זוהר, ויקהל ל״וZohar, Vayakhel 36

Segment 1א׳

כְּתִיב (יחזקאל א׳:כ״ו) וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא, הַאי קְרָא הָא אוּקְמוּהָ. אֲבָל וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ, בְּהַהוּא רָקִיעַ לְתַתָּא, כְּמָה דְּאָמַרְתּוּן חַבְרַיָּיא, זַכָּאָה חוּלָקִי, וְזַכָּאָה חוּלָקֵיכוֹן. (בההוא רקיע לתתא) דְּהָא בִּרְקִיעָא דִּלְעֵילָּא, לֵית מַאן דְּאִסְתָּכַּל בֵּיהּ. וּמִלְּעֵילָּא מִנֵּיהּ קַיְּימָא הַהוּא אֶבֶן סַפִּיר, דְּהָא אִתְּעַרְנָא בֵּיהּ בְּרָזָא דְּהַהוּא מַרְגָּלִית טָבָא יַקִּירָא, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא.

It is written: “And above the firmament that was over their heads was as the appearance of a sapphire stone, the likeness of a throne” (Ezek. 1, 26). This firmament’, said R. Simeon, ‘is the lower firmament, as you, Companions, have explained. Happy is my portion and happy is your portion, since as regards the supernal firmament there is no one who can ever discern it. Above that lower firmament, then, there is that “sapphire stone”, that precious jewel by which it is adorned.

Segment 2ב׳

דְּמוּת כִּסֵּא, וְלָא כְּתִיב דְּמוּת הַכִּסֵּא. בְּגִין דְּאִית כִּסֵּא, וְאִית כִּסֵּא. הַכִּסֵּא: עִלָּאָה טְמִירָא גְּנִיזָא דְּלָא אִתְגַּלְיָיא, וְלֵית מַאן דְּקַיְּימָא בֵּיהּ לְמִנְדַּע וּלְאִסְתַּכְּלָא. וְעַל דָּא כְּתִיב כִּסֵּא סְתָמָא, דָּא כִּסֵּא דִּלְתַתָּא.

It says, “the likeness of a throne”, and not “the throne”. For there is throne and throne. The term “the throne” would signify the Supernal Throne, which is undisclosed and beyond all knowledge and comprehension. Hence it says here “a throne”, to wit, a lower throne.

Segment 3ג׳

דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם, כֵּיוָן דְּאָמַר דְּמוּת, אֲמַאי כְּמַרְאֵה, דְּהָא סַגִּי לֵיהּ דְּמוּת אָדָם. אֶלָּא דְּמוּת אָדָם, דָּא אִיהוּ רָזָא עִלָּאָה, בְּהַהוּא כָּבוֹד עִלָּאָה, דִּיּוּקְנָא דְּאָדָם. אֲבָל הָא דְּאִתּוֹסָף כְּמַרְאֵה, לְאַכְלְלָא אִינּוּן דִּיוּקְנִין דְּמִלִּין דְּחָכְמְתָא, וְאִינּוּן רָזִין דְּחָכְמְתָא דְּסַלְקָן וּמִתְעַטְּרָן לְעֵילָּא, וּלְבָתַר קַיְימִין בְּדִיּוּקְנָא דְּאָדָם בְּהַהוּא דִּיּוּקְנָא דְּצַדִּיקַיָּיא דִּמְעַטְּרִין לוֹן, וּבְכֻלְּהוּ אִשְׁתֲּעְשָׁע קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּעִטְרוֹי.

The verse cited continues: “and upon the likness of the throne was a likeness as the appearance of a man” (Ibid.). Why say both “likeness” and “appearance” when “likeness” would be enough? The explanation is that the term “likeness” alludes to the higher glory, the image of Man; whereas the word “appearance” embraces the likenesses generated in his words of Torah exposition and mystic doctrines, which ascend and are crowned on high, and afterwards assume the image of man, of those righteous ones who crown them, for the delight of the Holy One, blessed be He.