זוהר, וישב י״זZohar, Vayeshev 17

Segment 1א׳

וַיֵּרַע בְּעֵינֵי יְיָ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיָּמֶת גַּם אֹתוֹ. רִבִּי חִיָּיא פָּתַח, (קהלת י״א:ו׳) בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת זַרְעֲךָ וְלָעֶרֶב אַל תַּנַּח יָדְךָ וְגו'. תָּא חֲזֵי, כַּמָּה אִתְחֲזֵי לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְאִזְדַּהֲרָא מֵחוֹבוֹי, וּלְאִזְדַּהֲרָא בְּעוֹבָדוֹי קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. בְּגִין דְּכַמָּה שְׁלִיחָן וְכַמָּה מְמַנָּן אִינוּן בְּעַלְמָא, דְּאִינוּן אָזְלִין וְשָׁיְיטָן, וְחָמָאן עוֹבָדֵיהוֹן דִּבְנֵי נָשָׁא, וְסָהֲדִין עֲלוֹי (ז"ח עלייהו) וְכֹלָּא בְּסִפְרָא כְתִיבִין.

AND THE THING WHICH HE DID WAS EVIL IN THE SIGHT OF THE LORD; AND HE SLEW HIM ALSO. R. Hiya discoursed here on the text: In the morning sow thy seed, and in the evening withhold not thy hand; for thou knowest not which shall prosper, this or that, etc. (Eccl. 11, 6). ‘It behoves a man’, he said, ‘to be well on his guard against sin, and to be heedful in his actions before the Holy One, blessed be He; for numerous messengers and chieftains roam about the world, spying out the works of the sons of man, to which they bear witness, and all of which are recorded in a book.

Segment 2ב׳

וְתָּא חֲזֵי, בְּכָל אִינוּן חוֹבִין דְּאִסְתָּאַב בְּהוּ בַר נָשׁ בְּהַאי עַלְמָא, דָּא אִיהוּ חוֹבָא דְּאִסְתָּאַב בֵּיהּ בַר נָשׁ יַתִּיר בְּהַאי עַלְמָא וּבְעַלְמָא דְאָתֵי. מַאן דְּאוֹשִׁיד זַרְעֵיהּ בְּרֵיקַנְיָא, וְאַפִּיק זַרְעָא לְמַגָּנָא בִּידָא אוֹ בְּרַגְלָא וְאִסְתָּאַב בֵּיהּ. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (תהילים ה׳:ה׳) כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה לא יְגוּרְךָ רָע.

Now of all the sins which defile a man, that which defiles him the most, both in this world and in the world to come, is the sin of spilling one’s seed (semen). A man guilty of this sin will not enter within the Heavenly Curtain, and will not behold the presence of the Ancient of Days. So we learn from the recurrence of the word “evil” here and in the verse: “For thou art not a God that hath pleasure in wickedness; evil shall not sojourn with thee” (Ps. 5, 5).

Segment 3ג׳

בְּגִין דָא לָא עָאל לְפַרְגּוֹדָא, וְלָא חָמֵי סְבָר אַפֵּי עַתִּיק יוֹמִין, כְּמָה דְּתָנִינָן כְּתִיב הָכָא לא יְגוּרְךָ רָע, וּכְתִיב וַיְהִי עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה רַע בְּעֵינֵי יְיָ. וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב, (ישעיהו א׳:ט״ו-ט״ז) יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּבַר נָשׁ דְּדָחִיל לְמָארֵיהּ וִיהֵא נְטִיר מֵאוֹרַח בִּישָׁא, וְיַדְכֵּי גַרְמֵיהּ לְאִשְׁתַּדָּלָא בִּדְחִילוּ דְמָארֵיהּ.

It was on account of this sin, too, that the prophet said to the people, “your hands are full of blood” (Is. 1, 15). Happy the portion of him who fears his Master, and is on his guard against the evil habit, keeping himself pure so as to persevere in the fear of his Master.