חולין ח׳Chullin 8

Passage 1א׳

חולין פרק ח - נ אָמַר שְׁמוּאֵל: אֲנָא לְהָא מִלְּתָא, חַלָא בַּר חַמְרָא לְגַבֵּי אַבָּא, דְּאִלּוּ אַבָּא הֲוָה סַיֵּיר נִכְסֵיהּ תְּרֵי זִמְנֵי בְּיוֹמָא, וַאֲנָא לָא סָיַרְנָא אֶלָּא חֲדָא זִימְנָא. שְׁמוּאֵל לְטַעֲמֵיהּ, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: מַאן דְּסַיֵר נִכְסֵיהּ כָּל יוֹמָא (ויומא), מַשְׁכַּח אִיסְתְּרָא. אַבַּיֵי הֲוָה סַיֵּר נִכְסֵיהּ כָּל יוֹמָא וְיוֹמָא. יוֹמָא חַד פָּגַע בְּאַרִיסֵיהּ דְּדָרִיפִּתְכָּא דְּאוֹפְיָא, אָמַר לֵיהּ: הַנֵי לְהֵיכָא? אָמַר לֵיהּ: לְבֵי מַר. אָמַר לֵיה: כְּבָר קְדָמוּךְ רַבָּנָן. רַב אַסִי הֲוָה סַיֵּר נִכְסֵיהּ כָּל יוֹמָא, אָמַר: הֵיכָא נִינְהוּ כָּל הַנֵי אִיסְתְּרֵי דְּמַר שְׁמוּאֵל? יוֹמָא חַד חָזָא צִינוֹרָא דְּבִידְקָא בְּאַרְעֵיהּ, שַׁקְלֵיהּ לִגְלִימֵיהּ, כַּרְכֵיהּ, אוֹתְבֵיהּ בְּגַוֵּיהּ, רָמָא קַלָּא, אַתּוּ אִינְשֵׁי, סָכְרוּהָ, (אמר:) אַשְׁכַּחְתִּינְהוּ לְכוּלְּהוּ אִיסְתְּרֵי דְּמַר שְׁמוּאֵל.

Passage 2ב׳

נא אָמַר אַבַּיֵי: מֵרֵישׁ הֲוָה אֲמִינָא, הַאי דְּלָא מָשׁוּ מַיָּא בַּתְרָאִי עַל אַרְעָא, מִשּׁוּם זוּהֲמָא. אָמַר לִי מַר: מִשּׁוּם דְּשַׁרְיָא רוּחַ רָעָה עֲלַיְהוּ. וְאָמַר אַבַּיֵי: מֵרֵישׁ הֲוָה אֲמִינָא, הַאי דְּלָא שָׁקִיל מִידִי מִפְּתוֹרָא, כִּי נָקִיט אִינִישׁ כַּסָא לְמִישְׁתִּי, שֶׁמָּא יֶאֱרַע דְּבַר קַלְקָלָה בַּסְּעוּדָה. אָמַר לִי מַר: מִשּׁוּם דְּקַשִׁי לְרוּחַ צְרֵדָה. וְלָא אֲמָרָן אֶלָּא דְּשָׁקִיל וְלָא מְהַדַר, אֲבָל מִשְׁקַל וְאַהֲדוּרִי, לֵית לָן בָּהּ. וְלָא אֲמָרָן אֶלָּא חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת, אֲבָל תּוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת, לֵית לָן בָּהּ. וְלָא אֲמָרָן אֶלָּא מִידִי דְּצָרִיךְ לִסְעוּדָתָא, אֲבָל מִידִי דְּלָא צָרִיךְ לִסְעוּדָתָא, לֵית לָן בָּהּ. מַר בַּר רַב אַשִׁי קַפִּיד אֲפִלּוּ אַאֲסִיתָא וּבוּכְנָא דְּתַבְלֵי, מִידֵי דִּצְרִיכֵי לִסְעוּדָתָא. וְאָמַר אַבַּיֵי: מֵרֵישׁ הֲוָה אֲמִינָא, הַאי דְּכַנְשֵׁי נִשְׁוָרָא, מִשּׁוּם מְנַקִּירוּתָא, אָמַר לִי מַר: מִשּׁוּם דְּקַשִׁי לַעֲנִיּוּתָא. הַהוּא גַּבְרָא דַּהֲוָה מֵהֲדַר עֲלֵיהּ שָׂרָא דַּעֲנִיּוּתָא, וְלָא הֲוָה יָכִיל לֵיהּ, דְּקָא זָהִיר אַנִשְׁוָרָא טוּבָא. יוֹמָא חַד כָּרַךְ רִיפְתָּא אַיַּבְּלֵי, אָמַר: הַשְׁתָּא וַדַּאי נָפַל בְּיָדָאִי, בָּתַר דְּאָכִיל, אַיְתִּי מָרָא, עַקְרִינְהוּ לְיַבְּלִי, שַׁדִינְהוּ לְנַהֲרָא, שַׁמְעֵיהּ דְּקָאָמַר: וַי (ווי) דְּאַפְקֵיהּ הַהוּא גַּבְרָא מִבֵּיתֵיהּ.

