זוהר, וירא ט׳Zohar, Vayera 9

Segment 1א׳

רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח (משלי ל״א:כ״ג) נוֹדַע בַּשְּׁעָרִים בַּעֲלָהּ בְּשִׁבְתּוֹ עִם זִקְנֵי אָרֶץ. תָּא חֲזֵי, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִסְתַּלַּק בִּיקָרֵיהּ דְּאִיהוּ גָּנִיז וְסָתִים בְּעִילוּיָא סַגְיָא. לָאו אִיתַי בְּעָלְמָא וְלָא הֲוָה מִן יוֹמָא דְּאִתְבְּרֵי עָלְמָא דְּיָכִיל לְקָיְימָא עַל חָכְמָתָא דִילֵיהּ וְלָא יָכִיל לְקָיְימָא בֵּיהּ.

R. Judah here began a discourse with the verse: Her husband is known in the gates, when he sitteth among the elders of the land (Prov. 31, 23). He said: ‘The Holy One, blessed be He, is transcendent in His glory, He is hidden and removed far beyond all ken; there is no one in the world, nor has there ever been one, whom His wisdom and essence do not elude, since He is recondite and hidden and beyond all ken,

Segment 2ב׳

בְּגִין דְּאִיהוּ גָּנִיז וְסָתִים וְאִסְתַּלַּק לְעֵילָא לְעֵילָא, וְכֻלְהוּ עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי לָא יָכְלִין לְאִתְדַּבְּקָא, עַד דְּכֻלְהוּ אָמְרִין (יחזקאל ג׳:י״ב) בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְקוֹמוֹ. תַּתָּאֵי אָמְרֵי דְּאִיהוּ לְעֵילָא דִּכְתִיב, (תהילים קי״ג:ד׳) עַל הַשָּׁמַיִם כְּבוֹדוֹ. עִלָאֵי אָמְרֵי דְּאִיהוּ לְתַתָּא דִּכְתִיב, (תהילים נ״ז:ו׳) עַל כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ. עַד דְּכֻלְהוּ עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי אָמְרֵי בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְקוֹמוֹ. בְּגִין דְּלָא אִתְיְידַע וְלָא הֲוָה מַאן דְּיָכִיל לְקָיְימָא בֵּיהּ, וְאַתְּ אֲמַרְתְּ נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעֲלָהּ.

so that neither the supernal nor the lower beings are able to commune with Him until they utter the words “Blessed be the glory of the Lord from his place” (Ezek. 3, 12). The creatures of the earth think of Him as being on high, declaring, “His glory is above the heavens” (Ps. 113, 4), while the heavenly beings think of Him as being below, declaring, “His glory is over all the earth” (Ps. 57, 12), until they both, in heaven and on earth, concur in declaring, “Blessed be the glory of the Lord from his place”, because He is unknowable and no one can truly understand Him. This being so, how can you say, “Her husband is known in the gates”?

Segment 3ג׳

אֶלָּא וַדַּאי נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּאִיהוּ אִתְיְדַע וְאִתְדָּבַּק לְפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּיהּ כָּל חַד כַּמָּה דְּיָכִיל לְאִדַּבְּקָא בְּרוּחָא דְּחָכְמְתָא. וּלְפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּיהּ הָכִי אִתְיְדַע בְּלִבֵּיהּ. וּבְגִינִי כָךְ נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בְּאִנּוּן שְׁעָרִים. אֲבָל דְּאִתְיְדַע כְּדְקָא יְאוּת לָא הֲוָה מַאן דְּיָכִיל לְאִדַּבְּקָא וּלְמִנְדַע לֵיהּ.

But of a truth the Holy One makes Himself known to every one according to the measure of his understanding and his capacity to attach himself to the spirit of Divine wisdom; and thus “Her husband is known”, not “in the gates” (bishe’arim), but, as we may also translate, “by measure”, though a full knowledge is beyond the reach of any being.’