מנחות י״גMenachot 13

Passage 4ד׳

כח (אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא, אָמַר רַב, וְאַמְרֵי לָהּ אָמַר רַב כַּהֲנָא, אָמַר רַב, וְאַמְרֵי לָהּ אָמַר) [אָמַר רַב אַבָּא בַּר רַבִּי יִצְחָק, אָמַר רַב חִסְדָּא וְאַמְרֵי לָהּ, אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר] רַב: מִצּוֹר וְעַד קַרְתָּגְנִי, מַכִּירִין אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֶת אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, מִצּוֹר כְּלַפֵּי מַעֲרָב, וּמִקַּרְטָגְנִי כְּלַפֵּי מִזְרָח, אֵין מַכִּירִין לֹא לְיִשְׂרָאֵל וְלֹא לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. אִיתִיבֵיהּ רַב שִׁימִי בַּר חִיָּא לְרַב: (מלאכי א׳:י״א) "כִּי מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ וְעַד מְבוֹאוֹ, גָּדוֹל שְׁמִי בַּגּוֹיִם. וּבְכָל מָקוֹם מֻקְטָר מֻגָּשׁ לִשְׁמִי וּמִנְחָה טְהוֹרָה". אָמַר לֵיהּ: שִׁימִי אַתְּ? דְּקָארוּ לֵיהּ: "אֶלָהָא דְּאֶלָהַיָא". "וּבְכָל מָקוֹם מֻקְטָר" וְגוֹ'. "בְּכָל מָקוֹם" סַלְקָא דַּעְתָּךְ? אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, [אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן]: אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה (בלילה] [בְּכָל מָקוֹם], מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ מַקְטִירִים וּמַגִּישִׁים לִשְׁמִי. "וּמִנְחָה טְהוֹרָה", (אמר רבי נחמיה:) זֶה הַלּוֹמֵד תּוֹרָה בְּטָהֳרָה. (מאי היא?) נוֹשֵׂא אִשָּׁה, וְאַחַר כָּךְ לוֹמֵד תּוֹרָה.

Passage 5ה׳

כט (תהילים קל״ד:א׳) "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת וְגוֹ' בְּבֵית ה' בַּלֵּילוֹת". מַאי 'בַּלֵּילוֹת'? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עוֹסְקִים בַּעֲבוֹדָה. (דברי הימים ב ב׳:ג׳) "לְעוֹלָם זֹאת עַל יִשְׂרָאֵל" וְגוֹ', אָמַר רַב גִּידְל, אָמַר רַב: [זֶה] מִזְבֵּחַ בָּנוּי וּמִיכָאֵל הַשַּׂר הַגָּדוֹל עוֹמֵד וּמַקְרִיב עָלָיו קָרְבָּן. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הָעוֹסְקִים בְּהִלְכוֹת עֲבוֹדָה, מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב כְּאִלּוּ נִבְנֶה מִקְדָּשׁ בִּימֵיהֶם. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מַאי דִּכְתִיב: (ויקרא ז׳:ל״ז) "זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה, לַמִּנְחָה" וְגוֹ'. כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, כְּאִלּוּ הִקְרִיב עוֹלָה וּמִנְחָה חַטָּאת וְאָשָׁם. אָמַר רָבָא: הַאי "לָעֹלָה לַמִּנְחָה". "עוֹלָה וּמִנְחָה" מִיבָּעִי לֵיהּ? אֶלָא אָמַר רָבָא: כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, אֵינוֹ צָרִיךְ לֹא עוֹלָה, וְלֹא מִנְחָה, וְלֹא חַטָּאת, וְלֹא אָשָׁם. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מַאי דִּכְתִיב: (שם ו) "זֹאת תּוֹרַת הַחַטָּאת", "זֹאת תּוֹרַת הָאָשָׁם", כָּל הָעוֹסֵק בְּתוֹרַת חַטָּאת, כְּאִלּוּ הִקְרִיב חַטָּאת. וְכָל הָעוֹסֵק בְּתוֹרַת אָשָׁם, כְּאִלּוּ הִקְרִיב אָשָׁם.