יבמות א׳Yevamot 1

Passage 1א׳

יבמות פרק א - א תַּנְיָא: (ויקרא יט) "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ" וְגוֹ'. יָכוֹל אָמַר לוֹ אָבִיו: הִטָּמֵא. אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ: אַל תַּחֲזִיר, יָכוֹל יִשְׁמַע לוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, אֲנִי ה'", כֻּלְּכֶם חַיָּבִין בִּכְבוֹדִי! תַּנְיָא: יָכוֹל יְהֵא בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ דּוֹחֶה שַׁבָּת? תַּלְמוּד לוֹמַר: (שם) "אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ", כֻּלְּכֶם חַיָּבִין בִּכְבוֹדִי! תַּנְיָא: יָכוֹל יִתְיָרֵא אָדָם מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ", נֶאֶמְרָה 'שְׁמִירָה' בְּשַׁבָּת, וְנֶאֱמַר 'מוֹרָא' בַּמִּקְדָּשׁ, מַה שְּׁמִירָה הָאֲמוּרָה בְּשַׁבָּת, לֹא מִשַּׁבָּת אַתָּה מִתְיָרֵא, אֶלָּא מִמִּי שֶׁהִזְהִיר עַל הַשַּׁבָּת, אַף מוֹרָא הָאָמוּר בַּמִּקְדָּשׁ, לֹא מִמִּקְדָּשׁ אַתָּה מִתְיָרֵא, אֶלָּא מִמִּי שֶׁהִזְהִיר עַל הַמִּקְדָּשׁ. וְאֵיזֶה הוּא מוֹרָא מִקְדָּשׁ? לֹא יִכָּנֵס אָדָם בְּהַר־הַבַּיִת בְּמַקְלוֹ, בְּמִנְעָלוֹ, בַּאֲפֻנְדָּתוֹ וּבְאָבָק שֶׁעַל רַגְלָיו, וְלֹא יַעֲשֶׂנּוּ קַפַּנְדַּרְיָא, וּרְקִיקָה מִקַּל־וָחֹמֶר. וְאֵין לִי אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, בִּזְמַן שֶׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ", מַה שְּׁמִירָה הָאֲמוּרָה בְּשַׁבָּת, לְעוֹלָם! אַף מוֹרָא הָאָמוּר בַּמִּקְדָּשׁ, לְעוֹלָם!

Passage 2ב׳

ב מִשְׁנָה. בֵּית שַׁמַּאי מַתִּירִין אֶת הַצָּרוֹת לָאַחִים, וּבֵית הִלֵּל אוֹסְרִין. חָלְצוּ, בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין מִן הַכְּהֻנָּה, וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִין. נִתְיַבְּמוּ, בֵּית שַׁמַּאי מַכְשִׁירִין וּבֵית הִלֵּל פּוֹסְלִין. אַף עַל פִּי שֶׁאֵלּוּ אוֹסְרִין וְאֵלּוּ מַתִּירִין, אֵלּוּ פּוֹסְלִין וְאֵלּוּ מַכְשִׁירִין, לֹא נִמְנְעוּ בֵּית שַׁמַּאי מִלִּשָּׂא נָשִׁים מִבֵּית הִלֵּל, וְלֹא בֵּית הִלֵּל מִבֵּית שַׁמַּאי. כָּל הַטָּהֳרוֹת וְהַטֻּמְאוֹת שֶׁהָיוּ אֵלּוּ מְטַהֲרִין וְאֵלּוּ מְטַמְּאִין, לֹא נִמְנְעוּ עוֹשִׂין טָהֳרוֹת אֵלּוּ עַל גַּב אֵלּוּ. [ובברייתא פירש יותר]. (ואמר: לֹא נִמְנְעוּ בֵּית שַׁמַּאי לִשָּׂא נָשִׁים מִבֵּית הִלֵּל, וְלֹא בֵּית הִלֵּל מִבֵּית שַׁמַּאי, לְלַמֶּדְךָ, שֶׁאַהֲבָה וְרֵעוּת נוֹהֲגִין זֶה בָּזֶה, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: (זכריה ח) "וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ").

Passage 3ג׳

[גְּמָרָא. תַּנְיָא, רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: כָּל תֵּבָה שֶׁצְּרִיכָה לָמֶ"ד בִּתְחִלָּתָהּ, הִטִּיל לָהּ הַכָּתוּב הֵ"א בְּסוֹפָהּ, וְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: כְּגוֹן 'אֵילִם' (שמות טז) 'אֵלִימָה'. 'מַחֲנַיִם' (ש'ב יז) 'מַחֲנָיְמָה'. 'מִצְרַיִם' (בראשית יב) 'מִצְרַיְמָה'. (במדבר לג) 'דִּבְלָתַיְמָה'. (יחזקאל ח) 'יְרוּשָׁלַיְמָה' (ד"ה א ה). 'מִדְבָּרָה'].