נדרים ט׳Nedarim 9

Passage 1א׳

נדרים פרק ט - מג אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: כָּל מָקוֹם (שאתה מוצא) [שֶׁנֶּאֱמַר]: 'נִצִּים', 'נִצָּבִים', אֵינָם אֶלָּא דָּתָן וַאֲבִירָם. אֶלָּא מַאי: (שמות ד׳:י״ט) "כִּי מֵתוּ כָּל הָאֲנָשִׁים" וְגוֹ'. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: שֶׁיָּרְדוּ מִנִּכְסֵיהֶם. תַּנְיָא: אַרְבָּעָה חֲשׁוּבִים כְּמֵתִים; עָנִי, וּמְצֹרָע, וְסוּמָא, וּמִי שֶׁאֵין לוֹ בָּנִים. עָנִי, דִּכְתִיב: "כִּי מֵתוּ כָּל הָאֲנָשִׁים". מְצֹרָע, דִּכְתִיב: (במדבר י״ב:י״ב) "אַל נָא תְהִי כַּמֵת". סוּמָא, דִּכְתִיב: (איכה ג׳:ו׳) "בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי כְּמֵתֵי עוֹלָם". מִי שֶׁאֵין לוֹ בָּנִים, דִּכְתִיב: (בראשית ל׳:א׳) "הָבָה לִי בָנִים, וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי".

Passage 2ב׳

מד תַּנְיָא: הַמֻּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵרוֹ, אֵין מַתִּירִין לוֹ אֶלָּא בְּפָנָיו. מְנָא הַנֵי מִילֵי? אָמַר רַבִּי נַחְמָן: (וְאִי תֵּימָא רַבִּי יוֹחָנָן) דִּכְתִיב: (שמות ד׳:ד׳) "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְיָן" וְגוֹ. אָמַר לוֹ: בְּמִדְיָן נָדַרְתָּ, לֵךְ וְהַתֵּר נִדְרְךָ בְּמִדְיָן. דִּכְתִיב: (שם ב) "וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה לָשֶׁבֶת אֶת הָאִישׁ". וְאֵין 'אָלָה' אֶלָּא שְׁבוּעָה, דִּכְתִיב: (יחזקאל י״ז:י״ג) "וַיָּבֵא אֹתוֹ בְּאָלָה". וּכְתִיב: (דברי הימים ב ל״ו:י״ג) "וְגַם בַּמֶּלֶךְ נְבוּכַדְנֶאצַּר מָרָד אֲשֶׁר הִשְׁבִּיעוֹ בֵּאלֹהִים". מַאי מְרִידוּתֵיהּ? אַשְׁכְּחֵיהּ צִדְקִיָּהוּ לִנְבוּכַדְנֶאצַּר דְּקָא אָכִיל אַרְנַבְתָּא חַיָּה, אָמַר לֵיהּ נְבוּכַדְנֶאצַּר לְצִדְקִיָּהוּ: אִשְׁתַּבַּע לִי דְּלָא מְגַלִּית עָלַי, דְּלָא תִּתְּזִיל לִי מִלְּתָא. אִישְׁתַּבַּע לֵיהּ, לְסוֹף הֲוָה קָא מִצְטַעֵר צִדְקִיָּהוּ בְּגוּפֵהּ, אִיתְּשִׁיל אַשְׁבוּעָתֵיהּ וְגַלִּי לֵיהּ, שָׁמַע נְבוּכַדְנֶאצַּר דְּקָא מְבַזִּין לֵיהּ רַבְרְבַנוּהִי, שָׁלַח וְאַיְתִּי סַנְהֶדְרִין וְצִדְקִיָּהוּ, אָמַר לְהוּ: חֲזִיתּוּן מַאי עָבִיד צִדְקִיָּהוּ, לָאו הָכִי הֲוָה, דְּאִשְׁתַּבַּעְתְּ בִּשְׁמָא דִּשְׁמַיָּא דְּלָא מְגַלִּית? אָמַר לֵיהּ: אִיתְּשִׁילִית אַשְׁבוּעָתָאִי. אָמַר לְהוֹן: מִתְּשְׁלִין עַל שְׁבוּעָתָא? אָמְרוּ לֵיהּ: אִין. אָמַר לְהוּ: בְּפָנָיו, אוֹ אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו? אָמְרוּ לֵיהּ: בְּפָנָיו. אָמַר לְהוֹן: [וְאַתּוּן מַאי עַבְדִיתוּן?] מַאי טַעְמָא לָא אַמְרִיתוּן לְצִדְקִיָּהוּ? מִיָּד: (איכה ב׳:י׳) "יֵשְׁבוּ לָאָרֶץ יִדְּמוּ זִקְנֵי בַת־צִיּוֹן". אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מְלַמֵּד, שֶׁשָּׁמְטוּ כָּרִים מִתַּחְתֵּיהֶם.

Passage 3ג׳

מַתְנִיתִין. וְעוֹד אָמַר רַבִּי [מֵאִיר]: פּוֹתְחִין לוֹ מִן הַכָּתוּב שֶׁבַּתּוֹרָה, וְאוֹמְרִים לוֹ: אִלּוּ הָיִיתָ יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה עוֹבֵר עַל: (ויקרא י״ט:י״ז) "לֹא תִקֹּם", וְעַל "לֹא תִטֹּר". וְעַל: (שם) "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ". (שם) "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ". (שם כה) "וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ". שֶׁהוּא עָנִי וְאֵין אַתָּה יָכוֹל לְפַרְנְסוֹ. אָמַר: אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא כֵּן, לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר, הֲרֵי זֶה מֻתָּר.