שבועות ב׳Shevuot 2

Passage 4ד׳

ו תָּנוּ רַבָּנָן: שִׁיר שֶׁל תּוֹדָה בְּכִנּוֹרוֹת וּבִנְבָלִים וּבְצִלְצָלִים, עַל כָּל פִּנָּה וּפִנָּה, עַל כָּל אֶבֶן גְּדוֹלָה שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם אוֹמֵר: (תהלים ל) "אֲרוֹמִמְךָ ה' כִּי דִּלִּיתָנִי" וְגוֹ'. וְשִׁיר שֶׁל פְּגָעִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: שִׁיר שֶׁל נְגָעִים. מַאן דְּאָמַר: דִּ'נְגָעִים', דִּכְתִיב: (שם צא) "וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ", וּמַאן דְּאָמַר: 'פְּגָעִים', דִּכְתִיב: (שם) "יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ", (בכנורות ובנבלים ובתופים אומר.) [וְאוֹמֵר]: "יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן" וְגוֹ', עַד "כִּי אַתָּה ה' מַחְסִי". וְחוֹזֵר וְאוֹמֵר: (שם ג) "מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ", עַד: "לַה' הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִּרְכָתֶךָ סֶּלָה". רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אוֹמֵר לְהוּ לְהַנֵי קְרָאֵי וְגַאנִי. הֵיכִי עָבִיד הָכִי? וְהָא אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: אָסוּר לְהִתְרַפְּאוֹת בְּדִבְרֵי תּוֹרָה? לְהָגֵן שַׁאנִי. וְאֶלָּא כִּי אָמַר: 'אָסוּר', דְּאִיכָּא מַכָּה. אִי דְּאִיכָּא מַכָּה, 'אָסוּר' וְתוּ לָא? וְהָתְּנָן: הַלּוֹחֵשׁ עַל הַמַּכָּה, אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. הָא אִיתְּמַר עֲלָהּ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּרוֹקֵק שָׁנוּ, לְפִי שֶׁאֵין מַזְכִּירִין שֵׁם שָׁמַיִם עַל הָרְקִיקָה.

Passage 5ה׳

ז תַּנְיָא: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: (במדבר יט) "אֶת מִשְׁכַּן ה' טִמֵּא". וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: (שם) "כִּי אֶת מִקְדַּשׁ ה' טִמֵּא" וְכוּ'. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אִם נֶאֱמַר: 'מִשְׁכָּן', לָמָּה נֶאֱמַר: 'מִקְדָּשׁ'? וְאִם נֶאֱמַר: 'מִקְדָּשׁ', לָמָּה נֶאֱמַר: 'מִשְׁכָּן'? אִם נֶאֱמַר: 'מִשְׁכָּן' [וְלֹא נֶאֱמַר: 'מִקְדָּשׁ'], הָיִיתִי אוֹמֵר: עַל מִשְׁכָּן יְהֵא חַיָּב, שֶׁנִּמְשַׁח בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, (אבל על) [וְעַל] מִקְדָּשׁ לֹא יְהֵא חַיָּב. (לכך נאמר מקדש.) וְאִם נֶאֱמַר: 'מִקְדָּשׁ' [וְלֹא נֶאֱמַר: 'מִשְׁכָּן'], הָיִיתִי אוֹמֵר: עַל מִקְדָּשׁ יְהֵא חַיָּב, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת עוֹלָם, (אבל על) [וְעַל] מִשְׁכָּן לֹא יְהֵא חַיָּב, לְכָךְ נֶאֱמַר: 'מִשְׁכָּן' [וּלְכָךְ נֶאֱמַר: 'מִקְדָּשׁ'].