זוהר, מצורע ד׳Zohar, Metzora 4

Segment 1א׳

(ויקרא י״ד:ב׳) זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצוֹרָע. רִבִּי יִצְחָק פָּתַח, (קהלת א׳:ה׳) וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ וְגוֹ'. הַאי קְרָא אִתְּמַר, וְאוֹקִימְנָא לֵיהּ בְּנִשְׁמְתָא דְּבַּר נָשׁ, בְּשַׁעֲתָא דְּהִיא קַיְּימָא עִמֵּיהּ דְּבַּר נָשׁ בְּהַאי עָלְמָא, כְּדֵין, וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ. וּבָא הַשָּׁמֶשׁ, בְּזִמְנָא דְּנָפִיק בַּר נָשׁ מֵהַאי עָלְמָא, וְאִשְׁתְּכַח בִּתְשׁוּבָה, כְּדֵין אֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם, אִי זַכָּאָה אִיהוּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (ויקרא כ״ב:ז׳) וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר, וְאַחַר יֹאכַל מִן הַקֳּדָשִׁים.

R. Isaac cited the verse: “The sun also ariseth and the sun goeth down” (Eccl. 1, 5). ‘When a man’s soul (neshamah)’, he said, ‘is with him in this world, then it may be said of him that “the sun riseth and the sun goeth down”. And when man departs from this world in a frame of repentance then “he hasteth to his place where he ariseth”.

Segment 2ב׳

תָּא חֲזֵי, כָּל חוֹבֵי עָלְמָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְכַפֵּר עָלַיְיהוּ, בִּתְשׁוּבָה, בַּר מֵהַהוּא לִישָׁנָא בִּישָׁא, דְּאַפִּיק שׁוּם בִּישׁ עַל חַבְרֵיהּ. וְהָא אוּקְמוּהָ, דִּכְתִּיב, זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצוֹרָע, זֹאת הִיא תּוֹרָתוֹ שֶׁל מוֹצִיא שֵׁם רָע. רִבִּי חִיָּיא אָמַר, כָּל מַאן דְּאַפִּיק לִישָׁנָא בִּישָׁא, אִסְתַּאֲבָן לֵיהּ כָּל שַׁיְיפוֹי, וְיִתְחֲזֵי לְסַגְרָא, בְּגִין דְּהַהִיא מִלָּה בִּישָׁא סַלְּקָא וְאִתְּעַר רוּחָא מִסְאֲבָא עֲלוֹי וְאִסְתְּאַב, אָתֵי לְאִסְתַּאֲבָא מְסָאֲבִין לֵיהּ, בְּמִלָּה דִּלְתַתָּא אִתְּעַר מִלָּה אָחֳרָא.

To those who repent, God grants pardon for all sins save for the evil tongue, as it is written: “This shall be the law of the leper”, the word mezorah (leper) being interpreted as mozi shem ra’ (slanderer).’ R. Hiya said: ‘Whoever spreads false reports, all his limbs become defiled and he is meet for shutting up, because his evil speech rises aloft and calls down an unclean spirit on him.

Segment 3ג׳

פָּתַח וְאָמַר, (ישעיהו א׳:כ״א) אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה וְגוֹ'. מַאן דַּהֲוַת מְהֵימָנָא לְבַעְלָהּ, אַהֲדְרַת לְזוֹנָה. מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט, מִשְׁפָּט, וַדַּאי דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, צֶדֶק, דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וּבְגִין דְּאַתְּעָרַת מִלָּה אָחֳרָא, אִסְתְּלַּק מִנָּהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְשַׁרְיָא בָּהּ רוּחָא דְּקַטוּלֵי. הֲדָא הוּא דִכְתִיב וְעַתָּה מְרַצְחִים. וּמַה יְרוּשָׁלַם קַרְתָּא קַדִּישָׁא כַּךְ, שְׁאָר בְּנֵי נָשָׁא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצוֹרָע.

So it says: “How is the faithful city become an harlot” (Isa. 1, 21). Because Jerusalem uttered evil speech, God departed from her and a spirit of murderers abode in her. If that was the fate of Jerusalem the holy city, how much more so must it be that of ordinary men! Hence it says, “This shall be the law of the leper”.’