ערכין ב׳Arachin 2

Passage 1א׳

ערכין פרק ב - א כְּתִיב: (תהילים ל״ו:ז׳) "צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵ־ל" וְגוֹ'. אָמַר רַב יְהוּדָה: אִלְמָלֵא "צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵ־ל", מִי יָכוֹל לַעֲמֹד לִפְנֵי "מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה". רַבָּה אָמַר: "צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵ־ל", מִפְּנֵי שֶׁ"מִּשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה". בְּמַאי קָא מִיפְלְגֵי? בִּדְרַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא, דְּאִיתְּמַר: רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: 'כּוֹבֵשׁ', וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אוֹמֵר: 'נוֹשֵׁא'. רַבָּה כְּרַבִּי אֶלְעָזָר, וְרַב יְהוּדָה כְּרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא.

Passage 2ב׳

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק: שְׁמוֹנָה עָשָׂר יָמִים יָחִיד גּוֹמֵר בָּהֶם הַהַלֵּל; שְׁמוֹנָה יְמֵי הֶחָג, וּשְׁמוֹנָה יְמֵי חֲנֻכָּה, וְיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח, וְיוֹם טוֹב (א') שֶׁל עֲצֶרֶת, וּבַגּוֹלָה, עֶשְׂרִים וְאֶחָד. תִּשְׁעָה יְמֵי הֶחָג, שְׁמוֹנָה יְמֵי חֲנֻכָּה, וּשְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל פֶּסַח, וּשְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל עֲצֶרֶת. מַאי שְׁנָא בֶּחָג, דְּאַמְרִינָן כָּל יוֹמָא? וּמַאי שְׁנָא בְּפֶסַח, דְּלָא אַמְרִינָן כָּל יוֹמָא? דְּחַג, חֲלוּקִין בְּקָרְבְּנוֹתֵיהֶן, דְּפֶסַח, אֵין חֲלוּקִין בְּקָרְבְּנוֹתֵיהֶן. שַׁבָּת, דַּחֲלוּקָה בְּקָרְבְּנוֹתֶיהָ, לֵימָא! לָא אִיקְרִי מוֹעֵד! רֹאשׁ חֹדֶשׁ, דְּאִיקְרִי 'מוֹעֵד' לֵימָא! לָא אִיקְדַשׁ בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה, דִּכְתִיב: (ישעיהו ל׳:כ״ט) "הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ חָג". לַיְלָה הַמְּקֻדָּשׁ לֶחָג טָעוּן שִׁירָה, וְשֶׁאֵין מְקֻדָּשׁ לֶחָג אֵין טָעוּן שִׁירָה. רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים דְּאִיקְרוּ 'מוֹעֵד', וְאִקְדוּשׁ בַּעֲשִׁיַּת מְלָאכָה, לֵימָא! מִשּׁוּם דְּרַבִּי אַבָּהוּ, דְּאָמַר רַבִּי אַבָּהוּ: אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִפְּנֵי מָה אֵין אוֹמְרִים יִשְׂרָאֵל שִׁירָה לְפָנֶיךָ בְּרֹאשׁ הָשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים? אָמַר לָהֶם: אֶפְשָׁר, מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דִּין, וְסִפְרֵי חַיִּים וְסִפְרֵי מֵתִים פְּתוּחִין לְפָנָיו, וְיִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים שִׁירָה לְפָנַי? וְהָא חֲנֻכָּה, דְּלָא הָכִי וְלָא הָכִי, וְקָאַמְרִינָן! מִשּׁוּם נִיסָא. פּוּרִים דְּאִיכָּא נִיסָא לֵימָא! אָמַר רַב יִצְחָק: לְפִי שֶׁאֵין אוֹמְרִים שִׁירָה עַל נֵס שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ. מַתְקִיף לָהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: וַהֲרֵי יְצִיאַת מִצְרַיִם דְּנֵס שֶׁבְּחוּץ לָאָרֶץ הוּא, וְאַמְרִינָן הַלֵּל? כִּדְתַנְיָא: עַד שֶׁלֹּא נִכְנְסוּ לָאָרֶץ הוּכְשְׁרוּ כָּל הָאֲרָצוֹת לוֹמַר שִׁירָה. רַב נַחְמָן אָמַר: קְרִיאָתָהּ זוֹ הֲלֵילָא. רָבָא אָמַר: בִּשְׁלָמָא הָתָם "הַלְלוּ עַבְדֵי ה'" וְלֹא עַבְדֵי פַּרְעֹה, הָכָא "הַלְלוּ עַבְדֵי ה'" וְלֹא עַבְדֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ? אַכַּתִּי עַבְדֵי אַחֲשְׁוֵרוֹשׁ אַנָן! וּלְרַב נַחְמָן דְּאָמַר: קְרִיאָתָהּ זוֹ הִיא הֲלֵילָא. וְהָתַּנְיָא: מִשֶּׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ לֹא הוּכְשְׁרוּ כָּל הָאֲרָצוֹת לוֹמַר שִׁירָה. כֵּיוָן שֶׁגָּלוּ, חָזְרוּ לְהֶתֵּירָן הָרִאשׁוֹן.

