עירובין ה׳Eruvin 5

Passage 1א׳

עירובין פרק ה כיצד מעברין - יח "מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה", (בראשית כג) רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר: שְׁנֵי בָּתִּים, זֶה לִפְנִים מִזֶּה. וְחַד אָמַר: בַּיִת, וַעֲלִיָה עַל גַּבָּיו. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר: שְׁנֵי בָּתִּים זֶה עַל גַּב זֶה, הַיְנוּ דִּכְתִיב: 'מַכְפֵּלָה'. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: שְׁנֵי בָּתִּים זֶה לִפְנִים מִזֶּה, מַאי 'מַכְפֵּלָה'? שֶׁכְּפוּלָה בְּזוּגוֹת. (שם לה) "מַמְרֵא קִרְיַת הָאַרְבַּע", אָמַר רַבִּי יִצְחָק: קִרְיַת אַרְבַּע זוּגוֹת; אָדָם וְחַוָּה, אַבְרָהָם וְשָׂרָה, יִצְחָק וְרִבְקָה, יַעֲקֹב וְלֵאָה. (שם יד) "וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל", רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר: 'נִמְרוֹד' שְׁמוֹ, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ 'אַמְרָפֶל'? שֶׁאָמַר וְהִפִּיל אֶת אַבְרָהָם אָבִינוּ לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ. וְחַד אָמַר: 'אַמְרָפֶל' שְׁמוֹ, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ 'נִמְרוֹד'? שֶׁהִמְרִיד אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּמַלְכוּתוֹ עָלָיו. (שמות א) "וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרַיִם", רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר: חָדָשׁ מַמָּשׁ, וְחַד אָמַר: שֶׁנִּתְחַדְּשׁוּ גְּזֵרוֹתָיו. [מַאן דְּאָמַר: חָדָשׁ מַמָּשׁ, דִּכְתִיב: 'חָדָשׁ'. וּמַאן דְּאָמַר שֶׁנִּתְחַדְּשׁוּ גְּזֵרוֹתָיו, מִדְּלָא כְּתִיב: "וַיָּמָת וַיִּמְלֹךְ". וּלְמַאן דְּאָמַר: שֶׁנִּתְחַדְּשׁוּ גְּזֵרוֹתָיו, הָא כְּתִיב: "אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף"? מַאי "אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף"? דַּהֲוָה דָּמִי כְּמַאן דְּלֹא יָדַע לֵיהּ לְיוֹסֵף כְּלָל.

