זוהר, ויצא ב׳Zohar, Vayetzei 2

Segment 1א׳

סִתְרֵי תּוֹרָה (קהלת א׳:ה׳) וזָרַח הַשֶׁמֶשׁ וּבָא הַשֶׁמֶשׁ. מַאי קָא חָמָא שְׁלֹמֹה מַלְכָּא, דְּשִׁירוּתָּא דְּסִפְּרָא דְּחָכְמְתָּא דִּילֵיהּ מֵהָכָא אִיהוּ. אֶלָּא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, שְׁלֹמֹה מַלְכָּא הַאי סִפְּרָא, אוֹקִים לֵיהּ עַל שֶׁבַע הֲבָלִים, וְעַלְמָא קָאִים עֲלַיְיהוּ. וְאִינוּן עַמּוּדִין וְסָמְכִין, קִיּוּמָא דְעַלְמָא. דְּבְּגִין כָּךָ אִקְרוּן הֲבָלִים, (ס"א בהאי הבל דנפיק מפומיה דבר נש ואתקיים ביה ואתערו חברייא אין העולם מתקיים אלא בהבל פיהם של תינוקות של בית רבן. דבר אחר על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים. התורה דא יעקב העבודה דא יצחק גמילות חסדים דא אברהם. שלשה דברים אלין אינון סמכין עלאין תלתא מן שבעה הבלים) מַה גּוּפָּא, לָא אִתְּקְיַּים בְּלָא הֶבֶל, אוּף הָכִי עַלְמָא, לָא אִתְּקְיַּים אֶלָּא עַל הֲבָלִים דְּאָמַר שְׁלֹמֹה מַלְכָּא. וְאִינוּן שֶׁבַע, דִּכְתִּיב, (קהלת א׳:ב׳) הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶתּ הֲבֵל הֲבָלִים הַכּל הָבֶל, הָא שֶׁבַע.

Sitrei Torah (the mysteries of the Torah). “The sun rises and the sun comes in” (Eccl. 1, 5). What did King Solomon see, that the opening of his book of wisdom is from here? R. Eleazar said: King Solomon founded this book upon seven “vanities” (habalim, lit. breaths), and the world stands upon them. And they are the pillars and the supports, the sustaining of the world. And therefore they are called habalim: as the body does not subsist without breath, so too the world does not subsist except upon the habalim of which King Solomon spoke. And they are seven, as it is written, “Vanity of vanities, said Koheleth; vanity of vanities, all is vanity” (Eccl. 1, 2) — here are seven.

Segment 2ב׳

וְאִי תֵּימָא, אִי הָכִי דְּאִינוּן מַרְגְּלָאן טָבָאן דְּעַלְמָא קָיְימָא עֲלַיְיהוּ, הָא בְּאֲתַּר אָחֳרָא כְּתִּיב הֲבָלִים בִּישִׁין, וְאִינוּן סְתִּירוּ דְעַלְמָא, כְּגוֹן (קהלת ו׳:ב׳) זֶה הֶבֶל וָחֳלִי רָע הוּא. (קהלתד) זֶה הֶבֶל וּרְעוּתּ רוּחַ. אֶלָּא ודַּאי (אלין) אַף עַל גַּב דְּהַנֵּי שֶׁבַע הֲבָלִים, דְּאִינוּן קַדִּישִׁין קִיּוּמָא דְעַלְמָא, אִיתּ לָקֳבֵל הַנֵּי ז' הֲבָלִים דְּכָל דִּינִין דְּעַלְמָא (מנייהו) נָפְּקִין, וּמִנַּיְיהוּ מִתְּפַּשְׁטִין. (הבלים אחרנין וכלא קיומא דגלותא (ס"א דעלמא) בגין דאית בהני שבע הבלים דכל דינין דעלמא נפקי ומתפשטי מיניה) ואִקְרוּן הֲבָלִים אָחֳרָנִין, לְאַלְקָאָה בְּנֵי נָשָׁא, וּלְאַתְּקָנָא לוֹן דְּיַהֲכוּן בְּאֹרַח מֵישָׁר, וְאִקְרוּן הֶבֶל דְּשַׁרְיָא בְּהוּ חֳלִי רָע, הֶבֶל דְּאִיהוּ רְעוּתּ רוּחַ. וְאִינוּן קִיּוּמָא (דעלמא). דְּבְגִינֵיהוֹן בְּנֵי נָשָׁא אָזְלִין בְּאֹרַח מֵישָׁר וּדְחִילוּ מִקוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא, ועל דָּא סַגִּיאִין אִינוּן הֲבָלִים דְּמִתְּפַּשְׁטֵי מֵהַנֵּי שֶׁבַע.

And should you say: if it is so, that they are goodly pearls upon which the world stands, yet in another place evil habalim are written of, and they are the undoing of the world, such as “this is vanity and an evil disease” (Eccl. 6, 2), “this is vanity and a striving after wind” (Eccl. 4, 4). Assuredly: although these seven habalim, which are holy, are the sustaining of the world, there are set over against these seven habalim others from which all the judgements of the world issue, and from them they spread. And they are called other habalim, to chastise the sons of men and to set them right, that they walk in the straight path; and they are called the vanity in which an evil disease lodges, the vanity that is a striving after wind. And they too are a sustaining, for through them the sons of men walk in the straight path and fear the Holy One, blessed be He. And therefore many are the habalim that spread out from these seven.

Segment 3ג׳

וְשֵׁירוּתָּא דְּאִיהוּ אָמַר, רָזָא דְּשִׁמְשָׁא, דְּאִיהוּ הֶבֶל, דְּקִיֵּים עַלְמָא, ואִיהוּ רָזָא לְאָעֳלָא בַּר נָשׁ לְגוֹ מְהֵימְנוּתָּא עִלָאָה דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא. וּבְגִין כָּךָ, כָּל מַה דִּתְּחוֹתּ הַאי דַרְגָּא, לָאו אִיהוּ רָזָא דִמְהֵימְנוּתָּא, וְעַל דָּא כְּתִּיב, (קהלת ב׳:י״א) וְאֵין יִתְּרוֹן תַּחַתּ הַשֶׁמֶשׁ (קהלת ט׳:ג׳) בְּכָל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַתּ הַשֶׁמֶשׁ, דְּהָא תְּחוֹתּ הַאי לָא אִצְּטְרִיךָ לְאִתְּדַּבָּקָא.

And the opening of what he said is the mystery of the sun, which is the breath that sustains the world; and it is the mystery by which a man is brought within the supernal faith of the Holy One, blessed be He. And therefore, all that is below this grade is not the mystery of faith; and therefore it is written, “and there is no profit under the sun” (Eccl. 2, 11), “in all that is done under the sun” (Eccl. 9, 3) — for below this it is not fitting to cleave.