זוהר, תרומה ל״הZohar, Terumah 35

Segment 1א׳

לְשַׁעֲתָא הֲוָה, דִּכְתִּיב, (דברי הימים ב כ״ד:כ׳) וְרוּחַ אֱלֹהִים לָבְשָׁה אֶת זְכַרְיָה. וְאִם תֹּאמַר, הָא יִרְמְיָהוּ, דִּכְתִּיב בֵּיהּ, (ירמיהו א׳:ה׳) בְּטֶרֶם אֱצָרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ. וְהָא אַחֲרָנִין. אֶלָּא כֻּלְּהוּ לָא זָכוּ לִנְבוּאָה וְלִכְהוּנָה עִלָּאָה כְּאַהֲרֹן, דְּהָא אַהֲרֹן זָכָה בִּנְּבוּאָה עִלָּאָה, עַל כָּל שְׁאַר כַּהֲנִי. זָכָה בִּכְהוּנָה עַל כֻּלְּהוּ.

It was but for the hour, as it is written: “And the spirit of God clothed Zechariah” (2 Chron. 24, 20). And should you say, but there is Jeremiah, of whom it is written: “Before I formed you in the belly I knew you” (Jer. 1, 5) — and there are others. But none of them attained to prophecy and to the supernal priesthood as Aaron did; for Aaron attained supernal prophecy above all other priests, and attained priesthood above them all.

Segment 2ב׳

מֹשֶׁה זָכָה בִּנְּבוּאָה, וְשִׁמֵּשׁ בִּכְהוּנָה עִלָּאָה. שְׁמוּאֵל זָכָה בְּתַרְוַויְיהוּ. מַה מֹשֶׁה הֲוָה קָרֵי, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָתִיב לֵיהּ מִיַּד. אוּף שְׁמוּאֵל כְּתִיב בֵּיהּ, (שמואל א י״ב:י״ז) הֲלֹא קְצִיר חִטִּים הַיּוֹם אֶקְרָא אֶל יְיָ' וְיִתֵּן קוֹלוֹת וְגוֹ'. אֲבָל לָא סָלִיק לְדַרְגָּא עִלָּאָה כְּמֹשֶׁה. מַה אַהֲרֹן הֲוָה מְשַׁמֵּשׁ בִּכְהוּנָה גַּבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אוּף שְׁמוּאֵל הֲוָה מְשַׁמֵּשׁ קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אֲבָל לָא סָלִיק בְּשִׁמוּשָׁא עִלָּאָה כְּאַהֲרֹן.

Moses attained prophecy and served in the supernal priesthood. Samuel attained both. As Moses would call and the Holy One, blessed be He, would answer him at once, so too of Samuel it is written: “Is it not wheat harvest today? I will call to the Lord, and He will send thunder”, etc. (I Sam. 12, 17). But he did not rise to the supernal grade as Moses did. As Aaron served in the priesthood before the Holy One, blessed be He, so too Samuel served before the Holy One, blessed be He; but he did not rise to the supernal service as Aaron did.

Segment 3ג׳

וּמִלָּה הָכִי הוּא. תְּלָתָא אִינּוּן דַּהֲווֹ נְבִיאֵי מְהֵימְנֵי, וְשִׁמְּשׁוּ בִּכְהוּנָה. חַד מֹשֶׁה, וְחַד אַהֲרֹן, וְחַד שְׁמוּאֵל. וְאִי תֵּימָא שְׁמוּאֵל לֹא מָשִׁיךְ (ס"א שמש) בִּכְהוּנָה, אֶלָּא אַחֲרָא הֲוָה דְּשִׁמֵּשׁ בִּכְהוּנָה, וּמַנּוּ יִרְמְיָהוּ. לָאו הָכִי, דְּהָא כְּתִיב, (ירמיהו א׳:א׳) מִן הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר (ויחי רמ"ט ע"ב) בַּעֲנָתוֹת. מִן הַכֹּהֲנִים הֲוָה, אֲבָל לָא שִׁמֵּשׁ. וּשְׁמוּאֵל בְּיוֹמֵי דְּעֵלִי שִׁמֵּשׁ. וּמֹשֶׁה זִמְנָא חֲדָא, כָּל אִינּוּן ז' יְמֵי מִלּוּאִים.

And the matter is thus. Three there were who were faithful prophets and served in the priesthood: one, Moses; one, Aaron; and one, Samuel. And should you say that Samuel did not continue in the priesthood, but that it was another who served in the priesthood — and who was that? Jeremiah — it is not so, for it is written: “of the priests that were in Anathoth” (Jer. 1, 1). He was of the priests, but he did not serve. And Samuel served in the days of Eli. And Moses one time, all those seven days of consecration.