זוהר, נח ד׳Zohar, Noach 4

Segment 1א׳

כְּתִיב, (משלי ה׳:ט״ו) שְׁתֵה מַיִם מִבּוֹרְךָ וְנוֹזְלִים מִתּוֹךְ בְּאֵרְךָ. אַמַּאי (הכא) בּוֹרְךָ בְּקַדְמִיתָא וּלְבָתַר בְּאֵרְךָ. דְּהָא בּוֹר לָא אִקְרֵי אֶלָּא רֵיקַנְיָא דְּלָא נְבִיעַ. בְּאֵר מַיִין דְּנָבְעִין. אֶלָּא כֹּלָא אֲתַר חַד הוּא. אֶלָּא אֲתַר דְּמִסְכְּנֵי (נ"א דמסכנותא) אֲחִידָן בֵּיהּ אִקְרֵי בּוֹר. דְּלֵית לֵיהּ מִדִּילֵיהּ אֶלָּא מַה דְּיַהֲבִין בְּגַוֵּיהּ. וּמַאן אִיהוּ דלי"ת.

It is written: “Drink water out of thine own cistern, and running water out of thine own well” (Prov. 5, 15). Why speak first of a cistern (bor), which is naturally waterless, and then of a well (beer), which is a fountain bubbling with water? In truth, both are one: this first refers to a certain region which is beset by poverty, and is thus called “cistern”, as not possessing anything of its own save what is given to it: that region is called daleth (poverty, also the fourth letter of the alphabet).

Segment 2ב׳

לְבָתַר אִתְעֲבִיד בְּאֵר דְּאִיהוּ נְבִיעַ וּמַלְיָא (ד"א דמליא) מִכָּל סִטְרִין. וּמָאן אִיהוּ ה"א. אִתְמַלְיָיא מֵעֵילָא וּנְבִיעַ מִתַּתָּא. אִתְמַלְיָיא מֵעֵילָא כְּמָה דְאֲמָרָן. וּנְבִיעַ מִתַּתָּא מִנִּשְׁמַתְהוֹן דְּצַדִּיקַיָא.

In time, however, it becomes a well, filled on all sides with bubbling water; it then typifies the letter he, being filled from on high and bubbling up from below. It is filled from above in the way already explained, while its bubbling from below is from the souls of the righteous.

Segment 3ג׳

דָּבָר אַחֵר שְׁתֵה מַיִם מִבּוֹרְךָ, דָּא דָּוִד מַלְכָּא דִּכְתִיב בֵּיהּ (שמואל ב כ״ג:ט״ו) מִי יַשְׁקֵנִי מַיִם מִבּוֹר בֵּית לֶחֶם. אִית מָאן דְּיֵימַר, וְנוֹזְלִים דָּא יִצְחָק. מִתּוֹךְ דָּא מֹשֶׁה דְאִיהוּ בְּאֶמְצָעִיתָא. בְּאֵרְךָ דָּא אַהֲרֹן דְּאִתְקְרֵי בְּאֵר מַיִם חַיִּים. וְדָּוִד מַלְכָּא דְּאִתְחַבַּר עִמְהוֹן. וְנוֹזְלִים דָּא אַבְרָהָם. מִתּוֹךְ, דָּא יַעֲקֹב דְּאִיהוּ בְּאֶמְצָעִיתָא. בְּאֵרְךָ דָּא יִצְחָק דְּאִקְרֵי בְּאֵר מַיִם חַיִּים. הָא בְּהַאי קְרָא אִשְׁתְּכַח רְתִיכָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה מֵאֲבָהָן. וְדָוִד מַלְכָּא אִתְחַבַּר עִמְהוֹן.

(According to another interpretation, “drink water out of thine own cistern” refers to King David, who said, “Oh that one would give me water to drink of the cistern of Bethlehem” (II Sam. 23, 15); and “running waters” refers to Abraham; “out of the midst” refers to Jacob, he representing the centre; “thine own well” signifies Isaac, who is called “well of living waters”. Thus in this verse is a reference to the sacred and honoured team of the three patriarchs with King David associated with them.)