זוהר, שמות א׳Zohar, Shemot 1

Segment 1א׳

(שמות א׳:א׳) וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ, (דניאל י״ב:ג׳) וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד והַמַּשְׂכִּילִים: אִלֵּין אִינּוּן דְּמִסְתַּכְּלֵּי בְּרָזָא דְּחָכְמְתָא. (נ"א יזהירו דנצצין ברזא דחכמתא) יַזְהִירוּ: נַהֲרִין, וְנֹצְצִין בְּזִיוָא דְּחָכְמְתָא עִלָּאָה. כְּזֹהַר: נְהִירוּ וּנְצִיצוּ דְּנַהֲרָא דְּנָפִיק מֵעֵדֶן. וְדָא אִיהוּ רָזָא סְתִימָא, דְּאִקְרֵי (בראשית ח"ב ל"ד א') רָקִיעַ. בֵּיהּ קַיָימִין כּוֹכָבַיָא וּמַזָּלֵי שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא, וְכָל אִינּוּן בּוּצִינִין דִּנְהוֹרָא.

NOW THESE ARE THE NAMES OF THE CHILDREN OF ISRAEL WHICH CAME INTO EGYPT EVERY MAN AND HIS HOUSEHOLD CAME WITH JACOB. It is written: And the wise shall be resplendent as the splendour (zohar) of the firmament, and they that turn many to righteousness shall be like the stars for ever and ever (Dan. 12, 3). “The wise” are those who penetrate to the real essence of wisdom; “they shall be resplendent”, i.e. illumined with the radiance of the supernal Wisdom; “as the splendour”, this is the flashing of the Stream that goes forth from Eden (Gen. 11, 10), this being alluded to as “the firmament”. There are suspended the stars, the planets, the sun and the moon, and all the radiant lights.

Segment 2ב׳

זֹהַר דְהַאי רָקִיעַ נָהִיר בִּנְהִירוּ עַל גִּנְתָּא. וְאִילָנָא דְּחַיֵּי קַיָּים בִּמְצִיעוּת גִּנְתָּא. דְּעַנְפּוֹי חַפְיָין (ד"א עליה) (נ"א על) כָּל אִינּוּן דִּיוּקְנִין וְאִילָנִין וּבוּסְמִין דִּבְגִּנְתָּא, בְּמָאנִין דְּכַשְׁרָן. (ס"א ומטללין) וּתְטַלְלִין תְּחוֹתֵיהּ כָּל חֵיוַת בָּרָא. וְכֹל צִפֳּרֵי שְׁמַיָא יְדוּרוּן תְּחוֹת אִינּוּן עַנְפִין.

The brightness of this firmament shines upon the Garden of Eden, and in the midst of the Garden stands the Tree of Life, whose branches spread over all forms and trees and spices in fitting vessels. All the beasts of the field and all the fowls of the air shelter beneath the branches of this Tree.

Segment 3ג׳

זֹהַר אִיבָּא דְּאִילָנָא, יָהִיב חַיִּין לְכֹלָּא. קִיוּמֵיהּ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמִין סִטְרָא אַחֲרָא לָא שַׁרְיָא בֵּיהּ, אֶלָּא סִטְרָא דִּקְדוּשָּׁה. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן אִינּוּן דְּטַעֲמִין מִנֵיהּ, אִינּוּן קַיְימִין לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמִין. אִלֵּין אִקְרוּן מַשְׂכִּילִים, וְזַכָּאָן חַיִּין בְּהַאי עָלְמָא, וְחַיִּין בְּעָלְמָא דְּאָתֵי.

The fruit of the Tree gives life to all. It is everlasting. The “other side” has no abode therein, but only the side of holiness. Blessed are they who taste thereof; they will live for ever and ever, and it is they who are called “the wise”, and they are vouchsafed life in this world as well as in the world to come.