זוהר, ויקהל ל״דZohar, Vayakhel 34

Segment 1א׳

רָזָא לְאַדְכְּרָא יְצִיאַת מִצְרַיִם לְבָתַר. בְּגִין דַּהֲוַות שְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא, וּבְזִמְנָא דְּאִיהִי בְּגָלוּתָא, לָאו אִיהוּ חִבּוּרָא, לְאִתְחַבְּרָא דָּא בְּדָא עָלְמָא תַּתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, וּלְאַחֲזָאָה חֵירוּ דְּהַהִיא גְּאוּלָה, דַּהֲוַות בְּכַמָּה אָתִין, בְּכַמָּה נִסִּין דְּעֲבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְאִצְטְרִיךְ הַהוּא פּוּרְקָנָא לְאִתְדַכְּרָא, וּלְאִתְחֲזָאָה דְּאַף עַל גַּב דַּהֲוַות בְּגָלוּתָא, הַשְׁתָּא חֵירוּ אִית לָהּ, מִיּוֹמָא דְּאִינּוּן קִשְׁרִין בְּמִצְרַיִם אִשְׁתְּרִיאוּ, אִינּוּן אָתִין וְנִסִּין אִתְעָבִידוּ.

But the redemption from Egypt, attended by all those signs and wonders, set Her free; and that redemption has to be mentioned by us to show that though She was in chains She is now free, so as to join her heavenly Spouse.

Segment 2ב׳

וְאִצְטְרִיךָ לְאַחֲזָאָה חֵירוּ דִּילָהּ, בְּגִין דְּאִתְחַבְּרָא בְּבַעְלָהּ וּבְגִין לְאַסְמְכָא גְּאוּלָה לִתְפִלָּה, לְמֶהוֵי כֹּלָּא חַד בְּלָא פִּרוּדָא, וְלָא לְאַחֲזָאָה תִּרוּכִין, וְסִימָנִיךְ (ויקרא כ״א:ז׳) וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ לֹא יִקְחוּ.

It is hence incumbent on us to let the recital of the Redemption be followed closely by our petitionary prayers, as a sign of perfect unity (between the divine aspects) without a rift and without any separation whatever. The mnemonic for this is: “neither shall they take a woman put away from her husband” (Lev. 21, 7).

Segment 3ג׳

וְאִי תֵּימָא, וְהָא בְּגָלוּתָא אִיהִי, וְהָא אִתְתַּרְכַת, לָאו הָכִי, אֶלָּא וַדַּאי בְּגָלוּתָא אִיהִי, לְדַיְּירָא עִמְּהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, וּלְאַגָּנָא עָלַיְיהוּ, אֲבָל לָא אִתְתַּרְכַת. וְהָא שְׁכִינְתָּא לָא אִתְחָזֵי בְּבַיִת רִאשׁוֹן וּבְבֵית שֵׁנִי. עַד דְּלָא גָּלוּ יִשְׂרָאֵל סַלְּקָא לְעֵילָּא, וּלְבָתַר אִיהִי שָׁוִיאַת מָדוֹרָה עִמְּהוֹן. אֲבָל תִּרוּכִין לָא הֲוַות לְעָלְמִין.

But, you may say, is She not at present in exile, and so put away? This is not so. She is indeed in exile, but only for the sake of Israel, so as to dwell with them and to shield them, but She is not put away. Now the Shekinah appeared neither during the first Temple nor during the second Temple. In the second Temple, before Israel were driven into exile, She ascended on high, and only after the exile did She make Her abode with them. But She was never put away.