בַּשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ? אָמַר לֵיהּ: אֵין אוֹמְרִים שֵׁם הַמְפֹרָשׁ בִּגְבוּלִין. וְלֹא?! וְהָכְּתִיב: (נחמיה ח׳:ד׳) "וַיַּעֲמֹד עֶזְרָא הַסּוֹפֵר עַל מִגְדַּל עֵץ אֲשֶׁר עָשׂוּ לַדָּבָר". וְאָמַר רַב גִּידְל: (אמר רב) שֶׁגִּדְּלוֹ בַּשֵּׁם הַמפֹרָשׁ? הוֹרָאַת שָׁעָה הָיְתָה. (שם ט) "וַיָּקָם עַל מַעֲלֶה הַלְּוִיִּם, יֵשׁוּעַ, וּבָנִי, קַדְמִיאֵל, שְׁבַנְיָה, בֻּנִּי, שֵׂרֵבְיָה, בָּנִי, כְנָנִי, וַיִּזְעֲקוּ בְּקוֹל גָּדוֹל אֶל ה' אֱלֹהֵיהֶם". מַאי אָמוּר? אָמַר רַב, (יהודה) וְאִי תֵּימָא רַבִּי יוֹחָנָן: "בַּיָיא בַּיָיא", הַיְנוּ הַאי דְּאַחְרְבֵיהּ לְבֵי מִקְדְּשָׁא, וְקַלְּיֵיהּ לְהֵיכָלָא, וְקַטְלִינְהוּ לְצַדִּיקַיָּא, וְאַגְלִינְהוּ לְיִשְׂרָאֵל מִן אַרְעַהוֹן, וַעֲדַיִן קָא מְרַקֵּד בֵּינָנָא. כְּלוּם יְהַבְתֵּיהּ נִיהֲלָן, אֶלָּא לְקַבּוּלֵי בֵּיהּ אַגְרָא, לָא אִיהוּ בָּעִינָן וְלָא אַגְרֵיהּ בָּעִינָן! נָפַל לְהוּ פִּיתְקָא מֵרְקִיעָא, דְּכָתוּב בָּהּ: 'אֱמֶת'! אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: שְׁמַע מִינָהּ: חוֹתָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא 'אֱמֶת'. יָתִיבִי בְּתַעֲנִיתָא תְּלָתָא יוֹמֵי וּתְלָתָא לֵילֵי, מַסְרֵיהּ נִיהֲלִינְהוּ, נָפַק, אָתָא כִּי גּוּרְיָא דְּנוּרָא מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים. אָמַר לֵיהּ נָבִיא [לְיִשְׂרָאֵל]: הַיְנוּ הוּא יִצְרָא דַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר: (זכריה ה׳:ח׳) "וַיֹּאמֶר: זֹאת הָרִשְׁעָה" וְגוֹ'. בַּהֲדֵי דְּתָפְסוּ לֵיהּ, אִישְׁתַּמִּיט בִּינִיתָא מִן מַזֵייהּוְרָמָא קָלָא, אָזַל קָלֵיהּ אַרְבַּע מְאָה פַּרְסֵי, אַמְרֵי: הֵיכִי נַעָבִיד לֵיהּ! דִּילְמָא חַס־וְשָׁלוֹם מְרַחֲמֵי עֲלֵיהּ מִן שְׁמַיָּא. אָמַר לְהוּ נָבִיא: שַׁדְיוּהוּ בְּדוּדָא דְּאִבְרָא, וְחַפְיוּהוּ לְפוּמָא בְּאִבְרָא, דְּשָׁאִיב קָלָא, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "וַיֹּאמֶר: זֹאת הָרִשְׁעָה, וַיַּשְׁלֵךְ אֹתָהּ אֶל תּוֹךְ הָאֵיפָה, וַיַּשְׁלֵךְ אֶת אֶבֶן הָעוֹפֶרֶת אֶל פִּיהָ". אַמְרֵי: הוֹאִיל וְעֵת רָצוֹן הוּא, נִבָּעִי רַחֲמֵי עַל יִצְרָא דַּעֲבֵרָה, בָּעוּ רַחֲמֵי וְאִמְסַר בִּידַיְהוּ. אָמַר לְהוּ נָבִיא: חָזוּ, דְּאִי קַטִילְתּוּן לְהַהוּא, (גברא, איחרב כולי) [כַּלְיָא] עָלְמָא. חַבְשׁוּהוּ (גבייהו) תְּלָתָא יוֹמֵי, אִבָּעִי בֵּיעֲתָא בַּת יוֹמָא לְחוֹלֶה בְּכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְלֹא אִישְׁתַּכַּח. אַמְרֵי: הֵיכִי נַעָבִיד? נִיקְטְלֵיהּ! אִיחְרִיב כּוּלֵיהּ עָלְמָא! נִבָּעִי רַחֲמֵי לְפַלְגָא? פַּלְגָא מֵרְקִיעָא לָא יַהֲבֵי! כַּחְלִינְהוּ לְעֵינֵיהּ וּשְׁבָקוּהוּ, (ואתנו ביה) [וְאַהֲנֵי (כי היכי) דְּלָא מִיגְרֵילֵיהּ לְאִינִישׁ בִּקְרוּבְתָּא.

Passage 3ג׳

בְּמַעֲרָבָא מַתְנוּ הָכִי: (אמר) רַב גִּידְל אָמַר: (רב) ['גָּדוֹל'], שֶׁגִּדְּלוֹ בַּשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ. רַב מַתְנָא אָמַר: (נחמיה ט׳:ל״ב) "הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא", וְהָא דְּרַב מַתְנָא אַתְיָא כִּדְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָם: 'אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה'? שֶׁהֶחֱזִירוּ אֶת הָעֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ. [אָתָא] מֹשֶׁה, אָמַר: (דברים י׳:י״ז) "הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא". אָתָא יִרְמְיָה אָמַר: עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת (מרקדים) [מְקַרְקְרִין]בְּהֵיכָלוֹ. אַיֵּה נוֹרְאוֹתָיו? לֹא אָמַר: "נוֹרָא". אָתָא דָנִיֵּאל וְאָמַר: גּוֹיִם עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת מִשְׁתַּעְבְּדִין בְּבָנָיו. אַיֵּה גְּבוּרוֹתָיו? לֹא אָמַר: "גִּבּוֹר". אַתּוּ (אנשי כנסת הגדולה) אִינְהוּ, וְאָמְרוּ: אַדְּרַבָּה! זוֹ הִיא גְּבוּרָתוֹ, (ואלו נוראותיו. זו היא גבורתו) שֶׁכּוֹבֵשׁ אֶת כַּעֲסוֹ, וְנוֹתֵן אֶרֶךְ אַפַּיִם לָרְשָׁעִים, וְאֵלּוּ הֵם נוֹרְאוֹתָיו! שֶׁאִלְמָלֵא נוֹרְאוֹתָיו, אֻמָּה אַחַת, הֵיאַךְ יְכוֹלָה לְהִתְקַיֵּם בֵּין שִׁבְעִים אֻמּוֹת? וְרַבָּנָן, הֵיכִי סָמְכֵי אַדַּעְתַּיְהוּ וְעַקְרֵי מַה דְּאָמַר מֹשֶׁה? אָמַר רַבִּי יִצְחָק בְּרַבִּי אֶלְעָזָר: [מִתּוֹךְ] שֶׁיּוֹדְעִים בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֲמִתִּי הוּא, לְפִיכָךְ לֹא כִּזְּבוּ לוֹ.