זוהר, ויחי ע״וZohar, Vayechi 76

Segment 1א׳

פָּתַח רִבִּי אֶלְעָזָר קְרָא אֲבַתְרֵיהּ, בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף וְגו'. בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף, זְאֵב אַמַּאי. אֶלָּא בְּגִין דְהָכִי אִתְרְשִׁים בְּכֻּרְסְיָיא, דְּהָא כָּל חֵיוָון רַבְרְבִין זְעִירִין רְשִׁימִין תַּמָּן. כְּמָה דִכְתִיב, (תהילים ק״ד:כ״ה) חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדוֹלוֹת. וְכֻּרְסְיָיא דְּעֲבַד שְׁלמֹה, הָכִי אִתְרְשִׁים, כְּגַוְונָא דִלְעֵילָא.

R. Eleazar commenced with the next verse: BENJAMIN IS A WOLF THAT RAVINETH. Benjamin is called a wolf because he was imprinted in this form on the Throne, all animals great and small being delineated there. The throne which Solomon made contained similar designs.

Segment 2ב׳

תוּ זְאֵב יִטְרָף, דְהָא מִזְבֵּחַ בְּחוּלָקֵיהּ הֲוָה. וּמִזְבֵּחַ אִיהוּ זְאֵב. דְּאִי תֵימָא בִּנְיָמִין אִיהוּ זְאֵב, לָאו הָכִי. אֶלָּא מִזְבֵּחַ דְּהֲוָה בְּחוּלָקֵיהּ, הוּא זְאֵב, דְּהֲוָה אָכִיל בִּשְׂרָא כָל יוֹמָא וּבִנְיָמִין הֲוָה זָן לֵיהּ, בְּגִין דְּהָא בְּחוּלָקֵיהּ הֲוָה, כִּבְיָכוֹל אִיהוּ מְפַרְנֵס וְזָן לְהַאי זְאֵב. תוּ זְאֵב יִטְרָף, זְאֵב יָזוּן. וּמַאן אִיהוּ, אִילֵּין מָארֵי דְּבָבוּ, דְּאִינוּן קָיְימֵי לְעֵילָא לְקַטְרְגָא, וְכֻלְּהוּ אִתְהֲנוּ וְאִתְתַּקְנָן מִקָּרְבָּנָא, וּמִתְעָרֵי אִתְעֲרוּתָא לְעֵילָא.

He is also called a wolf because the altar was in his territory, and the altar is called “wolf’ because it consumed flesh every day. Again, we may translate: “Benjamin shall feed the wolf’, to wit, the adversaries who are posted above to accuse, and who are all appeased by the sacrifice.

Segment 3ג׳

בַּבֹּקֶר יאכַל עַד וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל. מַאי בַבֹּקֶר יאכַל עַד. אֶלָּא בְּצַפְרָא, דְּאַבְרָהָם אִתְעַר בְּעַלְמָא, וְשַׁעְתָּא דְּרַעֲוָא אִשְׁתַּכַּח, קָרְבָּנָא עָבִיד אִתְעֲרוּתָא וְנַיְיחָא וְסַלְקָא עַד ע"ד. הַהוּא אֲתַר, דִּכְתִיב, (דברים ל׳:ב׳) וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלהֶיךָ.

IN THE MORNING HE SHALL DEVOUR THE PREY. This means that in the morning, when Abraham stirs in the world and it is the time of grace, the sacrifice brings appeasement and rises to the place called ‘Ad (perpetuity).