א: סמכו רבותינו על דברי רבן שמעון בן גמליאל ועל דברי רבי אלעזר בן צדוק שהיו אומרים אין גוזרין גזירה על הציבור אלא אם כן רוב הציבור יכולים לעמוד בה ואמר רב אדא בר אהבה מאי קרא במארה אתם נארים אותי אתם קובעים הגוי כלו אי איכא גוי כלו אין ואי לא לא:
Passage 3ג׳
א"ר יהושע עשרה שיושבין בדין קולר תלוי בצואר כלן פשיטא הא קמ"ל דאפילו תלמיד בפני רבו רב הונא כי הוה נפיק לבי דינא מייתי עשרה תנאי דבי רב לקמיה כי היכי דנמטין שיבא מכשורה רב אשי כי הוו מייתי טריפה לקמי המייתי י' טבחי ממתא מחסיא ומותיב קמיה אמר כי היכי דנמטיין שיבא מכשורא:...
Passage 4ד׳
ורבי יהודה ור"ש שבט אחד דאיקרי קהל מנ"ל אמרי דכתיב ויעמוד יהושפט בקהל יהודה וירושלים בבית ה' לפני החצר החדשה מאי חדשה א"ר יוחנן שחדשו דברי' ואמרו טבול יום אל יכנס במחנה לויה מתקיף לה רב אחא בר יעקב אמאי דילמא שאני ירושלים דהו' נמי בנימין אלא א"ר אחא בר יעקב דכתיב ויאמר אלי הנני מפרך והרביתיך ונתתיך לקהל וגו' מאן איתיליד ליה ההיא שעתא בנימין ש"מ ה"ק רחמנא מתיליד לך השתא אחרינא א"ל רב שיזבא [שבא] לרב כהנא דילמא הכי קאמר ליה לכי מתיליד לך בנימין הוא דהוו י"ב שבטים דמתקרי קהל א"ל אלא י"ב שבטים איקרו קהל י"א לא איקרי קהל:
Passage 5ה׳
א"ר אחא בר יעקב שבטו של לוי לא איקרי קהל דכתיב הנני מפרך והרביתיך ונתתיך לקהל עמים וגו' כל שיש לו אחוזה איקרי קהל וכל שאין לו אחוזה לא איקרי קהל: