זוהר, תרומה ל׳Zohar, Terumah 30

Segment 1א׳

פָּתַח וְאָמַר, (תהילים קכ״ה:א׳) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת הַבּוֹטְחִים בַּיְיָ' כְּהַר צִיּוֹן לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם יֵשֵׁב, הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ. אֲבָל שִׁיר הַמַּעֲלוֹת תּוּשְׁבַּחְתָּא דְּקַאמְרֵי אִינּוּן דַּרְגִּין קַדִּישִׁין עִלָּאִין, מִסִּטְרָא דִּגְבוּרָן עִלָּאִין, וְאִינּוּן כְּגַוְונָא דְּלֵוָאֵי לְתַתָּא, וְאִינּוּן מַעֲלוֹת, דַּרְגִּין עַל דַּרְגִּין, וּפָלְחִין בְּרָזָא דְּחַמְשִׁין שְׁנִין. וְהַאי אִיהוּ שִׁיר הַמַּעֲלוֹת הַבֹּטְחִים בַּיְיָ' כְּהַר צִיּוֹן דָּא אִינּוּן צַדִּיקַיָּיא, דְּאִינּוּן מִתְרַחֲצָן בֵּיהּ בְּעוֹבָדִין דִּלְהוֹן.

Then R. Simeon began to speak on the verse: “A song of degrees. They that trust in the Lord shall be as Mount Zion, which cannot be removed, but abideth for ever” (Ps. 125, 1). ‘This verse’, he said, ‘has been variously interpreted, but its special significance is this: “A song of degrees” refers to the song which is sung by the supernal holy grades from the side of the celestial Might in harmony with the song of the Levites here below. There are ” degrees” upon “degrees”, and they worship in the mystery of the fifty years (Jubilee).

Segment 2ב׳

כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (משלי כ״ח:א׳) וְצַדִּיקִים כִּכְפִיר יִבְטָח. וְאִי תֵּימָא הָא צַדִּיקַיָּיא לָא מִתְרַחֲצָן בְּעוֹבָדֵיהוֹן כְּלַל, וְתָדִיר דַּחֲלִין, כְּאַבְרָהָם, דִּכְתִּיב בֵּיהּ (בראשית י״ב:י״א) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבֹא מִצְרָיְמָה וְגוֹ'. כְּיִצְחָק, דִּכְתִּיב בֵּיהּ, (בראשית כ״ו:ז׳) כִּי יָרֵא לֵאמֹר אִשְׁתִּי. כְּיַעֲקֹב, דִּכְתִּיב בֵּיהּ, (בראשית ל״ב:ח׳) וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וְיֵצֶר לוֹ. וְאִי הָנֵי לָא אִתְרְחִיצוּ בְּעוֹבָדֵיהוֹן, כָּל שֶׁכֵּן שְׁאַר צַדִּיקֵי עָלְמָא, וְאַת אָמַרְתָּ וְצַדִּיקִים כִּכְפִיר יִבְטָח.

“They that trust in the Lord” are the righteous which trust in their good works, as it is written: “The righteous trust (are bold) like the young lion” (Prov. 28, 1). It might be objected that the righteous do not, in fact, trust in their own works, being, on the contrary, perpetually in a state of fear and trembling, like Abraham, of whom it says that he was afraid concerning Sarah (Gen. 12, 10-13); or Isaac, who was afraid (Ibid. 26, 7); or, again, like Jacob, who was likewise in fear (Ibid. 32, 8); and if these did not trust in their own good works, how much less cause for assurance have other righteous men! How, then, can it be said with any justice that “the righteous trust like the young lion”?

Segment 3ג׳

אֶלָּא וַדַּאי, כִּכְפִיר כְּתִיב, דְּהָא מִכָּל אִינּוּן שְׁמָהָן, לָא כְּתִיב אֶלָּא כְּפִיר, וְלָא כְּתִיב, לָא אַרְיֵה, וְלָא שָׁחַל, וְלָא שָׁחַץ, אֶלָּא כְּפִיר. דְּאִיהוּ חַלְשָׁא וּזְעִירָא מִכֻּלְּהוּ. וְלָא אִתְרְחִיץ בְּחֵילֵיהּ, אַף עַל גַּב דְּאִיהוּ תַּקִּיף. כַּךְ צַדִּיקַיָּיא לָא אִתְרְחִיצוּ בְּעוֹבָדֵיהוֹן הַשְׁתָּא, אֶלָּא כִּכְפִיר. אַף עַל גַּב דְּיַדְעִין דְּתַקִיף חֵילָא דְּעוֹבָדֵיהוֹן לָא אִתְרַחֲצָן אֶלָּא כִּכְפִיר, וְלָא יַתִּיר.

We must observe, however, that they are compared to the young lion (Kephir), and not to the other kinds of lion, which are stronger. The young lion, although strong enough to hold his own, is, in comparison with the other kinds of lions, weak, and so does not trust his own strength. In the same manner the righteous, although confident of the power of their good works, yet do not trust in them more than the young lion in his strength.