זוהר, פנחס כ״אZohar, Pinchas 21

Segment 1א׳

אוּף הוּא פָּתַח וְאָמַר, מִשְּׁמֵיהּ דרִבִּי פִּנְחָס (קהלת ט׳:י׳) כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ עֲשֵׂה וְגוֹ', כַּמָה יָאוּת לֵיהּ לְבַּר נָשׁ בְּעוֹד דְּבוּצִינָא דָּלִיק וְשַׁרְיָא עַל רֵישֵׁיהּ, לְאִשְׁתַּדְּלָא וּלְמֶעְבַּד רְעוּתָא דְּמָארֵיהּ. בְּגִין דְּהַהוּא נְהוֹרָא דְּבוּצִינָא, אִיהִי כֹּ"חַ דְּשַׁרְיָא עָלֵיהּ. וְעַל דָּא כְּתִיב, (במדבר י״ד:י״ז) יִגְדַּל נָא כֹּחַ יְיָ. כֹּחַ יְיָ, דָּא הוּא כֹּחַ, דְּשַׁרְיָא עַל רֵישֵׁיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא, וְכֹל אִינּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלִין בִּרְעוּתָא דְּמָארֵיהוֹן. וְעַל דָּא תָּנֵינָן, כָּל הָעוֹנֶה אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ בְּכָל כֹּחוֹ. (דא איהו כחו)

It is fitting for a man’, he said, ‘that while the lamp is burning over his head he should strive to do the will of his Master, because the light of that lamp is the might that rests upon him, as it is written, “And now I pray thee, let the power of the Lord be great” (Num. 14, 17). The “power of the Lord” is the might that rests on the heads of the righteous, and of all who strive to carry out the will of their Master, and therefore we have learnt that when one makes the response, “Amen, may his great name be blessed”, he should do so with all the might of his limbs,

Segment 2ב׳

ודַּאי אִצְטְרִיךְ לְאִתְּעָרָא כָּל שַׁיְיפוֹי בְּחֵילָא תַּקִּיף בְּגִין דִּבְאִתְּעָרוּתָא תַּקִּיף דְּאִתָּקַף, אִתְּעַר הַהוּא כֹּחַ קַדִּישָׁא עִלָּאָה, וְאִסְתַּלָּק גּוֹ קוּדְשָׁא וְאִתְּבַּר חֵילָא וְתּוּקְפָּא דְּסִטְרָא אַחֲרָא. וְעַל דָּא בְּכֹחֲךָ, אִצְטְרִיךְ לְמֶעְבַּד רְעוּתָא דְּמָארָךְ.

because through that effort he awakens that supernal holy might and breaks the power and might of the “other side”.

Segment 3ג׳

כִּי אֵין מַעֲשֵׂה וְחֶשְׁבּוֹן וְגוֹ', בְּגִין דִּבְהַהוּא כֹּחַ אִית מַעֲשֶׂה, אִשְׁתַּדְּלוּתָא לְאִשְׁתַּדְּלָא בְּהַאי עָלְמָא דְּאִקְרֵי מַעֲשֵׂה, עָלְמָא דְּעוֹבָדָא, לְמִשְׁלָם סוֹפָא דְּמַחֲשָׁבָה. וְחֶשְׁבּוֹן, דָּא הוּא עָלְמָא, דְּתַלְיָא בְּדִבּוּרָא, דְּהָא חֶשְׁבּוֹן בְּדִבּוּרָא תַּלְיָיא. וְעַל דָּא, כָּל גִּימַטְרִיּאוֹת, וּתְקוּפִין, וְעִבּוּרִין דְּעָלְמָא, בְּסִיהֲרָא הֲווֹ. וְדַעַת, דָּא אִיהוּ רָזָא דְּשִׁית סִטְרִין, דְּתַּלְיָין בְּמַחֲשָׁבָה, וְאִקְרוּן עָלְמָא דְּהַהוּא מַחֲשָׁבָה. וְחָכְמָה, דְּכֹלָּא תַּלְיָיא מִנֵּיהּ.

The verse continues: “Because there is no work nor device nor knowledge nor wisdom in the grave whither thou goest”. In that “might”, however, there is work, namely, effort in this world, which is called “the world of work”; “device” in the world that depends on speech, “knowledge” of the “six sides”, which are called “the world of Thought”, and wisdom on which all depends.