סנהדרין ד׳Sanhedrin 4

Passage 1א׳

סנהדרין פרק ד - [מִשְׁנָה. אֶחָד דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְאֶחָד דִּינֵי נְפָשׁוֹת, בִּדְרִישָׁה וּבַחֲקִירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (ויקרא כ״ד:כ״ב) "מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם". גְּמָרָא. דִּינֵי מָמוֹנוֹת, מִי בָּעִינָן דְּרִישָׁה וַחֲקִירָה? וּרְמִינְהוּ וְכוּ', אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: דְּבַר תּוֹרָה, אֶחָד דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְאֶחָד דִּינֵי נְפָשׁוֹת, בִּדְרִישָׁה וּבַחֲקִירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם", וּמַה טַּעַם אָמְרוּ: דִּינֵי מָמוֹנוֹת לֹא בָּעִינָן דְּרִישָׁה וַחֲקִירָה? כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּנְעֹל דֶּלֶת בִּפְנֵי לוֹוִין. [אֶלָּא מֵעַתָּה, טָעוּ לֹא יְשַׁלְּמוּ?! כָּל שֶׁכֵּן שֶׁתִּנְעֹל דֶּלֶת בִּפְנֵי לוֹוִין. רָבָא אָמַר: מַתְנִיתִין דְּהָכָא, בְּדִינֵי קְנָסוֹת, וְאִידָךְ, בְּהוֹדָאוֹת וְהַלְוָאוֹת]. רַב פָּפָּא אָמַר: אִידִי וְאִידִי בְּהוֹדָאָה וְהַלְוָאָה, כָּאן, בְּדִין מְרֻמֶּה, כָּאן, בְּדִין שֶׁאֵינוֹ מְרֻמֶּה, כִּדְרֵישׁ לָקִישׁ, דְּרֵישׁ לָקִישׁ רָמִי, כְּתִיב: (ויקרא י״ט:ט״ו) "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ", וּכְתִיב: (דברים ט״ז:כ׳) "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף", הָא כֵּיצַד? כָּאן, בְּדִין מְרֻמֶּה, כָּאן, בְּדִין שֶׁאֵין מְרֻמֶּה. רַב אַשִׁי אָמַר: מַתְנִיתִין, כִּדְשַׁנִינָן, קְרָאֵי, אֶחָד לְדִין, וְאֶחָד לִפְשָׁרָהכִּדְתַנְיָא: "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹף", אֶחָד לְדִין וְאֶחָד לִפְשָׁרָה; כֵּיצַד? שְׁתֵּי סְפִינוֹת עוֹבְרוֹת בַּנָּהָר וּפָגְעוּ זֶה בָּזֶה, אִם עוֹבְרוֹת שְׁתֵּיהֶן, שְׁתֵּיהֶן טוֹבְעוֹת, בָּזֶה אַחַר זֶה, שְׁתֵּיהֶן עוֹבְרוֹת. וְכֵן שְׁנֵי גְּמַלִּים שֶׁהָיוּ עוֹלִין בְּמַעֲלוֹת בֵּית חוֹרוֹן וּפָגְעוּ זֶה בָּזֶה, אִם עָלוּ שְׁנֵיהֶם, שְׁנֵיהֶם נוֹפְלִים, בָּזֶה אַחַר זֶה, שְׁנֵיהֶם עוֹלִים, הָא כֵּיצַד? טְעוּנָה וְשֶׁאֵינָהּ טְעוּנָה, תִּדָּחֶה שֶׁאֵינָהּ טְעוּנָה מִפְּנֵי טְעוּנָה. קְרוֹבָה וְשֶׁאֵינָהּ קְרוֹבָה, תִּדָּחֶה קְרוֹבָה מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ קְרוֹבָה. הָיוּ שְׁתֵּיהֶן קְרוֹבוֹת, שְׁתֵּיהֶן רְחוֹקוֹת, הַטֵּל פְּשָׁרָה בֵּינֵיהֶן, וּמַעֲלוֹת שָׂכָר זוֹ לָזוֹ.

