זוהר, משפטים כ״זZohar, Mishpatim 27

Segment 1א׳

רַבִּי אַבָּא אָמַר, מַה כְּתִיב לְעֵילָּא מִן דָּא, (שמות לה) רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית יְיָ' אֱלהֶיךָ לא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ. מַאי קָא מַיְירֵי. אֶלָּא דְּלָא לְעָרְבָא מִלָּה תַּתָּאָה בְּעִלָּאָה, דְּלָא יָנְקָא סִטְרָא דִּלְבַר, מִסִּטְרָא פְּנִימָאָה. מַה בֵּין הַאי לְהַאי. דָּא דִּלְבַר, מִסִּטְרָא דִּמְסַאֲבָא. וְדָא דִּלְגוֹ, בְּסִטְרָא קַדִּישָׁא. מַאן אִמּוֹ. דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, דְּאִתְקְרֵי אֵם. בַּחֲלֵב אִמּוֹ, דְּלָא יָנִיק מֵהַאי סִטְרָא, מַאן דְּלָא אִצְטְרִיךְ.

Said R. Abba: ‘Note the verse that immediately precedes, viz., “The first of the firstfruits of thy land thou shalt bring into the house of the Lord Thy God. Thou shalt not seethe a kid in his mother’s milk.” The connection is as follows. This verse indicates that one may not mingle lower grades (the k’lifoth) with higher ones (sefiroth), lest the outer side should imbibe nourishment from the inner one, the one being from the side of impurity and the other from that of holiness. The.”mother” here mentioned is the Community of Israel (the Shekinah), who is called Mother, and the “kid”.symbolizes the principle of impurity.

Segment 2ב׳

וְהָכָא כְּתִיב, הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ. אָמַר מֹשֶׁה, הָא קַבִּילְנָא בִּטְחוֹנָא מִינָךְ, דְּלָא תִּתְפְּרַשׁ מִינָן, וַדַּאי אִם אֵין פָּנְיךָ הוֹלְכִים אַל תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה. וּבַמֶּה יִוָּדַע אֵיפוֹא וְגוֹ'.

Therefore God said, “[Since you may indeed cause such separation] behold, I send My angel before thee”. But Moses said: “I take this command [not to seethe a kid in its mother’s milk] as a promise that Thou wilt not separate from us; therefore, ‘if thy presence go not, carry us not up hence’.” ‘

Segment 3ג׳

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, מִלָּה דָּא לָא קָאָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֶלָּא בִּרְחִימוּתָא דְּיִשְׂרָאֵל, וּלְאִתְפַּיְּיסָא בַּהֲדַיְיהוּ. לְמַלְכָּא דְּהֲוָה בָּעֵי לְמֵיזַל עִם בְּרֵיהּ. וְלָא בָּעֵי לְשָׁבְקָא לֵיהּ. אָתָא בְּרֵיהּ, וּמִסְתָּפֵי לְמִבָּעֵי לֵיהּ לְמַלְכָּא דְּיֵיזִיל בַּהֲדֵיהּ. אַקְדִּים מַלְכָּא וְאָמַר, הָא לִגְיוֹן פְּלָן יֵזִיל בַּהֲדָךְ, לְמִנְטַר לָךְ בְּאָרְחָא. לְבָתַר אָמַר אִסְתָּמַּר לָךְ מִנֵּיהּ, (בארחא) דְּהָא לָא גְּבָר שְׁלִים הוּא. אָמַר בְּרֵיהּ, אִי הָכִי, אוֹ אֲנָא אוֹתִיב הָכָא, אוֹ אַתְּ תֵּזִּיל עִמִּי, וְלָא אִתְפְּרַשׁ מִינָךְ. כָּךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּקַדְמִיתָא אָמַר, הִנֵּה אָנֹכִי שֹׂלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ. וּלְבָתַר אָמַר הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וְגוֹ', בֵּיהּ שַׁעֲתָא אָמַר מֹשֶׁה, אִם אֵין פָּנֶיךָ הוֹלְכִים וְגוֹ'.

Said R. Eleazar: ‘This the Holy One said in order to soothe the fears of Israel, because He loved them. He was like unto a king who always desired to walk with his son and never entrusted him to anybody else. The son once came to his father, but felt chary of asking him to go out with him. The latter noticing it, said: “Captain So-and-so will accompany thee upon this way and will take care of thee”; then adding: “Beware of him” (v. 21), for he is somewhat quick-tempered. Then said the son: “If so, either I shall remain here or else thou must come with me; for I shall not separate myself from thee.” In a similar fashion the Holy One first said: “Behold, I send an angel before thee, to keep thee in the way. Beware of him, and obey his voice, provoke him not.” Then Moses said: “If Thy presence go not, carry us not up hence.” ‘