זוהר, לך לך כ״זZohar, Lech Lecha 27

Segment 1א׳

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. רַבִּי חִיָּיא הֲוָה אָזִיל לְמֶחֱמֵי לְרַבִּי אֶלְעָזָר, פְּגַע בֵּיהּ רַבִּי חַגַּאי, אָמַר לֵיהּ הַאי אָרְחָא דִּמְתַּקְנא קַמֵּיהּ דְּמַר לְאָן אִיהוּ אָזִיל, אָמַר לֵיהּ לְמֶחֱמֵי לְרַבִּי אֶלְעָזָר, אָמַר לֵיהּ וְאֲנָא נָמֵי אֵיזִיל בַּהֲדָךָ, אָמַר לֵיהּ אִי תֵּיכוּל לְמִסְבַּר סְבָרָא לְמַאי דְתִּשְׁמַע זִיל וְאִי לָאו תּוּב אֲבַתְּרָךָ, אָמַר לֵיהּ לא לִיחוּשׁ מַר לְהַאי, דְּהָא אֲנָא שְׁמַעְנא כַּמָּה רָזֵי דְאוֹרַיְיתָּא וְיָכִילְנָא לְמֵיקַם בְּהוּ.

AFTER THESE THINGS. R. Hiya was going to see R. Eleazar. R. Haggai met him and said to him: This road that is made ready before the master — where is it going? He said to him: To see R. Eleazar. He said to him: Then I too will go with you. He said to him: If you can reason out an explanation of what you hear, go; and if not, turn back. He said to him: Let the master not be concerned about this, for I have heard many of the mysteries of the Torah and I am able to stand in them.

Segment 2ב׳

פָּתַּח רַבִּי חַגַּאי וְאָמַר, מַאי דִכְתִּיב, (במדבר כ״ח:ב׳) אֶתּ קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַׁי וְגו'. אֶתּ קָרְבָּנִי דָּא קָרְבַּן בִּשְׂרָא דְּאִתְּקְרַב לְכַפָּרָא דָּמָא על דָּמָא בִּשְׂרָא עַל בִּשְׂרָא, בְּגִין דְּכָל קָרְבָּנִין לָאו מִתְּקָרְבִין אֶלָּא עַל בִּשְׂרָא לְכַפָּרָא על בִּשְׂרָא.

Rabbi Chagai opened and said: That which is written (Numbers 28:2), "My sacrifice, My food of My fires, etc." "My sacrifice" - that is the sacrifice of the flesh that is offered to atone, blood for blood, flesh for flesh. [That is] because all sacrifices are only sacrificed for flesh to atone for flesh.

Segment 3ג׳

וְהָכִי שְׁמַעְנָא אִי בַּר נָשׁ חָטָא בְּהֵמָה מַה חָטָאתּ, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא אָמַר (ויקרא א׳:ב׳) אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן וְגו'. אַמַּאי, אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא עֲבִיד רוּחַ בְּנֵי נָשָׁא וְרוּחַ הַבְּהֵמָה, וְאַפְּרִישׁ דָּא מִן דָּא. וּבְגִין כָּךָ (קהלת ג׳:כ״א) רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעוֹלָה הִיא לְמַעְלָה וְרוּחַ הַבְּהֵמָה וְגו' ודַּאי מִתְּפְּרַשׁ דָּא מִן דָּא.

And this is what I heard: If a man sinned, what was the sin of the animal? It is that the Holy One, blessed be He, said (Leviticus 1:2), "If any one of you bring an offering, etc." Why? The Holy One, blessed be He made the spirit of people the spirit of animals, and separated this from that. And because of that, "it is the spirit of man that ascends on high and the spirit of the animal that [descends], etc." (Ecclesiastes 3:21). Certainly, this is separate from that.