נדרים ג׳Nedarim 3

Passage 4ד׳

ז אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, אָמַר רַבִּי (יוחנן) [יוֹנָתָן]: כָּל אָדָם שֶׁכּוֹעֵס, כָּל מִינֵי (פורענות של) גֵּיהִנֹּם שׁוֹלְטִין בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (קהלת י״א:י׳) "וְהָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ וְהַעֲבֵר רָעָה מִבְּשָׂרֶךָ" ("כי הילדות והשחרות הבל".) וְאֵין 'רָעָה' אֶלָּא גֵּיהִנֹּם, שֶׁנֶּאֱמַר: (משלי ט״ז:ד׳) "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ וְגַם רָשָׁע לְיוֹם רָעָה". וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁתַּחְתּוֹנִיּוֹתשׁוֹלְטוֹת בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים כ״ח:ס״ה) "וְנָתַן ה' לְךָ שָׁם לֵב רַגָּז וְכִלְיוֹן עֵינַיִם וְדַאֲבוֹן נָפֶשׁ". אֵיזֶה דָּבָר שֶׁמְּכַלֶּה אֶת הָעֵינַיִם וּמַדְאִיב אֶת הַנֶּפֶשׁ? הֱוֵי אוֹמֵר אֵלּוּ תַּחְתּוֹנִיּוֹת. עוּלָא, בְּמַסְקֵיהּ לְאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל, אִתְלַוּוּן בַּהֲדֵיהּ תְּרֵין בְּנֵי חוֹזָאֵי, קָם חַד, שַׁחְטֵיהּ לְחַבְרֵיהּ, אָמַר לֵיהּ לְעוּלָא: לָאו יָאֵי עַבְדִי?אָמַר לֵיהּ: אִין, וּפָרַעלֵיהּ בֵּית הַשְּׁחִיטָה. כִּי אָתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, אָמַר לֵיהּ: דִּילְמָא [חַס־וְשָׁלוֹם] חַזְקִית יְדֵי עוֹבְדֵי עֲבֵרָה? אָמַר לֵיהּ: (רבי יוחנן) נַפְשְׁךָ הִצַּלְתָּ. קָא תָּמַהּ רַבִּי יוֹחָנָן: "וְנָתַן ה' לְךָ שָׁם לֵב רַגָּז", בְּבָבֶל כְּתִיב? אָמַר לְהוּ עוּלָא: הַהִיא שַׁעְתָּא, לֹא הֲוָה עָבַר לָן יַרְדְנָא.

Passage 5ה׳

ח אָמַר (רבא) [רַבָּה] בַּר רַב הוּנָא: כָּל אָדָם הַכּוֹעֵס, אֲפִלּוּ שְׁכִינָה אֵינָהּ חֲשׁוּבָה כְּנֶגְדּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים י׳:ד׳) "רָשָׁע כְּגֹבַהּ אַפּוֹ, בַּל יִדְרֹשׁ, אֵין אֱלֹהִים כָּל מְזִמּוֹתָיו". רַב יִרְמְיָה מִדִּפְתִּי אָמַר: (אף) מְשַׁכֵּחַ תַּלְמוּדוֹ, וּמוֹסִיף טִפְּשׁוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: (קהלת ז׳:ט׳) "כִּי כַעַס בְּחֵיק כְּסִילִים יָנוּחַ", וּכְתִיב: (משלי י״ג:ט״ז) "וּכְסִיל יִפְרֹשׂ אִוֶּלֶת". רַב נַחְמָן [בַּר יִצְחָק] אָמַר: בְּיָדוּעַ שֶׁעֲוֹנוֹתָיו מְרֻבִּין מִזְּכֻיּוֹתָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: (משלי כ״ט:כ״ב) ("איש אף יגרה מדון") "וּבַעַל חֵמָה רַב פָּשַׁע".