Passage 2ב׳

(סימן: "שמונה עשרה". "ושנים עשר". "למדנו", "בדורו", "לבן")]. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שְׁמוֹנָה עָשָׁר יָמִים גָּדַלְתִּי אֵצֶל רַבִּי אוֹשַׁעְיָא בְּרַבִּי, וְלֹא לָמַדְתִּי מִמֶּנּוּ אֶלָּא דָּבָר אֶחָד בְּמִשְׁנָתֵנוּ: כֵּיצַד מְאַבְּרִין אֶת הֶעָרִים, בְּאָלֶ"ף. אֵינִי? וְהָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שְׁנֵים־עָשָׂר תַּלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא בְּרַבִּי, וּשְׁמוֹנָה־עָשָׂר יָמִים גָּדַלְתִּי (אצלו) [בֵּינֵיהֶן], וְלָמַדְתִּי לֵב כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְחָכְמַת כָּל אֶחָד וְאֶחָד! לֵב כָּל אֶחָד וְאֶחָד וְחָכְמַת כָּל אֶחָד וְאֶחָד גָּמַר, גְּמָרָא לָא גָּמַר. וְאִי בָּעִית אֵימָא: מִינַיְהוּ דִּידְהוּ גָּמַר, מִינֵיהּ דִּידֵיהּ לָא גָּמַר. וְאִי בָּעִית אֵימָא: דָּבָר אֶחָד מִמִּשְׁנָתֵנוּ, קָאָמַר. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כְּשֶׁהָיִינוּ לוֹמְדִים תּוֹרָה אֵצֶל רַבִּי אוֹשַׁעְיָא (ברבי), הָיִינוּ יוֹשְׁבִים אַרְבַּע אַרְבַּע בְּאַמָּה. אָמַר רַבִּי: כְּשֶׁהָיִיתִי לוֹמֵד תּוֹרָה אֵצֶל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמוּעַ, הָיִינוּ יוֹשְׁבִים שִׁשָּׁה שִׁשָּׁה בְּאַמָּה. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: רַבִּי אוֹשַׁעְיָא בְּרַבִּי בְּדוֹרוֹ, כְּרַבִּי מֵאִיר בְּדוֹרוֹ. מָה רַבִּי מֵאִיר בְּדוֹרוֹ, לֹא עָמְדוּ חֲבֵרָיו עַל סוֹף דַּעְתּוֹ, אַף רַבִּי אוֹשַׁעְיָא, (ברבי) לֹא עָמְדוּ חֲבֵרָיו עַל סוֹף דַּעְתּוֹ. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לִבָּן שֶׁל רִאשׁוֹנִים כְּפִתְחוֹ שֶׁל אוּלָם, [וְשֶׁל] אַחֲרוֹנִים כְּפִתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל. וְאָנוּ, כִּמְלֹא נֶקֶב מַחַט סִדְקִית. מַאי רִאשׁוֹנִים? רַבִּי עֲקִיבָא. אַחֲרוֹנִים? רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמוּעַ. אִיכָּא דְּאַמְרֵי: רִאשׁוֹנִים, רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמוּעַ. אַחֲרוֹנִים, רַבִּי אוֹשַׁעְיָא בְּרַבִּי. וְאָנוּ, כִּמְלֹא נֶקֶב מַחַט [סִדְקִית]. אָמַר אַבַּיֵי: וַאַנָן, כִּי סִיכְתָּא בְּגוּדָא לִגְמָרָא. אָמַר רָבָא: וַאַנָן, כִּי אֶצְבַּעְתָּא בְּקִירָא לִסְבָרָא. אָמַר רַב אַשִּׁי: וַאֲנַן כִּי אֶצְבַּעְתָּא בְּבִירָא לְשִׁכְחָה. [כַּיּוֹצֵא בָּזֶה בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת, פֶּרֶק: "וְאֵלּוּ קְשָׁרִים" וְזֶה לְשׁוֹנוֹ]: אָמַר (רבי זירא) [רָבָא בַּר זִימוּנָא]: אִם רִאשׁוֹנִים בְּנֵי מַלְאָכִים, אָנוּ בְּנֵי אֲנָשִׁים, וְאִם רִאשׁוֹנִים בְּנֵי אֲנָשִׁים, אָנוּ כַּחֲמוֹרִים, וְלֹא כַּחֲמוֹרוֹ שֶׁל רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא, וְשֶׁל רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר, אֶלָּא כִּשְׁאָר חֲמוֹרִים. (עד כאן)

