זוהר, שמות כ״הZohar, Shemot 25

Segment 1א׳

רִבִּי חִיָּיא רַבָּא, הֲוָה אָזִיל לְגַבֵּי מָארֵיהוֹן דְּמַתְנִיתָא, לְמֵילַף מִנַיְיהוּ. אָזָל לְגַבֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, וְחָמָא פַּרְגּוֹד חַד, דְּהֲוָה פָּסִיק בְּבֵיתָא. תָּוָה רִבִּי חִיָּיא, אָמַר, אֶשְׁמַע מִלָּה מִפּוּמֵיהּ מֵהָכָא.

R. Hiya the Great once visited the masters of the (esoteric) lore to learn from them. He came to the house of R. Simeon ben Yohai and found it shut off by a curtain. R. Hiya felt bashful and said: ‘I shall stand here and listen to what he says.’

Segment 2ב׳

שָׁמַע דְּהֲוָה אָמַר, (שיר השירים ח׳:י״ד) בְּרַח דּוֹדִי וּדְמֵה לְךָ לִצְבִי אוֹ לְעוֹפֶר הָאַיָּלִים. כָּל כִּסּוּפָא דִּכְסִיפוּ יִשְׂרָאֵל מִּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, תַּאֲוָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁיִּהְיֶה הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא הוֹלֵךְ וְלֹא מִתְרַחֵק, אֶלָּא בּוֹרֵחַ כַּצְּבִי אוֹ כְּעוֹפֶר הָאַיָּלִים.

And he heard R. Simeon say: ‘Flee away, my beloved, like the gazelle, or like a young hart on mountains of spices (S.S. 7, 16). This signifies the longing of Israel for the Holy One, blessed be He: she implores Him not to depart from her to a distance, but to be even as a gazelle and a young hart.

Segment 3ג׳

מַאי טַעְמָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֵין חַיָּה בָּעוֹלָם עוֹשָׂה כְּמוֹ הַצְּבִי אוֹ כְּעוֹפֶר הָאַיָּלִים, בִּזְמָן שֶׁהוּא בּוֹרֵחַ הוֹלֵךְ מְעַט מְעַט, וּמַחֲזִיר אֶת רֹאשׁוֹ לְמָקוֹם שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ, וּלְעוֹלָם תָּמִיד הוּא מַחֲזִיר אֶת רֹאשׁוֹ לַאֲחוֹרָיו. כַּךְ אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם אָנוּ גּוֹרְמִים שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִבֵּינֵינוּ, יְהִי רָצוֹן, שֶתִּבְרַח כְּמוֹ הַצְּבִי אוֹ כְּמוֹ עוֹפֶר הָאַיָּלִים, שֶׁהוּא בּוֹרֵחַ וּמַחֲזִיר אֶת רֹאשׁוֹ לְמָּקוֹם שֶׁהִנִּיחַ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ויקרא כ״ו:מ״ד) וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלא גְעַלְתִּים לְכַלּוֹתָם. דָּבָר אַחֵר, הַצְּבִי כְּשֶׁהוּא יָשֵׁן, הוּא יָשֵׁן בְּעַיִן אַחַת, וְהָאַחֶרֶת הוּא נֵעוֹר, כַּךְ אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, עֲשֵׂה כְּמוֹ הַצְּבִי, שֶׁהִנֵּה לא יָנוּם וְלא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל.

These animals, unlike all others, do when running go but a little way, and then look back, turning their faces toward the place from which they came, then running on, do again turn round and look back. So the Israelites say to the Holy One, blessed be He: “If our sins have caused Thee to flee from us, may it be Thy pleasure to run like a gazelle or like a young hart, and look back on us!” And, indeed, is it not written: “And yet for all that, when they be in the land of their enemies, I will not cast them away, neither will I abhor them, to destroy them utterly” (Lev. 26, 44)? Furthermore, a gazelle sleeps with one eye closed and the other one open, and so Israel says to the Holy One, blessed be He, “Be unto me like a gazelle also in this”! Yea, verily, “He who keepeth Israel neither slumbereth nor sleepeth” (Ps. 121, 4).’