נדרים ו׳Nedarim 6

Passage 1א׳

נדרים פרק ו - לא פִּסְקָא. [קוֹנָם תַּבְשִׁיל שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, אָסוּר בְּמַעֲשֵׂה קְדֵרָה רַךְ, וּמֻתָּר בְּעָבֶה וְכוּ'. וְהָא, מִתַּבְשִׁיל נָדַר? אָמַר אַבַּיֵי: הַאי תַּנָּא, כָּל מִידִי דְּמִתְאֲכִיל בֵּיהּ רִיפְתָּא, 'תַּבְשִׁיל' קָרוּ לֵיהּ. וְהָתַּנְיָא: הַנּוֹדֵר מִן הַתַּבְשִׁיל, אָסוּר בְּכָל מִינֵי תַּבְשִׁיל, וְאָסוּר בְּצָלִי וּבְשָׁלוּק וּבִמְבֻשָּׁל. וְאָסוּר בְּהִיטְרִיּוֹתרַכּוֹת, שֶׁהַחוֹלִין אוֹכְלִין בָּהֶן פִּתָּן. אֵינִי? וְהָא רַבִּי יִרְמְיָה חָלַשׁ, עַל לְגַבֵּיהּ הַהוּא אַסְיָא לְאַסְיוּהָ, חָזָא קָרָא דְּמַחַת בְּבֵיתֵיהּ, שַׁבְקֵיהּ וְנָפַק. אָמַר: מַלְאַךְ־מוֹתָא אִית לֵיהּ לְדֵין בְּבֵיתֵיהּ, וַאֲנָא אֵיעוֹל לְאַסָאָה יָתֵיהּ? לָא קַשְׁיָא, הָא בְּרַכִּיכֵי, הָא בְּאִשּׁוּנֵי. רָבָא בַּר עוּלָא אָמַר: הָא בְּקָרָא גּוּפֵיהּ, וְהָא בְּגַוֵּיהּ דְּקָרָא, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה: לוּלִיבָא דְּקָרָא, בְּסִילְקָא, לוּלִיבָא דְּכִיתְנָא, בְּכוּתְחָא, וְדָבָר זֶה אָסוּר לְאָמְרוֹ בִּפְנֵי עַם־הָאָרֶץ. רָבָא אָמַר: מַאן חוֹלִין? רַבָּנָן. רָבָא לְטַעֲמֵיהּ דְּאָמַר רָבָא: כְּמַאן מַצְלִינָן עַל קְצִירֵי וְעַל מְרִיעֵי, [כְּמַאן? כְּרַבִּי יוֹסֵי]. מִדְּאָמַר: 'קְצִירֵי וּמְרִיעֵי', שְׁמַע מִינָהּ: 'קְצִירֵי', קְצִירֵי מַמָּשׁ, 'מְרִיעֵי', רַבָּנָן. וּמֻתָּר בְּעָבֶה, מַתְנִיתִין דְּלָא כְּבַבְלָאֵי, דְּאָמַר רַב זֵירָא: בַּבְלָאֵי טִפְּשָׁאֵי, דְּאַכְלֵי לַחְמָא בְּלַחְמָא. אָמַר רַב חִסְדָּא: דְּמַשְׁאִיל לְהוֹן לְהַלֵין נַקְדָנֵי דְּהוּצְל: הַדֵּין דַּיְסָא, הֵיכִין מַעֲלֵי לְמִיכְלָהּ? דְּחִטֵּי, בְּלַחְמָא דְּחִטֵּי. וּדְשַׂעֲרֵי, בְּלַחְמָא דְּשַׂעֲרֵי. אוֹ דִּלְמָא, דְּחִטֵּי בִּדְשַׂעֲרֵי. וּדְשַׂעֲרֵי בִּדְחִטִּי? רָבָא אַכְלֵיהּ בַּחֲסִיסֵי. רַבָּה בַּר רַב הוּנָא אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַב הוּנָא דְּקָאָכִיל דַּיְסָא בְּאֶצְבְּעָתֵּיהּ, אָמַר לֵיהּ: אַמַאי קָאָכִיל מַר בְּיָדֵיהּ? אָמַר לֵיהּ: הָכִי אָמַר רַב: דַּיְסָא בְּאֶצְבְּעָתָא, בָּסִים, כָּל־דְּכֵן בְּתַרְתֵּין, וְכָל־דְּכֵן בִּתְלָת. אָמַר לֵיהּ רַב לְחִיָּא בְּרֵיהּ, וְכֵן אָמַר לֵיהּ רַב הוּנָא לְרַבָּה בְּרֵיהּ: מְזַמְּנִים לָךְ לְמֵיכַל דַּיְסָא, עַד פַּרְסָה. לְמֵיכַל בִּישְׂרָא דְּתוֹרָא, עַד תְּלָתָא פַּרְסִין]. אָמַר לֵיהּ רַב לְחִיָּא בְּרֵיהּ, וְכֵן אָמַר לֵיהּ רַב הוּנָא לְרַבָּה בְּרֵיהּ: כָּל מִידַעַם לָא תִּפְלוֹט קַמֵּיהּ רַבָּךְ, לְבַר מִן קָרָא וְדַיְסָא, שֶׁהֵן דּוֹמִין לִפְתִילָה שֶׁל אֲבָר, וַאֲפִלּוּ קַמֵּי שְׁבוּר מַלְכָּא, פְּלוֹט. רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי, חַד אָכִיל דַּיְסָא בְּאֶצְבְּעָתֵיהּ, וְחַד אָכִיל בְּהוּצָא. אָמַר לֵיהּ דְּאָכִיל בְּאֶצְבְּעָתֵיהּ לִדְאָכִיל בְּהוּצָא: עַד מָתַי אַתָּה מַאֲכִילֵנִי רֻקְּךָ? אָמַר לֵיהּ דְּאָכִיל בְּהוּצָא לִדְאָכִיל בְּאֶצְבְּעָתֵיהּ: עַד מָתַי אַתָּה מַאֲכִילֵנִי צֵאָתְךָ.

