יומא א׳Yoma 1

Passage 4ד׳

ב תַּנְיָא: מֹשֶׁה עָלָה בֶּעָנָן וְנִתְכַּסָּה [בֶּעָנָן] וְנִתְקַדֵּשׁ בֶּעָנָן, [כְּדֵי] לְקַבֵּל תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד ה' עַל הַר־סִינַי", זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה אַחַר עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, (שהוא) [שֶׁהָיוּ] תְּחִלָּה לְאַרְבָּעִים יוֹם, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: "וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד ה'", (על הר סיני) מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ, "וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן", לָהָר. "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה", (ביום השביעי) מֹשֶׁה וְכָל יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִים, וְלֹא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לַחֲלֹק כָּבוֹד לְמֹשֶׁה. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: לֹא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לְמָרֵק אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה שֶׁבְּמֵעָיו, כְּדֵי לְשׂוּמוֹ כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. רַבִּי מַתְיָא בֶּן חָרָשׁ אוֹמֵר: לֹא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לְאַיֵּם עָלָיו, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא תּוֹרָה נְתוּנָה בְּאֵימָה, בְּיִרְאָה, (ברעד), בִּרְתֵת וּבְזִיעַ. שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים ב׳:י״א) "עִבְדוּ אֶת ה' בְּיִרְאָה וְגִילוּ בִרְעָדָה". מַאי "וְגִילוּ בִרְעָדָה"? אָמַר רַב אַדָּא בַּר מַתְנָה, אָמַר רַב: בִּמְקוֹם גִּילָה שָׁם תְּהֵא רְעָדָה. בְּמַאי קָא מִפְלְגֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי וְרַבִּי עֲקִיבָא? בִּפְלוּגְתָא דְּהַנֵי תַּנָּאֵי, (קא מיפלגי) דְּתַנְיָא: בְּשִׁשָּׁה לַחֹדֶשׁ נִתְּנָה תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: בְּשִׁבְעָה בּוֹ. מַאן דְּאָמַר: "בְּשִׁשָּׁה", בַּשִּׁשִּׁי נִתְּנָה, בַּשְּׁבִיעִי עָלָה. (דכתיב: (שמות כ״ד:ט״ז) ויקרא אל משה ביום השביעי") וּמַאן דְּאָמַר: "בְּשִׁבְעָה", בַּשְּׁבִיעִי נִתְּנָה, וּבַשְּׁבִיעִי עָלָה, [דִּכְתִיב: "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי"]. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי סָבַר לָהּ כְּתַנָּא קַמָּא דְּאָמַר: בַּשִׁשִּׁי לַחֹדֶשׁ נִתְּנָה תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, הִלְכָּךְ זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה אַחַר עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. "וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד ה' עַל הַר־סִינַי, וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן שֵׁשֶׁת יָמִים". (לְמֹשֶׁה) "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִתּוֹךְ הֶעָנָן", לְקַבּוּלֵי [שְׁאָר] תּוֹרָה, (כולה) דְּאִי סַלְקָא דַּעְתָּךְ "וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד ה'", מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ, "וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן", לָהָר, "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי", לְקַבּוּלֵי (תורה) [עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת], (הוא,) הָא קַבִּילוּ לְהוּ מִשִּׁשָּׁה! וְהָא אִסְתַּלֵּק לֵיהּ עָנָן מִשִּׁשָּׁה! וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר לָהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי דְּאָמַר: בְּשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ נִתְּנָה תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי עֲקִיבָא, הַיְנוּ דְּמַשְׁכַּחַת לָהּ בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת; עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה דְּסִיוָן, וְשִׁתְּסָר דְּתַמּוּז, מָלוּ לְהוּ אַרְבָּעִים יוֹם דַּהֲוָה בָּהָר, בְּשִׁבְסָר דְּתַמּוּז נָחִית וְאָתָא וְתַבְרִינְהוּ לַלּוּחוֹת. אֶלָּא רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי דְּאָמַר: שִׁשָּׁה דִּפְרִישָׁה, וְאַרְבָּעִים דְּהַר, עַד עֶשְׂרִים וּתְלָתָא בְּתַמּוּז לָא אַתְּבוּר לוּחוֹת?! אָמַר לְךָ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: אַרְבָּעִים דְּהַר, בַּהֲדֵי שִׁשָּׁה דִּפְרִישָׁה. אָמַר מַר: "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה", מֹשֶׁה וְכָל יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִים. מְסַיֵּעַ לֵיהּ לְרַבִּי אֶלְעָזָר, דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה", מֹשֶׁה וְכָל יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִין, וְלֹא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לַחֲלֹק לוֹ כָּבוֹד לְמֹשֶׁה.

Passage 5ה׳

ג מֵיתִיבִי: "קוֹל לוֹ", "קוֹל אֵלָיו", מֹשֶׁה שָׁמַע וְכָל יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ. לָא קַשְׁיָא, הָא בְּסִינַי, הָא בְּאֹהֶל מוֹעֵד. וְאִי בָּעִית אֵימָא: הָא וְהָא בְּאֹהֶל מוֹעֵד, וְלָא קַשְׁיָא, הָא בִּקְרִיאָה, הָא בְּדִבּוּר. רַבִּי זְרִיקָא רָמִי קְרָאֵי (אהדדי) [קַמֵּיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר, וְאַמְרֵי לָהּ, אָמַר רַבִּי זְרִיקָא, רַבִּי אֶלְעָזָר רָמִי]: כְּתִיב: (שמות מ׳:ל״ה) "וְלֹא יָכוֹל מֹשֶׁה לָבֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד, כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן" וְגוֹ'. וּכְתִיב: (שם כד) "וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן" וְגוֹ'? מְלַמֵּד שֶׁתְּפָסוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה וֶהֱבִיאוֹ בֶּעָנָן. דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא: נֶאֱמַר כָּאן: 'בְּתוֹךְ', דִּכְתִיב: "וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן". וְנֶאֱמַר לְהַלָּן 'בְּתוֹךְ', דִּכְתִיב: (שמות י״ד:ט״ז) "וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם". מַה לְּהַלָּן 'שְׁבִיל', דִּכְתִיב: (שם) "וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה". אַף כָּאן 'שְׁבִיל'. (ויקרא א׳:א׳) "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר", לָמָּה הִקְדִּים קְרִיאָה לְדִבּוּר? לִמְּדָה תּוֹרָה דֶרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם דָּבָר לַחֲבֵרוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן קוֹרְאֵהוּ. מְסַיֵּעַ לֵיהּ לְרַבִּי חֲנִינָא, דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: לֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ דָּבָר, אֶלָּא אִם כֵּן קוֹרְאֵהוּ. 'לֵאמֹר', אָמַר (רבי מנסיא בר בריה דרבי מנסיא משמיה דרבי מנסיא) רַבָּה: מִנַּיִן לְאוֹמֵר דָּבָר לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא בְּ"בַל יֹאמַר", עַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ: "לֵךְ אֱמֹר"! תַּלְמוּד לוֹמַר: (שם) "וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר".