ברכות ח׳Berachot 8

Passage 1א׳

ברכות פרק ח אלו דברים - מִשְׁנָה. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: "שֶׁבָּרָא מְאוֹר הָאֵשׁ". וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: "בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ". גְּמָרָא. אָמַר רָבָא: בְּ"בָרָא" כּוּלֵי עָלְמָא לָא פְּלִיגֵי, דְּבָרָא מַשְׁמַע. כִּי פְּלִיגֵי, בְּ"בוֹרֵא", בֵּית שַׁמַּאי (אומרים) [סַבְרֵי]: "בּוֹרֵא" דְּעָתִיד לְמִיבְרָא, וּבֵית הִלֵּל סַבְרֵי: "בּוֹרֵא" נַמִּי דְּ"בָרָא" מַשְׁמַע. מַתִּיב רַב יוֹסֵף: (ישעיה מה) "יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ", (עמוס ד) "יוֹצֵר הָרִים וּבֹרֵא רוּחַ", (ישעיה מב) "בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְנוֹטֵיהֶם". אֶלָּא אָמַר רַב יוֹסֵף: בְּ"בָרָא" וּ"בוֹרֵא", כּוּלֵי עָלְמָא לָא פְּלִיגֵי, דְּ"בָרָא" מַשְׁמַע, כִּי פְּלִיגֵי, בְּ"מָאוֹר" וּ"מְאוֹרֵי", בֵּית שַׁמַּאי סַבְרֵי: חַד נְהוֹרָא אִיכָּא בְּנוּרָא, וּבֵית הִלֵּל סַבְרֵי: טוּבָא נְהוֹרֵי אִיכָּא בְּנוּרָא. תַּנְיָא נַמִּי הָכִי, אָמְרוּ לָהֶם בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי: הַרְבֵּה מְאוֹרוֹת יֵשׁ בָּאוּר.

Passage 2ב׳

תָּנוּ רַבָּנָן: הָיוּ יוֹשְׁבִין בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְהֵבִיאוּ אוּר לִפְנֵיהֶם, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֶחָד מְבָרֵךְ לְכֻלָּם. מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: (משלי י״ד:כ״ח) "בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ". בִּשְׁלָמָא בֵּ"הִ, מְפָרְשֵׁי טַעְמָא, אֶלָּא בֵּ"שַׁ, מַאי טַעְמָא? סַבְרֵי: מִפְּנֵי בִּטּוּל בֵּית הַמִּדְרָשׁ. תַּנְיָא נַמִּי הָכִי: שֶׁל בֵּית רַבָּן גַּמְלִיאֵל לֹא הָיוּ אוֹמְרִים "מַרְפֵּא" בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, מִפְּנֵי בִּטּוּל בֵּית הַמִּדְרָשׁ.

Passage 3ג׳

קיז [מִשְׁנָה]. מִי שֶׁאָכַל וְשָׁכַח וְלֹא בֵּרַךְ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: יַחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ וִיבָרֵךְ, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: יְבָרֵךְ בַּמָּקוֹם שֶׁנִּזְכָּר. גְּמָרָא. הַנְהוּ תְּרֵי תַּלְמִידֵי, חַד עָבַד בְּשׁוֹגֵג כְּבֵית שַׁמַּאי, וְאַשְׁכַּח אַרְנְקָא דְּדַהֲבָא, וְחַד עָבַד בְּמֵזִיד כְּבֵית הִלֵּל, וְאַכְלֵיהּ אַרְיָא. רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה הֲוָה אָזַל (באורחא) בְּשַׁיָּרָא, אָכַל וְאִישְׁתְּלִי וְלָא בָּרִיךְ. אָמַר: הֵיכִי אֶעֱבִיד? אִי אֲמִינָא לְהוּ דְּאִנְשָׁאִי לִבְרוּכִי, אַמְרֵי לִי, בְּרִיךְ! (הָכָא) דְּכָל הֵיכָא דִּמְבָרַכְתְּ, לְרַחֲמָנָא קָא מְבָרַכְתְּ. מוּטָב דַּאֲמִינָא לְהוּ, אִנְשָׁאִי יוֹנָה דְּדַהֲבָא. אָמַר לְהוּ: אַנְטְרוּ לִי, דְּאִנְשָׁאִי יוֹנָה דְּדַהֲבָא. (הדר ו) אָזִיל וּבָרִיךְ, וְאַשְׁכַּח יוֹנָה דְּדַהֲבָא. וּמַאי שְׁנָא יוֹנָה? (דנקט משום) דְּאִמְתְּלָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל כְּיוֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהלים סח) "כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף". מַה יּוֹנָה אֵינָהּ נִצּוֹלֶת אֶלָּא בִּכְנָפֶיהָ, אַף יִשְׂרָאֵל אֵינָן נִצּוֹלִין אֶלָּא בַּמִּצְווֹת. (לישנא אחרינא: מה יונה זה כנפיה מגינות עליה, אף ישראל מצוות מגינות עליהם).