זהר חדש, פרשת מטות א׳–ז׳Zohar Chadash, Matot 1–7

Paragraph 1א׳

(במדבר ל״א:י״ח) וְכֹל הַטַף בַּנָּשִׁים אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ מִשְׁכַּב זָכָר. תַּמָּן תָּנִינָן, אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, אֵין הָעוֹלָם מִתְנַהֵג אֶלָּא בִּתְרֵין גְּוָונִין, דְּאָתוֹ מִסְטַר אִתְּתָא, דְּאִשְׁתַּכְּחַת חַכִּימַת לִבָּא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שמות ל״ה:כ״ה) וְכָל אִשָּׁה חָכְמַת לֵב בְּיָדֶיהָ טָווּ וַיָּבִיאוּ מַטְוֶה אֶת הַתְּכֵלֶת וְאֶת הָאַרְגָּמָן. וּמַאי מַתְיָין. אֶת הַתְּכֵלֶת וְאֶת הָאַרְגָּמָן, גְּוָונִין דִּכְלִילָן בְּגוֹ גְּוָונֵי.

Paragraph 2ב׳

הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (משלי ל״א:י״ג-י״ד) דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים וַתַּעַשׂ בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ. וּכְתִיב בְּיָדֶיהָ טָווּ. מַאי טָווּ. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, טָווּ בְּדִינָא, טָווּ בְּרַחֲמֵי, אָמַר רִבִּי יִצְחָק, אַמַּאי אִתְקַרְיָא אִשָּׁה. אָמַר לֵיהּ, דִּכְלִילָא בְּדִינָא, וּכְלִילָא בְּרַחֲמֵי. תָּא חֲזֵי, דְּאָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, כָּל אִתְּתָא בְּדִינָא אִתְקְרִיאַת, עַד דְּאַטְעֵמַת טַעֲמָא דְּרַחֲמֵי. דְּתַנְיָא, מִסִּטְרָא דְּבַר נָשׁ אָתֵי חִוָּורָא, וּמִסִּטְרָא דְאִתְּתָא אָתֵי סוּמְקָא, טַעֲמָא אִתְּתָא מֵחִוָּורָא, חִוָּורָא עָדִיף.

Paragraph 3ג׳

וְתָּא חֲזֵי, אַמַּאי אֲסִירָן נְשָׁא שְׁאָר עַמִּין דְּיָדְעֵי מִשְׁכְּבֵי דְכוּרָא. מִשּׁוּם דְּתָנִינָן, אִית יָמִינָא, וְאִית שְׂמָאלָא. יִשְׂרָאֵל, וּשְׁאָר עַמִּין. גַּן עֵדֶן, וְגֵיהִנֹּם. עָלְמָא דָא, וְעָלְמָא דְאָתֵי. יִשְׂרָאֵל לְקִבְלֵי דְּרַחֲמֵי, וּשְׁאָר עַמִּין לְקִבְלֵי דְדִינָא. וּתְנַן, אִתְּתָא דְּאַטְעֵמַת טַעֲמָא דְּרַחֲמֵי, רַחֲמִין נָצְחָא. אִתְּתָא דְּטָעֲמָא טַעֲמָא דְדִינָא, דִּינָא בְּדִינָא אִתְדַּבְּקַת. וַעֲלַיְיהוּ אִתְקְרֵי, (ישעיהו נ״ו:י״א) וְהַכְּלָבִים עַזִּי נֶפֶשׁ לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה.