זוהר, שמות ז׳Zohar, Shemot 7

Segment 1א׳

תוספתא מַתְנִיתִין: אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, אֲנַן פַּתְחִין עֵינָנָא חֲמָאן, גַּלְגַּלֵּי רְתִיכָתָא קַדִּישָׁתָא נַטְלִין בְּמַטְלָנוֹי, וְקַל שִׁירָתָא בְּסִימָא לְאוּדְנִין, יָאֶה לְלִבָּא, סַלְּקָא וְנַחְתָּא, אַזְלָא וְלָא נַטְלָא, מִזְדַעְזְעִין אֶלֶף אַלְפִין, וְרִבּוֹא רִבְבָן וּפַתְחִין שִׁירָתָא מִלְרַע לְעֵילָּא.

Said R. Simeon: We open our eyes And straightway behold. The holy chariot’s Swift-rolling wheels.. Voices of song. Making lovely the air, A joy to the heart, A grace to the ear. Thousand on thousand. To trembling now fall. As they sing and rejoice. From below to above.

Segment 2ב׳

לְקָל נְעִימוּתָא הַהוּא, קַיְימִין מַאן דְּקַיְימִין, וּמִתְכַּנְּפִין בִּכְנוּפְיָא לְסִטְרָא דִּימִינָא, אַרְבַּע מְאָה וְחַמְשִׁין אַלְפִין מָארֵי דְּעַיְינִין. חַמָּאן וְלָא חַמָּאן, קַיְימִין בְּקִיּוּמֵיהוֹן. תְּרֵין סִטְרִין אָחֳרָנִין אִתְחַוְּורוּ (ס"א אתחזרו) בְּגִינֵיהוֹן. וּלְסִטְרָא דִּשְׂמָאלָא מָאתָן וְחַמְשִׁין אַלְפִין.

In tune with the song. Standing who stand. Joined who are joined In multitudes thronging, Four hundred and fifty. Thousands of beings-. Gifted with sight are they. Yet see and see not. Two hosts them encompass. As great as the first. On the left hand is sorrow, Is crying and moaning-.

Segment 3ג׳

אִינּוּן מָארֵיהוֹן דִּיבָבָא, מְיַבְּבִין וּמְיַלְּלִין מֵאֲתַר בֵּית מוֹתְבֵיהוֹן, פַּתְחִין בְּדִינָא וּמְסַיְּימִין בְּדִינָא. מְיַבְּבִין תִּנְיָינוּת, וְדִינָא יָתִיב, וְסִפְרִין פְּתִיחוּ. בֵּיהּ שַׁעֲתָא, סָלִיק מָארֵיהּ דְּדִינָא, דְּקָאִים עֲלֵיהוֹן, וְיָתִיב בְּכוּרְסַיָּיא דְּדִינָא, וְשִׁירָתָא אִשְׁתְּכַךְ, עַד לָא תִּסְתַּיָּים דִּינָא

The Lords of Weeping. Their dwelling here set. Their being is judgement, And chastisement their end. The Judge is there ready. And the books are open. At this hour and moment. The Lord of judgement. Ascends to His Throne. The singing ceases. And silence falls. Judgement begins.