Passage 2ב׳

רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, אַיְתּוּ לְקַמַיְהוּ בְּלוּסְפַיְן, רַבִּי יְהוּדָה אָכַל, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן לֹא אָכַל. אָמַר לֵיהּ רַבִּי יְהוּדָה: מַאי טַעְמָא לָא אָכִיל מַר? אָמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן: אֵלּוּ, אֵין יוֹצְאִין מִבְּנֵי מֵעַיִם כָּל עִקָּר! אָמַר לֵיהּ רַבִּי יְהוּדָה: כָּל־שֶׁכֵּן, שֶׁנִּסְמֹךְ עֲלֵיהֶן לְמָחָר.

Passage 3ג׳

לב רַבִּי יְהוּדָה הֲוָה יָתִיב קַמֵּיהּ דְּרַבִּי טַרְפוֹן, אָמַר לֵיהּ רַבִּי טַרְפוֹן: הַיּוֹם פָּנֶיךָ צְהֻבִּין. אָמַר לֵיהּ: אֶמֶשׁ יָצְאוּ עֲבָדֶיךָ לַשָּׂדֶה, וְהֵבִיאוּ לָנוּ תְּרָדִין, וַאֲכַלְנוּם בְּלֹא מֶלַח, וְאִם אֲכַלְנוּם בְּמֶלַח, כָּל־שֶׁכֵּן שֶׁהָיוּ פָּנֵינוּ צְהֻבִּים. אָמְרָה לֵיהּ הַהִיא מַטְרוֹנִיתָא לְרַבִּי יְהוּדָה: מוֹרֶה וְרָוִי? אָמַר לָהּ: הֵימְנוּתָא בְּיָדָהּ דְּהַהִיא אִתְּתָא, אִי טָעִימְנָא אֶלָּא קִדּוּשָׁא וְאַבְדַּלְתָּא, וְאַרְבָּעָה כַּסֵי דְּפִסְחָא, וְחוֹגְרַנִי צְדָעָאִי מִן הַפֶּסַח וְעַד עֲצֶרֶת, אֶלָּא: (קהלת ח׳:א׳) "חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו". אָמַר לֵיהּ הַהוּא מִינָא לְרַבִּי יְהוּדָה: פָּנֶיךָ דּוֹמִין אוֹ כְּמַלְוֵי רִבִּית, אוֹ כִּמְגַדְּלֵי חֲזִירִים. אָמַר לֵיהּ: בִּיהוּדָאֵי, תַּרְוַיְהוּ אֲסִירִין! (לי) אֶלָּא עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בֵּית־הַכִּסֵּא אִית לִי מִבֵּיתִי וְעַד בֵּי מִדְרָשָׁא, וְכָל שָׁעָה וְשָׁעָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד אֲנִי נִכְנָס. רַבִּי יְהוּדָה, כַּד אָזִיל לְבֵי מִדְרָשָׁא, שָׁקִיל גּוּלְפָא עַל כִּתְפֵיהּ, אָמַר: "גְּדוֹלָה מְלָאכָה שֶׁמְּכַבֶּדֶת אֶת בְּעָלֶיהָ". רַבִּי שִׁמְעוֹן שָׁקִיל צַנָּא עַל כִּתְפֵיהּ, אָמַר: "גְּדוֹלָה מְלָאכָה שֶׁמְּכַבֶּדֶת אֶת בְּעָלֶיהָ". דְּבִיתְהוּ דְּרַבִּי יְהוּדָה נַפְקָת, נְקִיטַת עַמְרָא, עָבְדַת גְּלִימָא דְּהוּטְבֵי, כַּד נַפְקָא לְשׁוּקָא, מְכַסְיָא (ליה) [בֵּיהּ], וְכַד נָפִיק רַבִּי יְהוּדָה לִצְלוּיֵי, הֲוָה מְכַסִי וּמַצְלִי, וְכַד מְכַסִי (ליה) [בֵּיהּ] הֲוָה מְבָרֵךְ: "בָּרוּךְ שֶׁעָטַנִי מְעִיל". זִימְנָא חֲדָא גָזַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל תַּעֲנִיתָא, רַבִּי יְהוּדָה לָא אָתָא לְבֵי תַּעֲנִיתָא. אָמְרוּ לֵיהּ: לָא אִית לֵיהּ כִּסוּיָא. שָׁדַר לֵיהּ גְּלִימָא, וְלָא קַבִּיל. דָּלִי צִיפְתָּא, אָמַר לֵיהּ לִשְׁלִיחָא: חָזִי מַאי אִיכָּא, מִיהוּ לָא נִיחָא לִי דְּאִיתְהַנִי בְּהַאי עָלְמָא.