זוהר, נח ט״וZohar, Noach 15

Segment 1א׳

(נדפס בפקודי רסח ב)רַבִּי אֶלְעָזָר הֲוָה יָתִיב יוֹמָא חַד קַמֵּיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אֲבוּי. אָמַר לֵיהּ הַאי קֵץ כָּל בָּשָׂר אִתְהַנֵּי מֵאִנּוּן קָרְבָּנִין דְּהֲווּ יִשְׂרָאֵל מְקָרְבִין עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא אוֹ לָא. אָמַר לֵיהּ כֹּלָּא הֲווּ מִסְתַּפְּקֵי כְּחֲדָא לְעֵילָא וְתַתָּא.

R. Eleazar, studying one day with his father, R. Simeon, asked him, ‘Did the “End of all flesh” derive nourishment from the sacrifices which Israel used to offer on the altar?’ His father replied: ‘All alike derived sustenance from them, both above and below.

Segment 2ב׳

וְתָא חֲזֵי כַּהֲנִי וְלֵיוָאֵי וְיִשְׂרָאֵל אִנּוּן אִקְרוּן אָדָם בְּחִבּוּרָא דְּאִנּוּן רְעוּתִין קַדִּישִׁין דְּסָלְקִין מִגַּוַויְיהוּ. הַהוּא כִּשְׂבָּא אוֹ אִמְרָא אוֹ הַהִיא בְּהֵמָה דְּקָרְבִין אִצְטְרִיךְ עַד לָא יִתְקְרִיב עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא לְפָרָשָׁא עֲלָהּ כָּל חַטָּאִין וְכָל רְעוּתִין בִּישִׁין לְאִתְוַדָּאָה עֲלָהּ. וּכְדֵין הַהִיא אִתְקְרֵי בְּהֵמָה בְּכֹלָּא בְּגוֹ אִנּוּן חַטָּאִין וּבִישִׁין וְהִרְהוּרִין.

Consider this. The priests, the Levites, and the Israelites are called Adam (Man), through the unison of the holy liturgies which proceed from them. Whenever a sheep or a lamb, or any animal, was brought as an offering, it was required of those who brought it, before it was offered on the altar, to recite over it all sins and evil intentions and thoughts, and to make confession of them, and it is thus that the creature is designated a b’hemah (animal) throughout, in that it carries these sins and evil thoughts.

Segment 3ג׳

כְּגַוְונָא דְּקָרְבָּנָא דַּעֲזָאזֵל דִּכְתִיב (ויקרא ט״ז:כ״א) וְהִתְוַדָּה עָלָיו אֶת כָּל עֲוֹנוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגו'. הָכִי נָמֵי הָכָא. וְכַד סָלְקָא עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא מְטוּלָא עַל חַד תְּרֵין. וּבְגִין כָּךְ דָא סַלְקָא לְאַתְרֵיהּ. וְדָא סַלְקָא לְאַתְרֵיהּ. דָּא בְּרָזָא דְאָדָם וְדָא בְּרָזָא דִבְהֵמָה כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (תהילים ל״ו:ז׳) אָדָם וּבְהֵמָה תּוֹשִׁיעַ יְיָ.

As in the case of the Azazel (scapegoat) offering it is written, “And he shall confess over him all the iniquities of the children of Israel, etc.” (Lev. 16, 21), So it is here: the one offering brought on the altar bears a twofold burden. Consequently each part goes to its fitting place, the one qua “man” and the other qua “beast”, as we read, “Man and beast thou dost save, O Lord” (Ps. 36, 7).