זוהר, כי תשא ו׳Zohar, Ki Tisa 6

Segment 1א׳

אָמַר רִבִּי חִיָּיא הָכִי הוּא וַדַּאי, אֲבָל חֲמֵינָן וְהָכִי חָמוּ תַּקִיפֵי עָלְמָא, דְּהָא גָּלוּתָא אִתְמְשָׁךְ וַעֲדַיִין בְּרֵיהּ דְּדָוִד לָא אָתֵי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, וְכָל דָּא הָכִי הוּא, אֲבָל מַאן עָבִיד דְּיִסְבְּלוּן יִשְׂרָאֵל גָּלוּתָא דָּא, כָּל אִינּוּן הַבְטָחוֹת דְּאַבְטַח לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְהָא אִתְּמַר, דְּעָאלִין לְבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּלְבָתֵי מִדְרָשׁוֹת, וְחָמָאן כָּל אִינּוּן נֶחָמוֹת, וְחָדָאן בְּלִבַּיְיהוּ לְמִסְבַּל כָּל מַה דְּיֵיתֵי עָלַיְיהוּ, וְאִלְמָלֵא דָּא לָא יַכְלִין לְמִסְבַּל.

Said R. Hiya: ‘It is indeed so; we see, nevertheless, as did also the great ones who were in this world in earlier years, that the exile is prolonged and that the son of David (the Messiah) has not yet appeared.’ R. Jose replied: ‘Yes. But what is it that enables Israel to endure their exile for so long? It is those promises which the Holy One has given them, as we have pointed out; so that when they go to the synagogues and houses of study and see all those consolations, all those comforting and sure hopes, they rejoice in their hearts and are able to endure all that comes upon them; otherwise they would not be able.’

Segment 2ב׳

אָמַר רִבִּי חִיָּיא וַדַּאי הָכִי אִיהוּ, וְכֹלָּא בִּתְשׁוּבָה תַּלְיָא. וְאִי תֵּימָא דְּיִכְלוּן הַשְׁתָּא לְאַתְעָרָא תְּשׁוּבָה כֻּלְּהוּ כַּחֲדָא. לָא יַכְלִין. מַאי טַעְמָא לָא יַכְלִין. בְּגִין דִּכְתִּיב, (דברים ל׳:א׳) וְהָיָה כִּי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. וּכְתִּיב וַהֲשֵׁבוֹתָ אֶל לְבָבֶךָ בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ וְגוֹ'. וּכְתִיב וְשַׁבְתָּ עַד יְיָ' אֱלֹהֶיךָ וְגוֹ'. וּכְדֵין (דברים ל׳:ד׳) אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ וְגוֹ'. וְעַד דְּכָל אִינּוּן מִלִּין לָא יִתְקַיְּימוּן, לָא יַכְלִין לְאַתְעֲרָא תְּשׁוּבָה מִנַּיְיהוּ.

Said R. Hiya: ‘True. And all depends on repentance. But shouldst thou imagine that they could at this time all together rouse themselves to repentance, I tell thee, no, they could not. Why? Because it is written: “And it shall come to pass, when all these things are come upon thee… and thou shalt call them to mind among all the nations whither the Lord thy God hath driven thee, and shalt return unto the Lord thy God… then the Lord thy God will turn thy captivity.. and will return and gather thee from all the nations… If any of thine be driven out unto the utmost parts of the heaven, from thence will the Lord thy God gather thee…” (Deut. 30, 1-5). As long as the whole implication of this passage remains unfulfilled, repentance cannot show itself among them.’

Segment 3ג׳

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, כַּמָה סַתָמְתְּ כָּל אָרְחִין וּשְׁבִילִין מִכָּל בְּנִי גָּלוּתָא, וְלָא שַׁבְקַת לוֹן פִּתְחוֹן פֶּה. אִי הָכִי, לִהווֹ כְּמָה דַּהֲווֹ בְּכָל דָּרָא וְדָרָא, דְּלָא יִסְבְּלוּן גָּלוּתָא וְלָא אַגְרָא, וְיִפְקוּן (ס"א אי הכי, להוו כמה דלהון בכל דרא ודרא, יסבלון גלותא ולא יפקון) מִדִּינָא דְּאוֹרַיְיתָא, וְיִתְעָרְבוּן בִּשְׁאַר עַמִּין.

Said R. Jose: ‘How hast thou closed up all ways and issues of escape against the benighted children of exile, leaving no loophole nor any ground for courage or hope! For there will assuredly be many-as there have been in all generations- who will wish neither the long exile nor the future reward, and will break loose from the precepts of the Torah and be absorbed in other nations!