זוהר, ויצא ט״זZohar, Vayetzei 16

Segment 1א׳

תָּא חֲזֵי מַה כְּתִיב, וַיֹּאמֶר (בראשית כ״ט:י״ח) אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה, וְכִי מַה דַּעְתֵּיהּ דְּיַעֲקֹב דְּלָא קָאֲמַר עֶשֶׂר יַרְחִין אוֹ שַׁתָּא חָדָא, אֶלָּא שֶׁבַע שָׁנִים אַמַּאי. אֶלָּא יַעֲקֹב בְּחָכְמָתָא עֲבַד. בְּגִין דְּלָא יֵימְרוּן, דִּבְגִין תִּיאוּבְתָּא דְּשַׁפִּירוּ דְרָחֵל עֲבַד, אֶלָּא בְּגִין חָכְמְתָא, דְּסִיהֲרָא בַּת שֶׁבַע שְׁנִין הִיא. וְכֻלְּהוּ שֶׁבַע שְׁנִין עִלָּאִין, שָׁרוּ עֲלֵיהּ דְּיַעֲקֹב עַד לָא נָסִיב לָהּ לְרָחֵל לְמֵיתַב גַּבָּהּ כְּדְקָא יְאוּת. דְּהָא יַעֲקֹב נָטַל כֻּלְּהוּ בְּקַדְמִיתָא, וּלְבָתַר אֲתָא לְגַבָּהּ, בְּגִין לְאִשְׁתַּכָּחָא אִיהוּ שָׁמַיִם, וְאִיהִי אָרֶץ.

AND HE SAID: I WILL SERVE THEE SEVEN YEARS FOR RACHEL THY YOUNGER DAUGHTER. Why should Jacob have mentioned seven years rather than ten months or one year? For one thing, Jacob did not want people to say that he lusted after Rachel’s beauty. Also he knew that the wisdom of the moon requires a septennate; and all the seven supemal years hovered over Jacob before he married Rachel, so that his association with her should accomplish its true purpose. For Jacob, before his marriage, first made his own all those years, so that when at last he came to her he should be as it were the heaven to her earth.

Segment 2ב׳

וְרָזָא דְמִלָּה, וַיִּהְיוּ בְּעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים, מַאי כְּיָמִים אֲחָדִים, אֶלָּא, כֻּלְּהוּ שֶׁבַע שְׁנִין שָׁקִיל לוֹן בְּעֵינוֹי, כְּאִינוּן עִלָּאִין. דְּאִינוּן אֲחָדִין דְּלָא מִתְפָּרְשָׁאן, (צ"ה ע"ב) וְכֻלְּהוּ חַד, דְּמִתְקַשְּׁרָן דָּא בְּדָא. בְּאַהֲבָתוֹ אוֹתָהּ, לְאִשְׁתַּכָּחָא כְּגַוְונָא עִלָּאָה.

Hence it says: AND THEY SEEMED UNTO HIM BUT A FEW DAYS. The inner meaning of the word ahadim (few, lit. united) is that all those seven years resembled in his eyes those superior years that are bound together so as to form a complete whole and an inseparable unity. The verse continues: FOR THE LOVE HE HAD FOR HER , that is, his desire to reproduce the supernal pattern.

Segment 3ג׳

תָּא חֲזֵי, דְּאָפִילּוּ לָבָן רָמַז לֵיהּ בְּאִינוּן שֶׁבַע, וְלָא יָדַע מַאי קָאֲמַר, דְּפָתַח וְאָמַר טוֹב, דִּכְתִיב, (בראשית כ״ט:י״ט) טוֹב תִּתִּי וְגו'. אָמַר רִבִּי אַבָּא, הָכִי הוּא וַדַּאי, פָּלַח שֶׁבַע שְׁנִין, לְאִזְדַּוְּוגָא בִּשְׁמִטָּה. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, תָּא חֲזֵי, בְּכָל אֲתַר יוֹבְלָא סָתִים דְּלָא אִתְגַּלְּיָא וּשְׁמִטָּה אִתְגַּלְּיָא.

R. Abba said: ‘Jacob assuredly served seven years in order to join himself to the Sabbatical Year.’ R. Eleazar said: ‘Observe that the Jubilee Year, wherever mentioned, symbolises that which is undisclosed (to the human mind), whereas the Sabbatical Year symbolises the disclosed.