כתובות י״גKetubot 13

Passage 1א׳

כתובות פרק יג - לח [אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: שְׁלֹשׁ מֵאוֹת תִּשְׁעִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִּינִין הָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם, כְּנֶגְדָּן בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת, וּכְנֶגְדָּן בָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת, וּכְנֶגְדָּן בָּתֵּי סוֹפְרִים]. אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב אַסִי: גּוֹזְרֵי גְּזֵרוֹת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם הָיוּ נוֹטְלִים שְׂכָרָם, תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה מָנֶה מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה. [לֹא רָצוּ, מוֹסִיפִין לָהֶן. 'לֹא רָצוּ'? אַטּוּ בִּרְשִׁיעֵי עַסְקִינָן. אֶלָּא, לֹא סִפְּקוּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא רָצוּ, מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן]. קַרְנָא הֲוָה שָׁקִיל אִיסְתְּרָא מִזַכַּאי וְאִיסְתְּרָא מֵחַיָּב, וְדָאִין לְהוּ דִּינָא. וְהֵיכִי עָבִיד הָכִי? וְהָא כְּתִיב: (שמות כ״ג:ח׳) "וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח". [וְכִי תֵּימָא, כֵּיוָן דְּשָׁקִיל מִתַּרְוַיְהוּ לָא אַתִּי לְאַצְלוּיֵי דִּינָא, וְכִי לָא אַתִּי לְאַצְלוּיֵי דִּינָא, מִי שָׁרִי? וְהָתַּנְיָא: "וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח", מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? אִם לְלַמֵּד שֶׁלֹּא לְזַכּוֹת אֶת הַחַיָּב וְלֹא לְחַיֵּב אֶת הַזַּכַּאי, הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: (דברים ט״ז:י״ט) "לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט", אֶלָּא אֲפִלּוּ לְזַכּוֹת אֶת הַזַּכַּאי וּלְחַיֵּב אֶת הַחַיָּב, אָמְרָה תּוֹרָה: "וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח". [הַנֵי מִילֵי, הֵיכָא דְּשָׁקִיל בְּתוֹרַת שׁוֹחֲדָא, קַרְנָא, בְּתוֹרַת אַגְרָא הֲוָה שָׁקִיל. וּבְתוֹרַת אַגְרָא מִי שָׁרִי? וְהָתְּנָן: הַנּוֹטֵל שָׂכָר לָדוּן, דִּינָיו בְּטֵלִין! הַנֵי מִילֵי אֲגַר דִּינָא, קַרְנָא, אֲגַר בְּטֵילָא הֲוָה שָׁקִיל. וַאֲגַר בְּטֵילָא מִי שָׁרִי? וְהָתַּנְיָא: מְכֹעָר הַדַּיָּן שֶׁנּוֹטֵל שָׂכָר לָדוּן, אֶלָּא שֶׁדִּינוֹ דִּין. הֵיכִי דָּמִי? אִילֵימָא, אֲגַר דִּינָא, דִּינוֹ דִּין? וְהָתַּנְיָא: הַנּוֹטֵל שָׂכָר לָדוּן, דִּינָיו בְּטֵלִין! אֶלָּא 'אֲגַר בְּטֵילָא', וְקָתָּנִי: מְכֹעָר הַדַּיָּן. הַנֵי מִילֵי בְּטֵילָא דְּלָא מוּכְחָא, קַרְנָא, בְּטֵילָא דְּמוּכְחָא הֲוָה שָׁקִיל, דַּהֲוָה תָּהִי בְּאַמְבְּרָא דְּחַמְרָא וִיהָבֵי לֵיהּ זוּזָא]. כִּי הָא דְּרַב הוּנָא, כִּי הֲוָה אַתִּי דִּינָא לְקַמֵּיהּ, אָמַר לְהוּ: הָבוּ לִי גַּבְרָא דְּדָלִי לִי בַּחֲרִיקָאִי, וְאֵידָן לְכוּ דִּינָא. