זוהר, וישלח כ״בZohar, Vayishlach 22

Segment 1א׳

רִבִּי חִזְקִיָּה אַשְׁכְּחֵיהּ יוֹמָא חַד לְרַבִּי יוֹסֵי דְּהֲוָה מִסְטְמִיט סַפְסִינָא גוֹ קִטְרֵי דְנוּרָא וְהֲוָה סָלִיק קִטּוֹרָא דִּתְנָנָא לְעֵילָא. אָמַר לֵיהּ, אִלּוּ קִטּוּרָא דִּתְנָנָא דְקָרְבָּנָא דְּהֲוָה סָלִיק עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא הֲוָה סָלִיק תָּדִיר כִּי הַאי גַוְונָא, לָא שַׁרְיָא רוּגְזָא בְּעַלְמָא וְיִשְׂרָאֵל לָא אִתְגְּלִי מֵעַל אַרְעָא.

R. Hizkiah one day found R. Jose cooking a dish from which grease was dripping on to the fire, sending up a cloud of smoke. He said then to him: ‘If the pillars of smoke which used once to ascend from the top of the altar had continued to go up like this smoke, wrath would not have descended on the world and Israel would not have been exiled from their land.’

Segment 2ב׳

פָּתַח רַבִּי יוֹסֵי וְאָמַר, (שיר השירים ג׳:ו׳) מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר כְּתִימְרוֹת עָשָׁן מְקֻטֶּרֶת מֹר וּלְבוֹנָה מִכֹּל אַבְקַת רוֹכֵל. מִי זֹאת עוֹלָה. תָּא חֲזֵי, בְּזִמְנָא דְהֲווּ יִשְׂרָאֵל אָזְלֵי בְּמַדְבְּרָא, שְׁכִינְתָּא אָזְלָא קַמַּיְיהוּ וְאִינְהוּ הֲווּ אָזְלֵי אֲבַתְרָהּ. דִּכְתִיב, (שמות י״ג:כ״א) וַיְיָ הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחוֹתָם הַדֶּרֶךְ וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם וְגו'. וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב, (ירמיה ב) כֹּה אָמַר יְיָ זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלוֹתַיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר וְגו'.

R. Jose then opened a discourse on the verse: Who is this that cometh out of the wilderness like pillars of smoke, perfumed with myrrh and frankincense, with all powders of the merchant (S. S. 3, 6). ‘When Israel’, he said, ‘were journeying in the wilderness, the Shekinah went in front of them, as it is written: “And the Lord went before them by day in a pillar of cloud, to lead them the way; and by night in a pillar of fire, to give them light” (Ex. 13, 22). They on their side followed its guidance; wherefore it is written: “Thus saith the Lord: I remember thee the affection of thy youth, the love of thine espousals; how thou wentest after me in the wilderness, etc.” (Jer. 2, 2).

Segment 3ג׳

וּשְׁכִינְתָּא הֲוַת אָזְלָא וְכֻלְּהוּ עֲנָנֵי יְקָר בַּהֲדָהּ. וְכַד הֲוָה שְׁכִינְתָּא נָטְלָא, הֲווּ נָטְלִין. כְּמָה דִכְתִיב, (שמות מ׳:ל״ו) וּבְהֵעָלוֹת הֶעָנָן מֵעַל הָאֹהֶל וְאַחֲרֵי כֵן יִסְּעוּ בְּנִי יִשְׂרָאֵל וְגו'. וְכַד אִיהִי סָלְקָא הַהוּא עֲנָנָא סָלְקָא עַד לְעֵילָא, וְכָל בְּנֵי עַלְמָא חָמָאן וְשָׁאֲלֵי וְאָמְרֵי, מִי זֹאת עוֹלָה מִן הַמִּדְבָּר כְּתִימְרוֹת עָשָׁן.

The Shekinah was accompanied by all the clouds of glory, and when it journeyed the Israelites took up their march, as it says: “And whenever the cloud was taken up from over the tent, then after that the children of Israel journeyed, etc.” (Num. 9, 17). And when the Shekinah ascended, the cloud also ascended on high, so that all men looked up and asked: “Who is this that cometh out of the wilderness like pillars of smoke?”