Passage 3ג׳

תָּנוּ רַבָּנָן: אַבּוּב הָיָה בַּמִּקְדָּשׁ, חָלָק הָיָה, דַּק הָיָה, שֶׁל קָנֶה הָיָה, וּמִימוֹת מֹשֶׁה הָיָה. צִוָּה הַמֶּלֶךְ וְצִפּוּהוּ זָהָב וְקוֹלוֹ לֹא הָיָה עָרֵב, נָטְלוּ אֶת צִפּוּיוֹ וְהָיָה קוֹלוֹ עָרֵב כְּמוֹ שֶׁהָיָה. צִלְצָל הָיָה בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁל נְחֹשֶׁת הָיָה, וְהָיָה קוֹלוֹ עָרֵב וְנִפְגַּם, וְשָׁלְחוּ חֲכָמִים וְהֵבִיאוּ אֻמָּנִים מֵאֲלֶכְּסַנְדְרִיָּא שֶׁל מִצְרַיִם וְתִּקְּנוּהוּ, וְלֹא הָיָה קוֹלוֹ עָרֵב. נָטְלוּ [אֶת] תִּקּוּנוֹ וְהָיָה קוֹלוֹ עָרֵב כְּמוֹ שֶׁהָיָה. מַכְתֶּשֶׁת הָיְתָה בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁל נְחֹשֶׁת הָיְתָה, וּמִימוֹת מֹשֶׁה הָיְתָה, וְהָיְתָה מְפַטֶּמֶת הַבְּשָׂמִים. נִתְפַּגְּמָה, וְהֵבִיאוּ אֻמָּנִים מֵאֲלֶכְּסַנְדְרִיָּא שֶׁל מִצְרַיִם וְתִקְּנוּהָ, וְלֹא הָיְתָה מְפַטֶּמֶת [כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה]. נָטְלוּ [אֶת] תִּקּוּנָהּ וְהָיְתָה מְפַטֶּמֶת כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה. אֵלּוּ שְׁנֵי כֵּלִים נִשְׁתַּיְּרוּ מִמִּקְדָּשׁ רִאשׁוֹן, וְנִתְפַּגְּמוּ, וְלֹא הָיָה לָהֶם אֲרוּכָה. וַעֲלֵיהֶם אָמַר דָּוִד: (מלכים א ז׳:מ״ה) "נְחֹשֶׁת מְמֹרָט". (דברי הימים ב ד׳:י״ט) "נְחֹשֶׁת (ממורק) [מָרוּק"]. וַעֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר: (עזרא ח׳:כ״ז) "וּכְלֵי נְחֹשֶׁת מֻצְהָב [טוֹבָה] שְׁנַיִם חֲמוּדֹת (מזהב) [כַּזָּהָב]". רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר: שְׁנֵיהֶם שְׁקוּלִים בְּאֶחָד שֶׁל זָהָב, וְחַד אָמַר: כָּל אֶחָד וְאֶחָד שָׁקוּל כִּשְׁנַיִם שֶׁל זָהָב. תָּנִי רַב יוֹסֵף: שֶׁשְּׁנֵיהֶם שְׁקוּלִים כְּאֶחָד שֶׁל זָהָב. תַּנְיָא רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: שְׁנַיִם הָיוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: 'שְׁנַיִם'. אַל תִּיקְרִי 'שְׁנַיִּם' אֶלָּא 'שְׁנַיִּם'.