סנהדרין ט׳Sanhedrin 9

Passage 1א׳

סנהדרין פרק ט - קטז "אַל תְּחַלֵּל אֶת בִּתְּךָ לְהַזְנוֹתָהּ", (ויקרא יט) רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: זֶה הַמַּשִּׂיא בִּתּוֹ לְזָקֵן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: זֶה הַמַּשְׁהֶה בִּתּוֹ בּוֹגֶרֶת. אָמַר רַב כַּהֲנָא מִשּׁוּם רַבִּי עֲקִיבָא: אֵיזֶהוּ עָנִי רָשָׁע עָרוּם? זֶה הַמַּשְׁהֶה בִּתּוֹ בּוֹגֶרֶת. וְאָמַר רַב כַּהֲנָא מִשּׁוּם רַבִּי עֲקִיבָא: הֱוֵי זָהִיר מִן הַיּוֹעֲצְךָ לְפִי דַּרְכּוֹ. אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: הַמַּשִּׂיא בִּתּוֹ לְזָקֵן, וְהַמַּשִּׂיא אִשָּׁה לִבְנוֹ קָטָן, וְהַמַּחֲזִיר אֲבֵדָה לְגוֹי [עוֹבֵד כּוֹכָבִים], עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: (דברים כט) "לְמַעַן סְפוֹת הָרָוָה אֶת הַצְּמֵאָה, לֹא יֹאבֶה ה' סְלֹחַ לוֹ". (וְסָמוּך לְפִרְקָן, שַׁפִּיר דָּמִי לְהַשִּׂיאָן לִקְטַנִּים וּקְטַנּוֹת.) (כדאמרינן ביבמות פרק הבא על יבמתו.) [מֵיתִיבִי: הָאוֹהֵב אֶת אִשְׁתּוֹ כְּגוּפוֹ, וְהַמְכַבְּדָהּ יוֹתֵר מִגּוּפוֹ, וְהַמַּדְרִיךְ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, וְהַמַּשִּׂיאָן סָמוּךְ לְפִרְקָן, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: (איוב ה) "וְיָדַעְתָּ כִּי שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ, וּפָקַדְתָּ נָוְךָ, וְלֹא תֶחֱטָא". סָמוּךְ לְפִרְקָן שַׁאנִי. תָּנוּ רַבָּנָן: הָאוֹהֵב אֶת שְׁכֵנָיו, וְהַמְקָרֵב אֶת קְרוֹבָיו, וְהַנּוֹשֵׂא אֶת בַּת אֲחוֹתוֹ, וְהַמַּלְוֶה סֶלַע לֶעָנִי בִּשְׁעַת דָּחְקוֹ, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: (ישעיה נח) "אָז תִּקְרָא וַה' יַעֲנֶה"].

Passage 2ב׳

אָמַר שְׁמוּאֵל: מִפְּנֵי מַה לֹּא נֶאֶמְרָה "יָד" בְּבַרְזֶל? שֶׁהַבַּרְזֶל מֵמִית בְּכָל שֶׁהוּא. תַּנְיָא נַמִּי הָכִי, רַבִּי אוֹמֵר: גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁהַבַּרְזֶל מֵמִית בְּכָל שֶׁהוּא, לְפִיכָךְ לֹא נָתְנָה תּוֹרָה בּוֹ שִׁעוּר. וְהַנֵי מִילֵי, דְּבַרְזֵייהּ מִיבְרַז.

Passage 3ג׳

[מִשְׁנָה. הַמַּכֶּה אֶת חֲבֵרוֹ, בֵּין בְּאֶבֶן בֵּין בְּאֶגְרוֹף, וַאֲמָדוּהוּ לְמִיתָה, וְהֵקֵל מִמַּה שֶּׁהָיָה, וּלְאַחַר מִכָּאן הִכְבִּיד וּמֵת, חַיָּב. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: פָּטוּר, שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר. גְּמָרָא. תָּנוּ רַבָּנָן: אֶת זוֹ דָּרַשׁ רַבִּי נְחֶמְיָה: (שמות כא) "אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ, וְנִקָּה הַמַּכֶּה", וְכִי תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁזֶּה מְהַלֵּךְ בַּשּׁוּק, וְזֶה נֶהֱרָג? אֶלָּא, זֶה שֶׁאֲמָדוּהוּ לְמִיתָה, וְהֵקֵל מִמַּה שֶּׁהָיָה, וּלְאַחַר כָּךְ הִכְבִּיד וּמֵת, שֶׁהוּא פָּטוּר. וְרַבָּנָן, הַאי "וְנִקָּה הַמַּכֶּה", מַאי דָּרְשֵׁי בֵּיהּ? מְלַמֵּד, שֶׁחוֹבְשִׁין אוֹתוֹ. וְרַבִּי נְחֶמְיָה, חֲבִישָׁה מְנָא לָן? יָלִיף מִמְּקוֹשֵׁשׁ. וְרַבָּנָן נַמִּי, לֵילְפוּ מִמְּקוֹשֵׁשׁ? מְקוֹשֵׁשׁ, בַּר קְטָלָא, וּמֹשֶׁה לָא הֲוָה יָדַע, קְטָלֵיהּ בְּמַאי, לְאַפוּקֵי הַאי, דְּלָא יַדְעִינָן אִי בַּר קְטָלָא הוּא אִי לָאו בַּר קְטָלָא הוּא. וְרַבִּי נְחֶמְיָה? יָלִיף מִמְּגַדֵּף, דְּלָא הֲוָה יָדַע אִי בַּר קְטָלָא הוּא וְחָבְשׁוּהָ. וְרַבָּנָן? מְגַדֵּף, הוֹרָאַת שָׁעָה הָיְתָה, כִּדְתַנְיָא: יוֹדֵעַ הָיָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהַמְּקוֹשֵׁשׁ בְּמִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות לא) "מְחַלֲלֶיהָ מוֹת יוּמָת", אֶלָּא לֹא הָיָה יוֹדֵעַ בְּאֵיזוֹ מִיתָה נֶהֱרָג, שֶׁנֶּאֱמַר: (במדבר טו) "כִּי לֹא פֹרַשׁ" וְגוֹ'. אֲבָל מְגַדֵּף, לֹא נֶאֱמַר בּוֹ, אֶלָּא "לִפְרֹשׁ לָהֶם עַל פִּי ה'", שֶׁלֹּא הָיָה מֹשֶׁה יוֹדֵעַ אִם הוּא בֶּן מִיתָה כָּל עִקָּר אִם לָאו.