בבא בתרא ה׳Baba Batra 5

Passage 1א׳

בבא בתרא פרק ה - מַתְנִיתִין. הַמּוֹכֵר אֶת הַסְּפִינָה, מָכַר אֶת הַתֹּרֶן, וְאֶת הַנֵּס, וְאֶת הָעוֹגִין, וְאֶת כָּל הַמַּנְהִיגִין אוֹתָהּ וְכוּ'. גְּמָרָא. 'תֹּרֶן', אִיסְקַרְיָא, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: (יחזקאל כ״ז:ה׳) "אֶרֶז מִלְּבָנוֹן לָקָחוּ לַעֲשׂוֹת תֹּרֶן עָלָיִךָ". 'נֵס', אִדְרָא, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: (שם) "שֵׁשׁ בְּרִקְמָה מִמִּצְרַיִם הָיָה מִפְרָשֵׂךְ לִהְיוֹת לָךְ לְנֵס". 'עוֹגִין', תָּנִי רַבִּי חִיָּא: אֵלּוּ עוֹגִינִין שֶׁלָּהּ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: (רות א׳:י״ג) "הֲלָהֶן תְּשַׂבֵּרְנָה עַד אֲשֶׁר יִגְדָּלוּ, הֲלָהֵן תֵּעָגֵנָה לְבִלְתִּי הֱיוֹת לְאִישׁ". 'מַנְהִיגִין', אָמַר רַבִּי אַבָּא: [אֵלּוּ] הַמְּשׁוֹטִין שֶׁלָּהּ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: (יחזקאל כ״ז:ו׳) "אַלּוֹנִים מִבָּשָׁן עָשׂוּ מִשּׁוֹטָיִךְ", וְאִי בָּעִית אֵימָא, מֵהָכָא: (שם) "וְיָרְדוּ מֵאֳנִיּוֹתֵיהֶם כֹּל תֹּפְשֵׂי מָשׁוֹט".

Passage 2ב׳

מט אָמַר רַבָּה: אִשְׁתָּעוּ לִי נְחוּתֵי יַמָּא: הַאי גַּלָּא דְּמַטְבַּע לִסְפִינְתָּא מִתְחֲזִי כִּי צוּצִיתָא דְּנוּרָא, חִוַּרְתִּי בְּרֵישָׁא, וּמָחִינָן לָהּ בְּאַלְּוָתָא דְּחָקִיק עֲלָהּ: "אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה, יָהּ (יה) ה' צְבָאוֹת, אָמֵן אָמֵן סֶלָה" וְנַיִיח. אָמַר רַבָּה: (בר בר חנה) אִשְׁתָּעוּ לִי נְחוּתֵי יַמָּא: בֵּין גַּלָּא לְגַלָּא תְּלַת מְאָה פַּרְסֵי, וְרוּמָא דְּגַלָּא תְּלַת מְאָה פַּרְסֵי. זִימְנָא חֲדָא הֲוָה אַזְלִינָן בְּאוֹרְחָא, וְדָלִינָן גַּלָּא עַד דַּחֲזִינָא בֵּי מַרְבַּעְתָּא דְּכוֹכְבָא זוּטָא, דְּהַוְיָא כְּמִבְזַר אַרְבְּעִין גְּרִיוֵי בִּיזְרָא דְּחַרְדְּלָא, וְאִי דָּלִינָן טְפֵי, הֲוָה מִקְלִינָן מֵהַבְלָא. וְרַמְיָא לָהּ גַּלָּא קַלָא לַחֲבֶרְתָּהּ: (ואמרה לה) חֲבֶרְתִּי, מִי שָׁבַקְתְּ מִידִי בְּעָלְמָא דְּלָא שְׁטַפְתֵּיהּ, (וניתי אנן ונחרביה) [דְּנֵיתִי אֲנָא וּנְאַבְּדֵיהּ]? אָמַר לָהּ: פּוּק חָזִי גְּבוּרְתֵּיהּ דְּמָרִיךְ, (דאפילו) כִּמְלֹא חוּטָא דְּחָלָא לֵית דַּעֲבַר, שֶׁנֶּאֱמַר: (ירמיהו ה׳:כ״ב) "הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ, נְאֻם ה'. אִם מִפָּנַי לֹא תָחִילוּ, אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם, חָק עוֹלָם וְלֹא יַעַבְרֶנְהוּ".

Passage 3ג׳

נ אָמַר רַבָּה: (בר בר חנה) לְדִידִי חָזִי לִי הוּרְמִין בַּר לִילִיתָא, (דהוה) [כִּי] קָא רָהִיט אַקּוּפֵיהּ דְּשׁוּרָא דִּמְחוֹזָא, וּרְהֵיט פָּרָשָׁא, כִּי רָכִיב (סוסיא) [חַיוּתָא] מִתַּתָּאֵי, וְלָא יָכִיל לֵיהּ. זִמְנָא חֲדָא הֲוָה מְסַרְגָּאן לֵיהּ תַּרְתֵּי (חיותא) [כּוּדְנַיְתֵי], וְקַיְמָן אַתְּרֵי גִּשְׁרֵי (דדונג) [דְּרוּגְנָג], וְשָׁוַר מֵהַאי לְהַאי וּמֵהַאי לְהַאי, וְנָקִיט תְּרֵי (כסי) [מַזְגֵּי] דְּחַמְרָא בְּיָדֵיהּ, וּמוֹרִיק מֵהַאי לְהַאי [וּמֵהַאי לְהַאי], וְלָא נַטְפָא (מינייהו ניטפא) [נְטוּפְתָּא] לְאַרְעָא, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם: (תהילים ק״ז:כ״ו) "יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת" הֲוָה, (ושמעת מלכותא) [עַד דְּשָׁמְעוּ בֵּי מַלְכוּתָא], וְקַטְלֵיהּ.