זוהר, נח י״בZohar, Noach 12

Segment 1א׳

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל נֹחַ קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי. (אהדרנא למלה קדמאה קץ כל בשר בא לפני. בא לפני ודאי בגין דאנון גרמו). רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח (תהילים ל״ט:ה׳) הוֹדִיעֵנִי יְיָ קִצִּי וּמִדַּת יָמַי מָה הִיא אֵדְעָה מֶה חָדֵל אָנִי. אָמַר (לעיל נד א) דָּוִד קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, תְּרֵין קִצִּין אִנּוּן, חַד לְיָמִינָא וְחַד לִשְׂמָאלָא, וְאִנּוּן תְּרֵין אוֹרְחִין לְמֵיהַךְ בְּהוּ בְּנֵי נָשָׁא לְהַהוּא עָלְמָא. קֵץ לְיָמִינָא דִּכְתִיב, (דניאל יב) לְקֵץ הַיָּמִין, וְקֵץ לִשְׂמָאלָא דִּכְתִיב, (איוב כ״ח:ג׳) קֵץ שָׂם לַחשֶׁךְ וּלְכָל תַּכְלִית הוּא חוֹקֵר (אבן אופל וצלמות. מאי ולכל תכלית הוא חוקר, מאן הוא חוקר. אלא ההוא קץ לשמאלא דמחשיך אפיהון דברייתא) מַאי וּלְכָל תַּכְלִית, בְּזִמְנָא דְדִינָא שָׁרְיָא עַל עָלְמָא לְשֵׁיצָאָה אֶבֶן אוֹפֶל וְצַלְמָוֶת. קֵץ שָׂם לַחשֶׁךְ. דָּא מַלְאַךְ הַמָוֶת, דָּא נָחָשׁ, קֵץ כָּל בָּשָׂר, קֵץ שָׂם לַחשֶׁךְ, דְהָא מִסִטְרָא דְהִתּוּכָא דְדַהֲבָא קָאָתֵי. וּלְכָל תַּכְלִית בְּזִמְנָא דְדִינָא שָׁרְיָא עַל עָלְמָא הוּא חוֹקֵר לְמֶהוֵי קַטֵיגוֹרְיָא לְעָלְמָא לְאַחְשָׁכָא אַפֵּיהוֹן דִּבְּרַיְיתָא וְכוּ'.

AND GOD SAID TO NOAH, THE END OF ALL FLESH IS COME BEFORE ME. R. Judah illustrated this passage from the verse: Lord, make me know mine end, and the measure of my days what it is; let me know how short lived I am (Ps. 39, 5). He said: ‘David said before the Holy One, blessed be He, “There are two ‘ends’, one on the right and one on the left, these being the two paths by which men proceed towards the other world.” The end on the right is referred to in the words “at the end of the right” (Daniel 12, 13); and the end on the left in the words “He setteth an end to darkness, and the ending of all things does he search out” (Job 28, 3). “End” here is the angel of destruction, who is also the serpent, and who is called “End of all flesh”. When the doom of destruction is hanging over the world, this “searches out” and explores every avenue through which it can bring accusations against the world so as to reduce men to despair. The term “end of the right”, as already said, is based on the phrase”at the end of the right” in the book of Daniel.

Segment 2ב׳

קֵץ לְיָמִינָא כִּדְקָאֲמָרָן דִּכְתִיב לְקֵץ הַיָּמִין. אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְדָנִיֵּאל וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ וְתָנוּחַ. אָמַר לֵיהּ מְנוּחָה בְּהַאי עָלְמָא אוֹ בְּהַהוּא עָלְמָא, אָמַר לֵיהּ בְּהַהוּא עָלְמָא כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם. (דניאל י״ב:י״ג) (ותעמוד לגורלך לקץ הימין. אמרז ליה לאן אתר דהא לא ידענא מה יהא עלי בההוא עלמא. אמר ליה ותנוח). אָמַר לֵיהּ בְּזִמְנָא דִיקוּמוּן מֵעַפְרָא אֵיקוּם בֵּינַיְיהוּ אוֹ לָאו. אָמַר לֵיהּ וְתַעֲמֹד. אָמַר לֵיהּ הָא יְדַעְנָא דִּי יְקוּמוּן כִּתּוֹת כִּתּוֹת, מִנְּהוֹן דְּזַכָּאֵי קְשׁוֹט וּמִנְּהוֹן דְּחַיָּיבֵי עָלְמָא, וְלָא יְדַעְנָא עִם מָאן מִנְּהוֹן אֵיקוּם. אָמַר לֵיהּ לְגוֹרָלְךָ. אָמַר לֵיהּ הָא אֲמַרְתְּ וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ. אִית קֵץ לְיָמִינָא וְאִית קֵץ לִשְׂמָאלָא, וְלָא יְדַעְנָא לְאָן קֵץ. לְקֵץ הַיָּמִין אוֹ לְקֵץ הַיָּמִים. אָמַר לֵיהּ לְקֵץ הַיָּמִין.

The Holy One, blessed be He, said to Daniel, “Thou shalt go towards the end, and wilt rest” (Dan. 12, 13). Daniel asked: “Rest in this world or in the next world?” “Rest in the next world”, was the answer (cf. “They will rest in their beds”, Is. 57, 2), “and thou shalt stand up to thy lot at the end of days”. Daniel asked, “Shall I be among the resurrected or not?” God answered, “And thou wilt stand up.” Daniel then said, “I know full well that the dead will rise up in various classes, some righteous and some wicked, but I do not know among whom I shall be found.” God answered, “To thy lot.” Daniel then said, “As there is a right end and a left end, I do not know whether I shall go to the right end (I’qets hayamin) or to the end of days (I’qets hayamim).” The answer was, “To the end of the right (I’qets hayamin).”

Segment 3ג׳

אוּף הָכָא דָּוִד אָמַר לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (תהילים ל״ט:ה׳) הוֹדִיעֵנִי יְיָ קִצִּי. מָה אִיהוּ חוּלַק עַדְבִי. וְלָא נָח דַּעְתֵּיהּ עַד דְּאִתְבַּשַּׂר דְּיֶהוֵי לְיָמִינָא דִּכְתִיב, (תהילים ק״י:א׳) שֵׁב לִימִינִי. תָּא חֲזֵי, אוּף קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר לֵיהּ לְנֹחַ קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי. מָאן אִיהוּ. דָּא קֵץ דְּאַחְשַׁךְ אַפַּיְיהוּ דִּבְרִיָּיתָא דְּאִיהוּ קֵץ כָּל בָּשָׂר

Similarly, David said to the Holy One, blessed be He, “make me to know my end”, that is, he wished to know to which end he was allotted, and his mind was not at rest till the good tidings reached him, “Sit at my right hand” (Ps. 110, 1). So to Noah also the Holy One, blessed be He, said, “The end of all flesh is come before me.” The term “end”, as we have seen, alludes to the angel of death, who reduces men to despair, and who is indeed the end of all flesh.