סנהדרין ג׳Sanhedrin 3

Passage 1א׳

סנהדרין פרק ג - לו תַּנְיָא: כָּךְ הָיוּ נְקִיֵּי הַדַּעַת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם עוֹשִׂין; לֹא הָיוּ חוֹתְמִים עַל הַשְּׁטָר, אֶלָּא אִם כֵּן יוֹדְעִים מִי חוֹתֵם עִמָּהֶם. וְלֹא הָיוּ יוֹשְׁבִין בַּדִּין, אֶלָּא אִם כֵּן יוֹדְעִים מִי יוֹשֵׁב עִמָּהֶם. וְלֹא הָיוּ נִכְנָסִים בִּסְעוּדָה, אֶלָּא אִם כֵּן יוֹדְעִים מִי מֵסֵב עִמָּהֶם.

Passage 2ב׳

אָמַר רַבִּי מֵאִיר: זֶה פּוֹסֵל עֵדָיו שֶׁל זֶה, וְזֶה פּוֹסֵל עֵדָיו שֶׁל זֶה. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: פֶּה קָדוֹשׁ יֹאמַר דָּבָר זֶה? תְּנִי: עֵדוֹ. אֵינִי? וְהָאָמַר עוּלָא: הָרוֹאֶה אֶת רֵישׁ לָקִישׁ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ כְּאִלּוּ עוֹקֵר הָרִים וְטוֹחֲנָן זֶה בָּזֶה. אָמַר רַבִינָא: וַהֲלֹא כָּל הָרוֹאֶה רַבִּי מֵאִיר בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ כְּאִלּוּ עוֹקֵר הָרֵי הָרִים וְטוֹחֲנָן זֶה בָּזֶה. הָכִי קָאָמַר: בּוֹא וּרְאֵה, כַּמָּה מְחַבְּבִין זֶה אֶת זֶה, כִּי הָא דְּיָתִיב רַבִּי וְקָאָמַר: אָסוּר לְהַטְמִין אֶת הַצּוֹנֵן. אָמַר לְפָנָיו רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי: אַבָּא הִתִּיר לְהַטְמִין אֶת הַצּוֹנֵן. אָמַר לוֹ: כְּבָר הוֹרָה זָקֵן. אָמַר רַב פָּפָּא: בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה מְחַבְּבִין זֶה אֶת זֶה, דְּאִלּוּ רַבִּי יוֹסֵי קַיָּם, הָיָה כָּפוּף וְיוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבִּי, דְּהָא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי מְמַלֵּא מְקוֹם אֲבוֹתָיו הֲוָה, וְהָיָה כָּפוּף וְיוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבִּי, וְקָאָמַר: "כְּבָר הוֹרָה זָקֵן".

Passage 3ג׳

לז אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: מַאי דִּכְתִיב: (זכריה יא) "וָאֶקַּח לִי שְׁנֵי מַקְלוֹת, לְאַחַד קָרָאתִי נֹעַם וּלְאַחַד קָרָאתִי חֹבְלִים", 'נֹעַם', אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁמַּנְעִימִין זֶה לָזֶה בַּהֲלָכָה. 'חֹבְלִים', אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבְּבָבֶל, שֶׁמְּחַבְּלִים זֶה לָזֶה בַּהֲלָכָה. (זכריה ד) "וַיֹּאמֶר: (אלי) אֵלֶּה [שְׁנֵי] בְנֵי הַיִּצְהָר הָעֹמְדִים", "[וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ]". 'יִצְהָר', אָמַר רַבִּי יִצְחָק: אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנּוֹחִין זֶה לָזֶה בַּהֲלָכָה כְּשֶׁמֶן זַיִת. (שם) "וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ", אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבְּבָבֶל, שֶׁמְּרִירִין זֶה לָזֶה בַּהֲלָכָה כְּזַיִת. כְּתִיב: (שם ה) "וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֵרֶא וְהִנֵּה שְׁתַּיִם נָשִׁים יוֹצְאוֹת, וְרוּחַ בְּכַנְפֵיהֶם, וְלָהֵנָּה כְנָפַיִם כְּכַנְפֵי הַחֲסִידָה, וַתִּשֶּׂאנָה אֶת הָאֵיפָה בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמָיִם. וָאֹמַר אֶל הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי: אָנָה הֵמָּה מוֹלִיכוֹת אֶת הָאֵיפָה? וַיֹּאמֶר אֵלַי: לִבְנוֹת לָה בַיִת בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר". אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: זוֹ חֲנֻפָּה וְגַסּוּת־הָרוּחַ, שֶׁיָּרְדוּ לְבָבֶל. וְגַסּוּת־הָרוּחַ, לְבָבֶל נָחִית? וְהָאָמַר מַר: עֲשָׂרָה קַבִּין גַּסּוּת־הָרוּחַ יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלָה עֵילָם וְאֶחָד כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. אִין, לְבָבֶל נָחִית, וְאִשְׁתַּרְבּוּבֵי הוּא דְּאִשְׁתַּרְבֵּב לְעֵילָם, דִּיקָא נַמִּי, דִּכְתִיב: "לִבְנוֹת לָה בַיִת בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר", שְׁמַע מִינָהּ. וְגַסּוּת, לְבָבֶל לָא? וְהָאָמַר מַר: סִימָן לְגַסּוּת הָרוּחַ, עֲנִיּוּת, וַעֲנִיּוּת, לְבָבֶל נָחִית! מַאי עֲנִיּוּת? עֲנִיּוּת תּוֹרָה, דִּכְתִיב: (שה"ש ח) "אָחוֹת לָנוּ קְטַנָּה, וְשָׁדַיִם אֵין לָהּ", וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: זוֹ עֵילָם, שֶׁזָּכְתָה לִלְמֹד וְלֹא זָכְתָה לְלַמֵּד. מַאי 'בָּבֶל'? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּלוּלָה בְּמִקְרָא, בְּלוּלָה בְּמִשְׁנָה, בְּלוּלָה בְּתַלְמוּד. (איכה ג) "בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי כְּמֵתֵי עוֹלָם", אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: זֶה תַּלְמוּדָהּ שֶׁל בָּבֶל.