זוהר, ויחי נ״טZohar, Vayechi 59

Segment 1א׳

יְהוּדָה אַתָּה וְגו'. רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, מַלְכוּ לִיהוּדָה אִתְקְיַּים, וְהַיְינוּ דְּאַמְרִינָן, מַאי דִכְתִיב, (בראשית כ״ט:ל״ה) הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה', בְּגִין דְּאִיהוּ רְבִיעָאָה, אוֹדֶה אֶת ה', בְּגִין דְּאִיהוּ רַגְלָא רְבִיעָאָה לְכָרְסְיָא. יה"ו, דָּא רְשִׁימָא דִשְׁמָא עִלָּאָה, וּבְמָּה אִשְׁתְּלִים, בְּה"א (ס"א בדל"ת), וְהַיְינוּ ה"א בַּתְרָאָה דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. שְׁמָא קַדִּישָׁא שְׁלִים בְּאַתְווֹי, וְקֶשֶׁר דְּאָחִיד לוֹן, עַל דָּא יוֹדוּךָ אַחֶיךָ, דְּמַלְכוּ לָךְ אִתְחַזְיָא לְאִתְקָיְימָא וַדַאי. (הושע י״ב:א׳) וִיהוּדָה עֹד רָד עִם אֵל וְעִם קְדוֹשִׁים נְאֱמָן, מַאן קְדוֹשִׁים, אִלֵּין קְדוֹשִׁים עֶלְיוֹנִין, דְּכֻלְּהוּ אוֹדָן לְגַבֵּיהּ, וְשַׁוְיוּהָ נֶאֱמָן, בְּגִין כָּךְ הוּא קַדְמָאָה בְּכוֹלָא, הוּא מַלְכָּא עַל כֹּלָּא.

JUDAH, THEE SHALL THY BRETHREN PRAISE. R. Simeon said: ‘The kingship was assigned to Judah; and hence Leah, as we have explained, said at the time of his birth: “This time I shall praise the Lord”, because he was the fourth, the fourth leg of the throne. The letters yod, he vau of his name are the impress of the supernal name, and they were completed by a daleth, which represents the second he, of the sacred name, so that this name is found completely in Judah’s name. Hence “Thy brethren shall praise thee”, because the kingship is meet to remain with thee. Verily, “Judah still walketh with God, and is faithful with the holy ones” (Hosea, XI, 12). These holy ones are the supernal angels, who all acknowledge him and call him faithful. Therefore he is first in everything, and king over all.’

Segment 2ב׳

רִבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, (תהילים מ״ה:י״ד) כָּל כְּבוּדָהּ בַּת מֶלֶךְ פְּנִימָה. כָּל כְּבוּדָהּ, דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, כְּבוּדָהּ, בְּגִין דְּאִיהוּ כָּבוֹד, דָּא עַל דָּא, דָּא דָּכָר, וְדָא נוּקְבָא (ס"א דא נוקבא), וְאִתְקְרֵי כְּבוּדָהּ. בַּת מֶלֶךְ, הַיְינוּ בַּת שֶׁבַע, בַּת קוֹל דְּאִיהוּ קוֹל גָּדוֹל, וְהַאי מֶלֶךְ עִלָּאָה הוּא. פְּנִימָה, בְּגִין דְּאִית מֶלֶךְ דְּלָאו אִיהוּ לְגוֹ כַּוָּותֵיהּ, וְהַאי כְּבוּדָהּ בַּת מֶלֶךְ.

R. Simeon discoursed on the verse: “The all-honoured daughter of the king is within” (Ps. 45, 14). ‘The “all-honoured one” is the Community of Israel, who is called the daughter of the king, the supreme King, who is within, because there is another king who is not so far within.

Segment 3ג׳

מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ, בְּגִין דְּאִתְלַבְּשַׁת וְאִתְאַחֲדַת בִּגְבוּרָתָא עִלָּאָה, וְהַאי, אוּף נָמֵי מֶלֶךְ אִקְרֵי, וּבְגִינָהּ קָיְימָא אַרְעָא. אֵימָתַי, בְּשַׁעְתָּא דְּאִתְאַחֲדַת בְּמִשְׁפָּט. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (משלי כ״ט:ד׳) מֶלֶךְ בַּמִּשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ. וְדָא קָרֵינָן מַלְכוּ דִשְׁמַיָא, וִיהוּדָה אִתְאֲחִיד בָּהּ, וְיָרִית מַלְכוּתָא דִבְאַרְעָא.

The “clothing” of this honoured daughter of the king is “inwrought with gold”, because she is clothed and encompassed with supernal might (Geburah), which also is called “king”. On this account the earth is established, namely, when she takes hold of judgement, and this we call “the kingdom of heaven”. Judah took hold of this and inherited the kingdom of the earth.’