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ: בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה סְמוּיוֹת עֵינֵיהֶם שֶׁל מְקַבְּלֵי שֹׁחַד; אָדָם חָשׁ בְּעֵינָיו, נוֹתֵן מָמוֹן לְרוֹפֵא, סָפֵק מִתְרַפֵּא סָפֵק אינוֹ מִתְרַפֵּא, וְהֵם נוֹטְלִין שָׁוֶה פְּרוּטָה וּמְסַמִּין עֵינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות כ״ג:ח׳) "כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים". תָּנוּ רַבָּנָן: (דברים ט״ז:י״ט) "כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים", קַל־וָחֹמֶר לְטִפְּשִׁים. (שם) "וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים" קַל־וָחֹמֶר לָרְשָׁעִים. מִידִי, 'טִפְּשִׁים' וּ'רְשָׁעִים' בְּנֵי דִּינָא נִינְהוּ? אֶלָּא הָכִי קָאָמַר: "כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים", אֲפִלּוּ חָכָם גָּדוֹל וְלוֹקֵחַ שֹׁחַד, אֵינוֹ נִפְטָר מִן הָעוֹלָם בְּלֹא סַמְיוּת הַלֵּב. "וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים" אֲפִלּוּ צַדִּיק גָּמוּר וְלוֹקֵחַ שֹׁחַד, אֵינוֹ נִפְטָר מִן הָעוֹלָם, בְּלֹא טֵרוּף הַדַּעַת. כִּי אָתָא רַב דִּימִי אָמַר: דָּרַשׁ רַב נַחְמָן בַּר כֹּהֵן: מַאי דִּכְתִיב: (משלי כ״ט:ד׳) "מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ, וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָּה", אִם דּוֹמֶה דַּיָּן לְמֶלֶךְ, שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לִכְלוּם, יַעֲמִיד אָרֶץ. וְאִם דּוֹמֶה לְכֹהֵן, שֶׁמְּחַזֵּר עַל הַגְּרָנוֹת, יֶהֶרְסֶנָּה. אָמַר רַבָּה בַּר רַב שִׁילָא: הַאי דַּיְּנָא דְּשָׁאִיל שְׁאִילְתָּא, פָּסוּל לְמֵידַן דִּינָא. וְלָא אֲמָרָן אֶלָּא דְּלֵית לֵיהּ לְאוּשׁוּלֵי, אֲבָל אִית לֵיהּ לְאוּשׁוּלֵי, לֵית לָן בָּהּ. אָמַר רָבָא: מַאי טַעְמָא דְּשׁוֹחֲדָא? כֵּיוָן דִּמְקַבֵּל שֹׁחַד מִינֵיהּ, אִיקָרְבָא דַּעְתֵּיהּ לְגַבֵּיהּ וַהֲוֵי כְּגוּפֵיהּ, וְאֵין אָדָם רוֹאֶה חוֹבָה לְעַצְמוֹ. מַאי 'שֹׁחַד'? שֶׁהוּא חַד! אָמַר רַב פָּפָּא: לָא לִידוּן אִינִישׁ דִּינָא לְמַאן דְּרָחִים לֵיהּ, וְלָא לְמַאן דְּסָנִי לֵיהּ. דְּרָחִים לֵיהּ, לָא חָזִי לֵיהּ חוֹבָה, דְּסָנִי לֵיהּ, לָא חָזִי לֵיהּ זְכוּתָא. אָמַר אַבַּיֵּי: הַאי צוּרְבָא מֵרַבָּנָן דִּמְרַחֲמִין לֵיהּ בְּנֵי מָתָא, לָאו מִשּׁוּם דְּמַעֲלִי טְפֵי, אֶלָּא מִשּׁוּם דְּלָא מוֹכַח לְהוּ בְּמִילֵי דִּשְׁמַיָּא. [אָמַר רָבָא: מֵרֵישׁ הֲוָה אֲמִינָא: הַנֵי בְּנֵי מְחוֹזָא, כּוּלְּהוּ רָחְמוּ לִי. כֵּיוָן דַּהֲוָאִי דַּיְּנָא, אֲמִינָא: מִינַיְהוּ סָנוּ לִי וּמִינַיְהוּ רָחְמוּ לִי. כֵּיוָן דַּחֲזָאִי דְּמַאן דְּמִיחַיֵּב לֵיהּ הָאִידְנָא, קָא זָכִי לְמָחָר, אֲמִינָא: אִי מִרְחַם, כּוּלְּהוּ רָחְמוּ לִי, אִי מַסְנוּ, כּוּלְּהוּ סָנוּ לִי].