Passage 2ב׳

מז תָּנוּ רַבָּנָן: (דברים יז) "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹף", הַלֵּךְ אַחַר בֵּית־דִּין יָפֶה; אַחַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְלֹד, אַחַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי לִבְרוֹר־חַיִל. תָּנָא: קוֹל רֵיחַיִם בְּבוּרְנִי, שְׁבוּעַ הַבֵּן, שְׁבוּעַ הַבֵּן (שם). אוֹר הַנֵּר בִּבְרוֹר־חַיִל, מִשְׁתֶּה שָׁם, מִשְׁתֶּה שָׁם. תָּנוּ רַבָּנָן: "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף", הַלֵּךְ אַחַר חֲכָמִים לִישִׁיבָה, אַחַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְלֹד, אַחַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי לִבְרוֹר־חַיִל, אַחַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לִפְקִיעִין, אַחַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל לְיַבְנֶה, אַחַר רַבִּי עֲקִיבָא לִבְנֵי־בְּרַק, אַחַר רַבִּי מַתְיָא לְרוֹמִי, אַחַר רַבִּי חֲנִינָא בֶּן תְּרַדְיוֹן לְסִיכְנִי, אַחַר רַבִּי יוֹסֵי לְצִפּוֹרִי, אַחַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה לִנְצִיבִין, אַחַר [רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אֲחִי] רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לַגּוֹלָה, אַחַר רַבִּי לְבֵית שְׁעָרִים, אַחַר חֲכָמִים לְלִשְׁכַּת הַגָּזִית.

Passage 3ג׳

[במשנה איתא שדִּינֵי מָמוֹנוֹת, מַחֲזִירִין בֵּין לִזְכוּת בֵּין לְחוֹבָה. וּרְמִינְהוּ: דָּן אֶת הַדִּין, וְזִכָּה אֶת הַחַיָּב, וְחִיֵּב אֶת הַזַּכַּאי וְכוּ'], מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי, וִישַׁלֵּם מִבֵּיתוֹ. אָמַר רַב יוֹסֵף: לָא קַשְׁיָא, כָּאן, בְּמוּמְחֶה וְכוּ'. [רַב שֵׁשֶׁת אָמַר: כָּאן, שֶׁטָּעָה בִּדְבַר מִשְׁנָה, כָּאן, שֶׁטָּעָה בְּשִׁקּוּל הַדַּעַת וְכוּ']. אִיתִיבֵיהּ רַב הַמְנוּנָא לְרַב שֵׁשֶׁת: מַעֲשֵׂה בְּפָרָה שֶׁל בֵּית מְנַחֵם, שֶׁנִּטְּלָה הָאֵם שֶׁלָהּ, וְהֶאֱכִילָהּ רַבִּי טַרְפוֹן לַכְּלָבִים, וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים בְּיַבְנֶה, וְהִתִּירוּהָ, שֶׁאָמַר תּוֹדוּס הָרוֹפֵא: אֵין פָּרָה וַחֲזִירָה יוֹצְאָה מֵאַלֶכְּסַנְדְּרִיָּא שֶׁל מִצְרַיִם, אֶלָּא אִם כֵּן חוֹתְכִין הָאֵם שֶׁלָהּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תֵּלֵד. אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן: הָלְכָה חֲמוֹרְךָ טַרְפוֹן. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: פָּטוּר אַתָּה, שֶׁכָּל הַמּוּמְחֶה לָרַבִּים, פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם. [וְאִם אִיתָא, לֵימָא לֵיהּ: טוֹעֶה בִּדְבַר מִשְׁנָה אַתָּה, וְטוֹעֶה בִּדְבַר מִשְׁנָה, חוֹזֵר חדא ועוד קאמר חדא דטועה בדבר משנה אתה וטועה בדבר משנה חוזר ועוד אי נמי משיקול הדעת טעית מומחה לרבים אתה וכל המומחה לרבים פטור מלשלם].