זוהר, ואתחנן כ״וZohar, Vaetchanan 26

Segment 1א׳

פָּתַח רִבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר, (משלי ג׳:ל״ה) כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ וּכְסִילִים מֵרִים קָלוֹן. כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ, זַכָּאִין אִינּוּן דְּמִתְעַסְּקֵי בְּאוֹרַיְיתָא. עַד לָא פָּתַח מִלָּה, קָרִיב הַהוּא בַּר נָשׁ גַּבַּיְיהוּ. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, לֵית לָן לְמִפְסַק מִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא, דְּכָל מַאן דְּאִשְׁתְּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, זָכֵי לְמֵירַת יְרוּתָא דְּאַחֲסָנָא דִּלְעֵילָּא, בִּיקָרָא דְּמַלְכָּא עִלָּאָה קַדִּישָׁא, וְזָכֵי לְמֵירַת יְרוּתָא דְּאַחֲסָנָא בְּהַאי עָלְמָא, וּמַאי אִיהוּ. הַהוּא דְּאִקְרֵי כְּבוֹד יְיָ', דְּלָא פָּסַק מִנַּיְיהוּ לְעָלְמָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ, הַהוּא דְּאִקְרֵי כְּבוֹד יְיָ'.

Said R. Eleazar: ‘Let us occupy ourselves with the Torah, for it is time.’ Before he could commence, the man came up to them. Said R. Eleazar: ‘We must not interrupt our study, for he who studies the Torah becomes worthy of obtaining the heavenly inheritance in the glory of the supernal Holy King, and also of an inheritance in this world, which is called “the glory of the Lord”.’

Segment 2ב׳

וּכְסִילִים מֵרִים קָלוֹן, מַאי הוּא. תָּא חֲזֵי, כַּד בַּר נָשׁ אָזַל בְּאֹרַח מֵישָׁר קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאִשְׁתָּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, הָא הַהוּא כְּבוֹד יְיָ' יָרִית לְגַרְמֵיהּ, וְכַמָּה אַפֹּטְרוֹפְּסִין סַנֵּיגוֹרִין אִשְׁתַּכְּחוּ לְעֵילָּא עָלֵיהּ דְּבַּר נָשׁ, וְכֻלְּהוּ אוֹלְפִין עָלֵיהּ זְכוּ, קַמֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא, וְאִי בַּר נָשׁ לָא אִשְׁתְּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, וְלָא אָזַל בְּאָרְחָא דְּמָארֵיהּ, הוּא עָבִיד קַטֵיגוֹרָא עָלֵיהּ. וְהַהוּא קַטֵיגוֹרָא שָׁאט בַּאֲוִירָא (ואזיל ליה), וְלָא סָלִיק לְעֵילָּא, דִּלְמָא יְתוּב אָדָם מֵחוֹבוֹי. כֵּיוָן דְּחָמֵי דְּבַר נָשׁ לָא תָּב, וְלָא בָּעֵי לְאִשְׁתַּדְּלָא בְּאוֹרַיְיתָא, כְּדֵין הוּא סָלִיק לְעֵילָּא, וְאוֹלִיף עָלֵיהּ חוֹבָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, וּכְסִילִים מֵרִים קָלוֹן, וְסָלִיק לְעֵילָּא וְעָבִיד קִטְרוּגָא.

For when a man walks in the path of rectitude before the Holy One, and occupies himself with the Torah, he inherits that “glory of the Lord” for himself, and he has many protectors and advocates above who point out his merits before the Holy King, but if a man does not study the Torah nor walk in the way of his Master, then God appoints for him an accuser, who flies about in the air but does not at first go aloft, in case that man will repent of his sins. When he sees that he does not repent, and does not seek to study the Torah, he goes aloft and points out his guilt.

Segment 3ג׳

פָּתַח וְאָמַר, (זכריה י״ד:י״ח) וְאִם מִשְׁפַּחַת מִצְרַיִם לֹא תַעֲלֶה וְלֹא בָאָה וְלֹא עֲלֵיהֶם תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה וְגוֹ'. מַאי שְׁנָא מִצְרַיִם הָכָא, מִכָּל שְׁאַר עַמִּין, דְּהָא לְכֻלְּהוּ כְּתִיב (שם) וְלֹא עֲלֵיהֶם יְהִי הַגָּשֶׁם, וְהָכָא לָא. אֶלָּא הָא אוֹקְמוּהָ חַבְרַיָּיא, דְּהָא אַרְעָא דְּמִצְרַיִם לָא אִצְטְרִיךְ לְמִטְרָא, וְעַל דָּא לָאו הִיא בִּכְלָלָא דְּאִינּוּן דְּבָעָן מִטְרָא, אֲבָל אִינּוּן, דִּינָא אַחֲרָא אִסְתַּלָּק עָלַיְיהוּ, וְשַׁפִּיר קָאַמְרוּ.

He then discoursed on the verse: “And if the family of Egypt go not up and come not, neither upon them shall be the plague”, etc. (Zech. 14, 18). Why does it not say here, “not upon them shall be the rain”, as in the case of all the other peoples? It is because, as the Companions have pointed out, the land of Egypt does not require rain, and therefore another punishment was decreed against them.