Passage 2ב׳

לט תָּנוּ רַבָּנָן: (שמות כ״ג:ח׳) "וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח", אֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֹׁחַד מָמוֹן, אֶלָּא אֲפִלּוּ שֹׁחַד דְּבָרִים נַמִּי אָסוּר, מִדְּלָא כְּתִיב: "בֶּצַע לֹא תִקָּח". הֵיכִי דָּמִי 'שֹׁחַד דְּבָרִים'? כִּי הָא דִּשְׁמוּאֵל הֲוָה עָבַר בְּמַבְרָא, אָתָא הַהוּא גַּבְרָא יָהַב לֵיהּ יָדֵיהּ. אָמַר לֵיהּ: מַאי עָבִידְתִּיךְ? אָמַר לֵיהּ: דִּינָא אִית לִי. אָמַר לֵיהּ: פָּסִילְנָא לָךְ לְדִינָא. אֲמֵימָר הֲוָה יָתִיב וְקָא דָּאִין דִּינָא. פָּרַח גַּדְפָא אַרֵישֵׁיהּ. אָתָא הַהוּא גַּבְרָא, שַׁקְלֵיהּ. אָמַר לֵיהּ: מַאי עָבִידְתִּיךְ? [אָמַר לֵיהּ: דִּינָא אִית לִי. אָמַר לֵיהּ: פָּסִילְנָא לָךְ לְדִינָא]. מַר עוּקְבָא הֲוָה שָׁדִי רוֹקָא קַמֵּיהּ, אָתָא הַהוּא גַּבְרָא כַּסְיֵיהּ. אָמַר לֵיהּ: מַאי עָבִידְתִּיךְ? [אָמַר לֵיהּ: דִּינָא אִית לִי. אָמַר לֵיהּ: פָּסִילְנָא לָךְ לְדִינָא]. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי, הֲוָה רָגִיל אֲרִיסֵיהּ דַּהֲוָה מַיְתִּי לֵיהּ כָּל מַעֲלֵי שַׁבְּתָא כַּנְתָּא דְּפֵירֵי. יוֹמָא חַד אַיְתִּי לֵיהּ בַּחֲמִשִּׁי בְּשַׁבְּתָא, אָמַר לֵיהּ: מַאי שְׁנָא הָאִידְנָא? אָמַר לֵיהּ: דִּינָא אִית לִי וַאֲמִינָא: אַגַּב אוֹרְחָאִי אַיְתִי לֵיהּ לְמַר. לָא קַבִּיל מִינֵיהּ. אָמַר לֵיהּ: פָּסִילְנָא לָךְ לְדִינָא. אוֹתִיב זוּזָא דְּרַבָּנָן וְקָא דָּיְנִין לֵיהּ. בַּהֲדֵי דְּקָא אָזִיל וְאַתִּי, אָמַר: אִי בָּעִי טָעִין הָכִי, וְאִי בָּעִי טָעִין הָכִי. אָמַר: תִּפַּח נַפְשָׁם שֶׁל מְקַבְּלֵי שֹׁחַד. וּמָה אֲנִי שֶׁלֹּא נָטַלְתִּי, וְאִם נָטַלְתִּי, שֶׁלִּי נָטַלְתִּי, כָּךְ! מְקַבְּלֵי שֹׁחַד, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן אֱלִישָׁע, אַיְתִּי לֵיהּ הַהוּא גַּבְרָא רֵאשִׁית הַגֵּז. אָמַר לֵיהּ: מֵהֵיכָא אַתְּ? אָמַר לֵיהּ: מִדּוּךְ פְּלַן, וּמֵהָתָם לְהָכָא לָא הֲוָה