זוהר, מצורע י״אZohar, Metzora 11

Segment 1א׳

תּוּ פָּתַח וְאָמַר. (שיר השירים ח׳:ז׳) מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת וְגוֹ'. מַיִם רַבִּים דָּא דְּרוֹעָא יְמִינָא, דְּבָעֵי לְקַשְּׁרָא בֵּיהּ קִשְׁרָא דִּתְפִלָּה עַל דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא, לְקַיְּימָא וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי. דָּבָר אַחֵר, מַיִם רַבִּים, דָּא הוּא נָהָר עִלָּאָה, דְּמִנֵּיהּ נָפְקִין נַהֲרִין לְכָל עִבָר, וְכֻלְּהוּ נַגְדִּין וְאִתְמַשְּׁכָן מִנֵּיהּ. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (תהילים צ״ג:ד׳) מִקּוֹלוֹת מַיִם רַבִּים. מֵאִינּוּן קוֹלוֹת דְּמַיִם רַבִּים, דְּנַפְקָן וְאִתְמַשְּׁכָן מִנֵּיהּ. וּנְהָרוֹת, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, נָשְׂאוּ נְהָרוֹת וְגוֹ'.

R. Eleazar further discoursed on the verse: “Many waters cannot quench love”, etc. (Ibid. 7). ‘This’, he said, ‘is the Right Arm which desires to bind the phylactery on the Left Arm, in accordance with the verse, “that his right hand might embrace me” (S.S. 2, 6). Or again, the “waters” may be the primordial stream from which issue other streams in every direction.

Segment 2ב׳

אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה, דְּרָחִים כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, יָבוּזוּ לוֹ. (שיר השירים ח׳:ז׳) בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ, יָבוּז מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי יָבוּזוּ לוֹ. אֶלָּא, אִם יִתֵּן אִישׁ, דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (משלי כ״ד:ד׳) כָּל הוֹן יָקָר וְנָעִים. בְּאַהֲבָה, דְּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְגַבֵּיהּ, וְלָא לְאִתְקַשְּׁרָא בַּהֲדָהּ, בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ, כָּל אִינּוּן אוּכְלוּסִין וְכָל אִינּוּן מַשִׁרְיָין דִּלְעֵילָּא, לְהַהוּא הוֹן יָקָר, דְּהָא לֵית רְעוּתָא לְכֻלְּהוּ אֶלָּא בְּשַׁעֲתָא דְּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מִתְקַשְּׁרָא בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּמִתְעַטְּרָא בַּהֲדֵיהּ, כְּדֵין כָּל אִינּוּן אוּכְלוּסִין, וְכָל אִינּוּן מַשִׁרְיָין, וְכֻלְּהוּ עָלְמִין כֻּלְּהוּ בְּחֵדוּ, בִּנְהִירוּ, בְּבִרְכָּאן, (על דא אמר) כְּתִיב שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי. מַאן דְּאָנַח תְּפִלִּין, כַּד מָנַח תְּפִלָּה שֶׁל יַד, בָּעֵי לְאוֹשָטָא דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא, לְקַבְּלָא לָהּ לִכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וּלְקַשְּׁרָא קִשְׁרָא עִם יְמִינָא, בְּגִין לְחַבְּקָא לָהּ, לְקַיְּימָא דִּכְתִּיב, שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי. לְאִתְחֲזָאָה בַּר נָשׁ כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, וּלְאִתְעַטְּרָא בְּכֹלָּא, וּכְדֵין בַּר נָשׁ שְׁלִים בְּכֹלָּא, בִּקְדוּשָּׁה עִלָּאָה. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָארֵי עָלֵיהּ, (ישעיהו מ״ט:ג׳) יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר.

“If a man were to give all the substance of his house for love, it would be utterly contemned”: this means that if the Holy One, blessed be He, were to offer to the angels all the substance of His house in lieu of His uniting with the Community of Israel, they would contemn it, since they have no joy save in the hour when the Community of Israel unites with the Holy One, blessed be He. When a man puts on the phylactery of the hand, he should stretch out his left arm as though to draw to him the Community of Israel and to embrace her with the right arm, so as to copy the supernal model, as it is written, “O that his left hand were under my head and his right hand embraced me” (S.S. 2, 6), for then is that man wholly sanctified.’

Segment 3ג׳

תוספתא בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ. מַאי בּוֹז. יוֹמָא תִּנְיָינָא וְיוֹמָא שְׁתִּיתָאָה וְיוֹמָא שְׁבִיעָאָה דְּסוּכּוֹת, דִּבְהוֹן הֲווֹ מְנַסְּכֵי מַיִם וְיַיִן. דְּז' יוֹמִין דְּסוּכּוֹת, בְּהוֹן הֲווֹ מַקְרִיבִין יִשְׂרָאֵל, ע' פָּרִים, לְכַפְּרָא עַל שִׁבְעִין מְמָנָן, בְּגִין דְּלָא יִשְׁתְּאַר עָלְמָא חָרוּב מִנַּיְיהוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (במדבר כ״ט:י״ב) וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם וְגוֹ' וְהִקְרַבְתֶּם עוֹלָה אִשֵּׁה וְגוֹ'. (ע"כ תוספתא)

Tosefta. “It would be utterly contemned.” What is boz (contempt)? Beth, Vau, Zayin: the second day and the sixth day and the seventh day of Tabernacles, on which they would pour libations of water and wine. For on the seven days of Tabernacles Israel would offer seventy bullocks, to make atonement for the seventy appointed ones, so that the world should not be left desolate of them. This is what is written: “And on the fifteenth day,” etc., “and you shall present a burnt-offering, an offering made by fire,” etc. (Num. 29, 12). (End of Tosefta)