עירובין ח׳Eruvin 8

Passage 1א׳

עירובין פרק ח כיצד משתתפין - ראיתי שני מאמרים אשר כפי הנראה יש סתירה ביניהם, האחד בפרק זה, שמשבח העשירים, והם יושבים לפני אלקים, ובמסכת יום־טוב, בפרק המביא, מאמר אחד שאומר: שהעשירים יורדי גיהנום. וההבדל האמיתי ביניהם מבואר בפירושם. כי העשירים שעושים צדקה וחסד יושבים עולם לפני אלקים. אמנם העשירים שהם אכזרים ולא רחמנים, הנה הנם מיורדי גהנום, וזה לשון המאמר שבמס' עירובין:

Passage 2ב׳

לז בּוֹנְיוּס בֶּן בּוֹנְיוּס אָתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי, אָמַר לְהוּ: פַּנּוּ מָקוֹם לְבֶן מֵאָה מָנֶה, אָתָא אִינִישׁ אַחֲרִינָא, אָמַר לְהוּ: פַּנּוּ מָקוֹם לְבֶן מָאתַיִם מָנֶה. אָמַר לְפָנָיו רַבִּי, יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי: רַבִּי, אָבִיו שֶׁל זֶה יֵשׁ לוֹ אֶלֶף סְפִינוֹת בַּיָּם, וּכְנֶגְדָּן אֶלֶף עֲיָרוֹת בַּיַּבָּשָׁה. אָמַר לֵיהּ: כְּשֶׁאַתָּה מַגִּיעַ אֵצֶל אָבִיו, אֱמֹר לוֹ: אַל תְּשַׁגְּרֵהוּ לְפָנַי בַּכֵּלִים הַלָּלוּ. רַבִּי, מְכַבֵּד עֲשִׁירִים, וְרַבִּי עֲקִיבָא, מְכַבֵּד עֲשִׁירִים, כִּדְדָרִישׁ רַבָּה בַּר מָרִי: (תהילים ס״א:ח׳) "יֵשֵׁב עוֹלָם לִפְנֵי אֱלֹהִים, חֶסֶד וֶאֱמֶת מַן יִנְצְרֻהוּ". אֵימָתַי "יֵשֵׁב עוֹלָם לִפְנֵי אֱלֹהִים"? בִּזְמַן שֶׁ"חֶסֶד וֶאֱמֶת מַן יִנְצְרֻהוּ". (וזה לשון המאמר שבמסכת יום־טוב פרק המביא:) (דף לב ע"ב) אָמַר רַב נָתָן [בַּר אַבָּא, אָמַר רַב]: עֲתִירֵי בָּבֶל, יוֹרְדֵי גֵּיהִנֹּם הֵם. כִּי הָא דְּשַׁבְּתַּי בְּרֵיהּ דְּרַבִּי מָרִינוּס אִיקְלַע לְבָבֶל, בָּעָא מִינַיְהוּ זוּזֵי לְעִיסְקָא, וְלָא יְהָבוּ לֵיהּ. מְזוֹנֵי, מֵיזוּן נַמִּי לָא זַיְנוּהוּ. אָמַר: הַנֵי, מֵעֵרֶב־רַב קָאַתִּי, דִּכְתִיב: (דברים י״ג:י״ח) "וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבוֹתֶיךָ"; כָּל הַמְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, מְרַחֲמִים עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם. וְכָל שֶׁאֵינוֹ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, אֵין מְרַחֲמִים עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם. כָּל הַמְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא מִזַּרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, וְכָל שֶׁאֵינוֹ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, בְּיָדוּעַ שֶׁאֵינוֹ מִזַּרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. וְאָמַר רַב נָתָן בַּר אַבָּא, אָמַר רַב: כָּל הַמְצַפֶּה לְשֻׁלְחַן חֲבֵרוֹ, הָעוֹלָם חָשַׁךְ בַּעֲדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (איוב ט״ו:כ״ג) "נֹדֵד הוּא לַלֶּחֶם אַיֵּה, יָדַע כִּי נָכוֹן בְּיָדוֹ יוֹם חֹשֶׁךְ", רַב חִסְדָּא אָמַר: אַף חַיָּיו אֵינָם חַיִים. תָּנוּ רַבָּנָן: שְׁלֹשָׁה, חַיֵּיהֶן אֵינָם חַיִּים, וְאֵלּוּ הֵן: הַמְצַפֶּה לְשֻׁלְחַן חֲבֵרוֹ, וּמִי שֶׁאִשְׁתּוֹ מוֹשֶׁלֶת עָלָיו, וּמִי שֶׁיִּסּוּרִין מוֹשְׁלִים בְּגוּפוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף מִי שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא חָלוּקאֶחָד. וְתַנָּא קַמָּא, אַמַּאי לָא חָשִׁיב לָהּ? אֶפְשָׁר דִּמְעַיֵּין בֵּיהּ.