כֹּהֵן לְמֵיתְבָא לֵיהּ? אָמַר לֵיהּ: דִּינָא אִית לִי, אשתשר [וַאֲמִינָא: אַגַּב אוֹרְחָאִי אַיְתִּי לֵיהּ לְמַר. אָמַר לֵיהּ: פָּסִילְנָא לָךְ לְדִינָא. לָא קַבִּיל מִינֵיהּ. אוֹתִיב לֵיהּ זוּגָא דְּרַבָּנָן וְקָא דָּיְנֵי לֵיהּ. בַּהֲדֵי דְּקָא אָזִיל וְאַתִּי, אָמַר: אִי בָּעִי טָעִין הָכִי, וְאִי בָּעִי טָעִין הָכִי. אָמַר: תִּפַּח נַפְשָׁם שֶׁל מְקַבְּלֵי שֹׁחַד. וּמָה אֲנִי שֶׁלֹּא נָטַלְתִּי, וְאִם נָטַלְתִּי, שֶׁלִּי נָטַלְתִּי, כָּךְ! מְקַבְּלֵי שֹׁחַד, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה]!

Passage 3ג׳

מ רַב עָנָן, אַיְתִּי לֵיהּ הַהוּא גַּבְרָא כַּנְתָּא דְּגִילְדְנֵי דְּבֵי גִּילֵי. אָמַר לֵיהּ: מַאי עָבִידְתִּיךְ? אָמַר לֵיהּ: דִּינָא אִית לִי. לָא קַבִּיל מִינֵיהּ. אָמַר לֵיהּ: פָּסִילְנָא לָךְ לְדִינָא. אָמַר לֵיהּ: דִּינֵיהּ דְּמַר לָא בָּעִינָא, קִבּוּלֵי לִקַבֵּיל מַר, דְּלָא לִמְנְעַן מַר מֵאַקְרוּבֵי בִּכּוּרִים. דְּתַנְיָא (מלכים־ב ד) "וְאִישׁ בָּא מִבַּעַל שָׁלִשָׁה, וַיָּבֵא לְאִישׁ הָאֱלֹקִים לֶחֶם בִּכּוּרִים עֶשְׂרִים לֶחֶם [שְׂעֹרִים], וְכַרְמֶל בְּצִקְלֹנוֹ". וְכִי אֱלִישָׁע אוֹכֵל בִּכּוּרִים הֲוָה? אֶלָּא לוֹמַר לְךָ: כָּל הַמֵּבִיא דּוֹרוֹן לְתַלְמִיד חָכָם, כְּאִלּוּ מַקְרִיב בִּכּוּרִים. אָמַר לֵיהּ: קִבּוּלֵי לָא בָּעִינָא דְּאִיקַבִּיל, הַשְׁתָּא דְּאָמַרְתְּ לִי טַעְמָא, מְקַבְּלִינָן. שַׁדְרֵיהּ לְקַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן. שָׁלַח לֵיהּ: נִדַּיְנֵיהּ מַר לְהַאי גַּבְרָא, דַּאֲנָא עָנָן פָּסִילְנָא לֵיהּ לְדִינָא. אָמַר: מִדְּשָׁלַח לִי הָכִי, שְׁמַע מִינָהּ קְרִיבֵיהּ הוּא. הֲוָה קָאִים דִּינָא דְּיַתְמֵי קַמֵּיהּ. אָמַר: הַאי 'עֲשֵׂה' וְהַאי 'עֲשֵׂה', עֲשֵׂה דִּכְבוֹד תּוֹרָה עָדִיף. סַלְקִינֵיהּ לְדִינָא דְּיַתְמֵי וְאַחְתֵּיהּ לְדִינֵיהּ. כֵּיוָן דְּחָזָא בַּעַל־דִּינֵיהּ יִקְרָא דְּקָא עָבִיד לֵיהּ, (איסתתר) [אִיסְתַּתֵּם] טַעַנְתֵּיהּ.