פסחים י׳Pesachim 10

Passage 4ד׳

תָּנוּ רַבָּנָן: חַיָּב אָדָם לְשַׂמֵּחַ אֶת אִשְׁתּוֹ וּבְנֵי בֵּיתוֹ בָּרֶגֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים יז) "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ", בַּמֶּה מְשַׂמְּחָן? בְּיַיִן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֲנָשִׁים בְּרָאוּי לָהֶן, וְנָשִׁים בְּרָאוּי לָהֶן. אֲנָשִׁים בְּרָאוּי לָהֶן, בְּיַיִן. וְנָשִׁים בְּרָאוּי לָהֶן, בְּמַאי? תָּנִי רַב יוֹסֵף: בְּבָבֶל, בְּבִגְדֵי צִבְעוֹנִין, בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בְּבִגְדֵי פִּשְׁתָּן מְגֹהָצִין. תַּנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר: בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, אֵין שִׂמְחָה אֶלָּא בְּבָשָׂר, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם כז) "וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים וְאָכַלְתָּ שָּׁם, וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ", וְעַכְשָׁיו שֶׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, אֵין שִׂמְחָה אֶלָּא בְּיַיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהלים קד) "וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ".

Passage 5ה׳

מו וְלֹא יִפְחֲתוּ לוֹ מֵאַרְבַּע כּוֹסוֹת וְכוּ'. הֵיכִי קַיְמֵי רַבָּנָן וּמְתַקְּנֵי מִלְּתָא דְּאַתִּי בָּהּ לִידֵי סַכַּנְתָּא? וְהָא תַּנְיָא: לֹא יֹאכַל אָדָם 'תְּרֵי', וְלֹא יִשְׁתֶּה 'תְּרֵי', [וְלֹא יְקַנַּח 'תְּרֵי', וְלֹא יַעֲשֶׂה צְרָכָיו 'תְּרֵי'?] אָמַר רַב נַחְמָן (בר יצחק), אָמַר קְרָא: (שמות י״ב:מ״ב) "לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה'", לַיְלָה הַמְשֻׁמָּר וּבָא מִן הַמַּזִּיקִים. רָבָא אָמַר: כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה מִצְטָרֵף לְטוֹבָה, וְאֵינוֹ מִצְטָרֵף לְרָעָה. רַבִינָא אָמַר: אַרְבַּע כַּסֵּי תַּקִּינוּ רַבָּנָן דֶּרֶךְ חֵרוּת, כָּל חַד וְחַד מִצְוָה בְּאַפֵּי נַפְשֵׁיהּ הוּא. [לֹא יַעֲשֶׂה צְרָכָיו 'תְּרֵי', אַמַּאי? נִמְלַךְ הוּא! אָמַר אַבַּיֵּי: הָכִי קָאָמַר: לֹא יֹאכַל 'תְּרֵי', וְיִשְׁתֶּה 'תְּרֵי', וְלֹא יַעֲשֶׂה צְרָכָיו אֲפִלּוּ פַּעַם אַחַת, דִּלְמָא חָלִישׁ וּמִיתְרַע. תָּנוּ רַבָּנָן: שׁוֹתֶה כִּפְלַיִם, דָּמוֹ בְּרֹאשׁוֹ. אָמַר רַב יְהוּדָה: אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁלֹּא רָאָה פְּנֵי הַשּׁוּק, אֲבָל רָאָה פְּנֵי הַשּׁוּק, הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ. אָמַר רַב אַשִׁי: חֲזִינָא לֵיהּ לְרַב חֲנַנְיָא בַּר בֵּיבָי דְּאַכָּל כַּסָּא, הֲוָה נָפִיק וְחָזִי אַפֵּי שׁוּקָא. וְלָא אֲמָרָן, אֶלָּא לָצֵאת לַדֶּרֶךְ, אֲבָל בְּבֵיתוֹ, לָא. אָמַר רַבִּי זֵירָא: וְלִישֹׁן, כְּלָצֵאת לַדֶּרֶךְ דָּמִי. אָמַר רַב פָּפָּא: וְלָצֵאת לְבֵית הַכִּסֵּא, כְּלָצֵאת לַדֶּרֶךְ דָּמִי. וּבְבֵיתוֹ לָא? וְהָא רָבָא, מַנִי כְּשׁוּרֵי, וְאַבַּיֵּי, כִּי שָׁתִי חַד כַּסָּא, מַנְקִיט לֵיהּ אִימֵיהּ תְּרֵי כַּסֵּי בִּתְרֵי יָדֵיהּ. וְרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, כִּי הֲוָה שָׁתִי תְּרֵי כַּסָּא, מַנְקִיט לֵיהּ שַׁמְּעֵיהּ חַד כַּסָּא. חַד כַּסָּא, מַנְקִיט לֵיהּ תְּרֵי כַּסֵּי בִּתְרֵי יָדֵיהּ. אָדָם חָשׁוּב שַׁאנִי. אָמַר עוּלָא: עֲשָׂרָה כּוֹסוֹת אֵין בָּהֵן מִשּׁוּם זוּגוֹת. עוּלָא לְטַעֲמֵיהּ, דְּאָמַר עוּלָא, וְאַמְרֵי לָהּ בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: עֲשָׂרָה כּוֹסוֹת תִּקְּנוּ חֲכָמִים בְּבֵית הָאָבֵל. וְאִי סַלְקָא דַּעְתָּךְ: עֶשֶׂר כּוֹסוֹת יֵשׁ בָּהֶן מִשּׁוּם זוּגוֹת, הֵיכִי קַיְמֵי רַבָּנָן וְתִקְּנוּ מִלְּתָא דְּאַתִּי לִידֵי סַכָּנָה?! אֲבָל תְּמַנְיָא יֵשׁ בָּהֶן מִשּׁוּם זוּגוֹת.