Passage 3ג׳

נב וְאָמַר אַבַּיֵי: מֵרֵישׁ הֲוָה אֲמִינָא, הַאי דְּלָא שָׁתִי אוֹפְיָא, מִשּׁוּם מְאִיסוּתָא, אָמַר לִי מַר: מִשּׁוּם דְּקַשִׁי לְכַרְסָם. מִישְׁתְּיֵיהּ, קָשֶׁה לְכַרְסָם. מִינְפַּח בֵּיהּ, קַשְׁיָא לְרֵישָׁא. מִדַּחְיֵיהּ, קָשֶׁה לַעֲנִיּוּתָא. מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ? לִשַׁקְּעֵיהּ שְׁקוּעֵי. לְכַרְסָם דְּחַמְרָא, שִׁיכְרָא. דְּשִׁיכְרָא, מַיָּא. דְּמַיָּא, לֵית לֵיהּ תַּקַּנְתָּא, וְהַיְנוּ דְּאַמְרֵי אִינְשֵׁי: בָּתַר עַנְיָא אַזְלָא עֲנִיּוּתָא. וְאָמַר אַבַּיֵי: מֵרֵישׁ הֲוָה אֲמִינָא, הַאי דְּלָא אַכְלֵי יַרְקָא מִכִּישָׁא דְּאָסַר גִּינָאָה, מִשּׁוּם דְּמִיחְזֵי כְּרַעַבְתָּנוּתָא. אָמַר לִי מַר: מִשּׁוּם דְּקַשִׁי לִכְשָׁפִים. רַב חִסְדָּא וְרַבָּה בַּר רַב הוּנָא הֲווּ קָאָזְלֵי בְּאַרְבָא. אָמְרָה לְהוּ הַהִיא מַטְרוֹנִיתָא: אוֹתְבָן בַּהֲדַיְכוּ, לָא אוֹתְבוּהָ, אָמְרָה מִלְּתָא אַסַרְתָּהּ לְאַרְבָא, אָמְרוּ אִינְהוּ מִלְּתָא שַׁרְיוּהָ. אָמְרָה לְהוּ: מַאי אִיעָבִיד לְכוּ? דְּלָא מְקַנַּח לְכוּ בְּחַסְפָּא, וְלָא קָטִיל לְכוּ כִּנָּה אַמָנַיְכוּ, וְלָא אָכִיל לְכוּ יַרְקָא מִכִּישָׁא דְּאָסַר גִּינָאָה. וְאָמַר אַבַּיֵי: מֵרֵישׁ הֲוָה אֲמִינָא, הַאי דְּלָא אַכְלֵי יַרְקָא דְּנָפַל (מתכא) [אַתַּכָּא], מִשּׁוּם מְאִיסוּתָא, אָמַר לִי מַר: מִשּׁוּם דְּקָשֶׁה לְרֵיחַ הַפֶּה.