זוהר, יתרו כ״גZohar, Yitro 23

Segment 1א׳

(שמות כ׳:ג׳) לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי. רַבִּי יִצְחָק אָמַר, אֱלהִים אֲחֵרִים, לְאַפָּקָא שְׁכִינְתָּא. עַל פָּנָי, לְאַפָּקָא אַפֵּי מַלְכָּא. דִּבְהוּ אִתְחָזֵי מַלְכָּא קַדִּישָׁא, וְאִינּוּן שְׁמֵיהּ. וְהוּא אִינּוּן. הוּא שְׁמֵיהּ, דִּכְתִּיב, (ישעיהו מ״ב:ח׳) אֲנִי יְיָ' הוּא שְׁמִי. הוּא וּשְׁמֵיהּ חַד הוּא בְּרִיךְ שְׁמֵיהּ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא.

THOU SHALT HAVE NO OTHER GODS BEFORE ME (lit. before My Face). Said R. Isaac: ‘This prohibition of “other gods” does not include the Shekinah; “before My Face” does not include the “Faces of the King” (the Sephiroth), in which the Holy King manifests Himself, and which are His Name and identical with Him. That they are His name is shown by the verse: “I am TETRAGRAMMATON, that is My Name” (Isa. 42, 8). Thus He and His Name are one. Blessed be His Name for ever and ever.’

Segment 2ב׳

תָּאנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן, זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָרָא לוֹן אָדָם, דִּכְתִּיב, (יחזקאל לה) וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם, (ויקרא א׳:ב׳) אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם. מַאי טַעֲמָא קָרָא לוֹן אָדָם. מִשּׁוּם דִּכְתִּיב, (דברים ד׳:ד׳) וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיְיָ' אֱלהֵיכֶם. אַתֶּם וְלֹא שְׁאַר עַמִּין. וּבְּגִין כָּךְ אָדָם אַתֶּם, אַתֶּם קְרוּיִין אָדָם, וְאֵין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת קְרוּיִין אָדָם.

R. Simeon taught: ‘Blessed are the Israelites, for that the Holy One calls them “Men” (Adam), as it is written, “Ye are my sheep; the sheep of my flock; ye are men” (Ezek. 34, 31). Why are they called “men”, in contradistinction to the heathen nations? Because they “cleave to the Lord their God” (Deut. 4, 4).

Segment 3ג׳

דְּתַנְיָא, אָמַר ר' שִׁמְעוֹן, כֵּיוָן דְּבַר נָשׁ יִשְׂרָאֵל אִתְגְּזַר, עָאל בִּבְרִית דְּגָזַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּאַבְרָהָם, דִּכְתִּיב (בראשית כ״ד:א׳) וַיְיָ' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל. וּכְתִיב (מיכה ז׳:כ׳) חֶסֶד לְאַבְרָהָם. וְשָׁארֵי לְמֵיעָאל בְּהַאי אֲתָר. (נ"א אדם) כֵּיוָן דְּזָכָה לְקַיְּימָא פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא, עָאל בֵּיהּ בְּהַאי אָדָם, (נ"א אתר) וְאִתְדַּבַּק (ויחי רי"ו ע"א) בְּגוּפָא דְּמַלְכָּא, וּכְדֵין אִקְרֵי אָדָם.

When a Jewish child is circumcised he enters at once into the Abrahamitic covenant; and when he commences to keep the precepts of the Torah he enters into the grade of “man” and becomes attached to the “Body of the King” and so obtains the title of “man”.