זוהר, ואתחנן ו׳Zohar, Vaetchanan 6

Segment 1א׳

(דברים ה׳:כ״ח) וְאַתָּה פֹּה עֲמוֹד עִמָּדִי. מֵהָכָא, אִתְפְּרַשׁ מִכֹּל וָכֹל, מְאִתְּתֵיהּ, וְאִתְדַּבָּק וְאִסְתַּלָּק בַּאֲתָר אַחֲרָא דִּדְכוּרָא, וְלָא בְּנוּקְבָּא. זַכָּאָה חוּלָקָא דְּמֹשֶׁה נְבִיאָה מְהֵימָנָא, דְּזָכָה לְדַרְגִּין עִלָּאִין, מַה דְּלָא זָכָה בַּר נָשׁ אָחֳרָא לְעָלְמִין. עַל דָּא כְּתִיב, (קהלת ז׳:כ״ו) טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּה. מַאי טוֹב. דָּא מֹשֶׁה. דִּכְתִּיב, (שמות ב) כִּי טוֹב הוּא. וּבְגִין דְּהֲוָה טָב, סָלִיק לְדַרְגָּא אַחֲרָא עִלָּאָה. וְעַל דָּא כְּתִיב, (שמות ג׳:ה׳) כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא, עוֹמֵד עָלָיו דַּיְיקָא. מַאי טַעְמָא. בְּגִין כִּי טוֹב הוּא, וְטוֹב הוּא דְּכוּרָא.

‘BUT AS FOR THEE, STAND THOU HERE BY ME. From this point Moses parted from his wife completely and attached himself to another higher place, of the male and not of the female. Happy the lot of Moses the faithful prophet who was favoured with the highest grades to which no other man ever attained, wherefore he was called “good”.

Segment 2ב׳

וְאִי תֵּימָא, דְּהָא אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, הָא דָּוִד דִּכְתִּיב בֵּיהּ טוֹב, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (שמואל א ט״ז:י״ב) וְטוֹב רֹאִי, אֲמַאי לָא הֲוָה יַתִּיר. אָמַר לֵיהּ וְטוֹב רֹאִי כְּתִיב. טוֹב רֹאִי, דָּא דְּאִיהוּ חֵיזוּ לְאִסְתַּכְּלָא, הָכִי הֲוָה דָּוִד. טוֹב רֹאִי, הֲוָה טוֹב דְּאִיהוּ חֵיזוּ. וּבְמֹשֶׁה כְּתִיב טוֹב הוּא מַמָּשׁ, וְהָכָא טוֹב רֹאִי. וְעִם כָּל דָּא, בְּתַרְוַויְיהוּ הֲוָה אָחִיד, דְּהָא דָּא בְּדָא אָחִיד. וּמֹשֶׁה לְבָתַר דְּהֲוָה טַב, סָלִיק לְמֶהֱוֵי גּוּפָא אִישׁ. (דברים כ"ג) אִישׁ הָאֱלֹהִים, (במדבר י״ב:ג׳) וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד.

But was not David also called “good”? Of David it says that he was “goodly to look upon”: his goodness was in the appearance, but Moses was absolutely good.’

Segment 3ג׳

אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, בְּכָל עוֹבָדוֹי, בָּעֵי בַּר נָשׁ לְשַׁוָּאָה לָקֳבְלֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְהָא אוֹקִימְנָא מִלָּה. רִבִּי יְהוּדָה לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רִבִּי יְהוּדָה, הַאי מַאן דְּאָזִיל בְּאָרְחָא, יְכַוֵּין לִתְלַת מִלִּין, וְעֵילָּא מִנְּהוֹן צְלוֹתָא, וְאַף עַל גַּב דִּצְלוֹתָא יַתִּיר עִלָּאָה מִכֹּלָּא, תְּרֵי חַבְרֵי אוֹ תְּלָתָא דְּלָעָאן בְּמִלֵי דְּאוֹרַיְיתָא. דְּהָא לָא מִסְתָּפֵי, בְּגִין דִּשְׁכִינְתָּא (ס"א ועילא מנהון צלותא, ועלאה מכלהו, חברייא במלי דאורייתא. דהא שכינתא) אִשְׁתַּתְּפָא בַּהֲדַיְיהוּ.

R. Judah said: ‘A man should place God before him in all his acts. When a man walks abroad he should have three objects in view, the highest of which is prayer, and higher even than prayer is the converse of two or three companions on matters of the Torah, for they shall come to no harm, since the Shekinah accompanies them.’