Passage 3ג׳

יט אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: בְּנֵי יְהוּדָה שֶׁהִקְפִּידוּ עַל לְשׁוֹנָם, נִתְקַיְּמָה תּוֹרָתָן בְּיָדָן. בְּנֵי גָּלִיל שֶׁלֹּא הִקְפִּידוּ עַל לְשׁוֹנָם, לֹא נִתְקַיְּמָה תּוֹרָתָן בְּיָדָן. מִידִי, בְּהֶקְפֵּידָא תַּלְיָא מִלְּתָא? אֶלָּא בְּנֵי יְהוּדָה (מתוך שהקפידו על לשונם דהוו) דַּיְקֵי לִישְׁנָא, וּמַתְּנְחֵי לְהוּ סִימָנֵי, נִתְקַיֵּם תַּלְמוּדָן בְּיָדָן. בְּנֵי גָּלִיל דְּלָא דַּיְקֵי לִישְׁנָא וְלָא מַתְּנְחֵי לְהוּ סִימָנֵי, לֹא נִתְקַיֵּם תַּלְמוּדָן בְּיָדָן. אִיבָּעִית אֵימָא: בְּנֵי יְהוּדָה גְּמִירֵי מֵחַד רַבָּה, נִתְקַיְּמָה תּוֹרָתָם בְּיָדָם. בְּנֵי גָּלִיל, דְּלָא גְּמִירֵי מֵחַד רַבָּה, לֹא נִתְקַיֵּם תּוֹרָתָם בְּיָדָם. רַבִינָא אָמַר: בְּנֵי יְהוּדָה, דְּגָלוּ מַסֶּכְתָּא, נִתְקַיֵּם תַּלְמוּדָן בְּיָדָן, בְּנֵי גָּלִיל, דְּלָא גָּלוּ מַסֶּכְתָּא, לֹא נִתְקַיֵּם תַּלְמוּדָן בְּיָדָן. דָּוִד, גָּלִי מַסֶּכְתָּא, שָׁאוּל, לָא גָּלִי מַסֶּכְתָּא. דָּוִד דְּגָלִי מַסֶּכְתָּא, כְּתִיב בֵּיה: (תהילים קי״ט:ע״ד) "יְרֵאֶיךָ יִרְאוּנִי וְיִשְׂמָחוּ". שָׁאוּל דְּלָא גָּלִי מַסֶּכְתָּא, כְּתִיב בֵּיה: (שמואל א י״ד:מ״ז) "וּבְכָל אֲשֶׁר יִפְנֶה יַרְשִׁיעַ". וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִנַּיִן שֶׁמָּחַל לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אוֹתוֹ עָוֹן? (לשאול) שֶׁנֶּאֱמַר: (שם כח) "וּמָחָר אַתָּה וּבָנֶיךָ עִמִּי", "עִמִּי", בִּמְחִצָּתִי! בְּנֵי יְהוּדָה דַּיְקֵי לִישְׁנָא, מַאי הִיא? דְּהַהוּא בַּר יְהוּדָה דְּאָמַר לְהוּ: טַלִּית יֵשׁ לִי לִמְכֹּר, אָמְרוּ לֵיהּ: מַאי גַּוָּן טַלִּיתָךְ? אָמַר לְהוּ: כִּתְרָדִין עֲלֵי אֲדָמָה. בְּנֵי גָּלִיל דְּלָא דַּיְקֵי לִישְׁנָא, מַאי הִיא? דְּהַהוּא בַּר גְּלִילָא דְּאָמַר לְהוּ: "אַמַר לְמַאן?" "אַמַר לְמַאן?" אָמְרוּ לֵיהּ: גְּלִילָאָה שׁוֹטֶה, 'חֲמַר' לְמִרְכַּב? אוֹ 'חֲמַר' לְמִשְׁתֵּי? 'עָמַר' לְמִלְבַּשׁ? אוֹ 'אֵימַר' לְאִתְכַּסָאָה? [הַהִיא אִתְּתָא דְּבַעְיָא לְמֵימַר לַחֲבֶרְתָּהּ: "תָּאִי דְּאוֹכְלִיךְ חֲלָבָא", אָמְרָה לָהּ: "שְׁלֵיכְתִּי תּוּכְלִיךְ לָבִיא"]. הַהִיא אִתְּתָא דְּאַתְיָא לְקַמֵּיהּ דְּדַיְּנָא, אָמְרָה לֵיהּ: "מָרִי כִּירִי, תַּפְלָא הֲוָת לִי, וּגְנָבוּךְ מִין. וּכְדוּ הֲוָת, דְּכַד שָׁדְרוּ לָךְ עִילָוָה, לָא מַטִי כַּרְעִיךָ אַאַרְעָא".