זוהר, כי תשא י״אZohar, Ki Tisa 11

Segment 1א׳

תָּא חֲזֵי כְּתִיב (שמות לכ) וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה. מַאן הָעָם. אִינּוּן עֵרֶב רַב. מַאן עֵרֶב רַב. וְכִי לּוּדִים וְכוּשִׁים וְכַפְתּוֹרִים וְתוּגַרְמִים הֲווֹ, דְּקָרָאן לוֹן עֵרֶב רַב, וַהֲלֹא מִצְרִיִּים הֲווֹ, וּמִמִּצְרַיִם נַטְלוּ, וְאִלּוּ הֲווֹ עִרְבּוּבְיָא דְּעַמִּין סַגִּיאִין, הָכִי הֲוָה לֵיהּ לְמִכְתַּב, עֵרֶב רַב עָלוּ אִתָּם לְפִי עִרְבּוּבְיָא דִּלְהוֹן.

‘AND WHEN THE PEOPLE SAW THAT MOSES DELAYED (boshesh) TO COME DOWN OUT OF THE MOUNT. The word “people” denotes the “mixed multitude”. And who were the “mixed multitude”? Were they Lydians, Ethiopians, or Cyprians? Were they not all Egyptians, and did they not all come from Egypt? If they had consisted of a mixture of many different nations, would not the plural verb ‘alu (went up) have been used instead of the singular ‘ala (Ex. 12, 38)?

Segment 2ב׳

אֶלָּא (שמות י״ב:ל״ח) עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם. עַמָּא חַד הֲוָה, וְלִישָׁן חַד, אֲבָל כָּל חֲרָשֵׁי מִצְרַיִם, וְכָל חַרְטוּמֵי דִּלְהוֹן הֲווֹ, דִּכְתִּיב בְּהוּ, (שמות ז׳:י״א) וַיַּעֲשׂוּ גַּם הֵם חַרְטוּמֵּי מִצְרַיִם. דְּבָעוּ לְמֵיקָם לָקֳבֵל פְּלִיאָן דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כֵּיוָן דְּחָמוּ נִסִּין וּפְלִיאָן דְּעֲבַד מֹשֶׁה בְּמִצְרַיִם, אָהַדְרוּ לְגַבֵּי מֹשֶׁה. אֲמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֹשֶׁה, לָא תְּקַבֵּל לוֹן. אָמַר מֹשֶׁה, מָארֵיהּ דְּעָלְמָא, כֵּיוָן דְּחָמוּ גְּבוּרְתָּא דִּילָךְ, בָּעָאן לְאִתְגַּיְּירָא. יֶחמוּן גְּבוּרְתָּךְ בְּכָל יוֹמָא, וְיִנְדְּעוּן דְּלֵית אֱלָהָא בַּר מִנָךְ. וְקַבִּל לוֹן מֹשֶׁה.

In fact, however, the “mixed multitude” consisted entirely of one people all the members of u,hich spoke one language: namely, all the sorcerers of Egypt and all its magicians, as it is written, “And the magicians of Egypt, they also did in like manner with their enchantments” (Ex. 7, 11); for they wanted to oppose the wonderful works of the Holy One, blessed be He. When they beheld the signs and the wonders which Moses wrought in Egypt they came to Moses to be converted. Said the Holy One to Moses: “Do not receive them!” Moses, however, replied: “Sovereign of the universe, now that they have seen Thy power they desire to accept our Faith, let them see Thy power every day and they will learn that there is no God like unto Thee.” And Moses accepted them.

Segment 3ג׳

אֲמַאי קָרָא לוֹן עֵרֶב רַב. אֶלָּא כָּל חֲרָשִׁין דְּמִצְרַיִם הֲווֹ, וּבְרֵישֵׁיהוֹן (בלק קצ"ד ע"א) יוֹנוֹס (אמרו המגיהים אולי אלו הם יוחני וממרא שנזכרו בשמות רבה פרשת ט' דף ע"ב ע"ג שורה ל"א אמרו יוחני וממרא אל משה תבן אתה מכניס לעפריים) וְיִּמְבְּרוּס, וּבְשַׁעֲתֵּי דְּיוֹמָא הֲווֹ עַבְדֵי תָּדִיר חֲרָשַׁיְיהוּ. וְכָל אִלֵּין חֲרָשִׁין עִלָּאִין, הֲווֹ מִסְתַּכְּלֵי מִכִּי נָטֵי שִׁמְשָׁא, מִשֵּׁירוּתָא דְּשִׁית שָׁעוֹת וּמֶחְצָה, עַד שֵׁירוּתָא דְּתֵשַׁע וּמֶחְצָה. דְּהַיְינוּ עֵרֶב רַבְרְבָא. כָּל אִינּוּן חֲרָשִׁין זְעִירִין, מִשֵּׁירוּתָא דְּתֵשַׁע וּמֶחְצָה, עַד פַּלְגוּת לֵילְיָא.

And why, then, were they called “mixed multitude”? Because they consisted of all the grades of the Egyptian magicians, at their head being Jannes and Jambres. During the hours of the day these wizards practised their unholy arts, and from the time of the setting of the sun, the beginning of the second half of the sixth hour to the commencement of the second half of the ninth hour, they made observations of the heavens: the middle of the ninth hour being the “great evening” (ereb rab, which means both “great multitude” and “great evening”). The lesser magicians, however, did not thus: they made observation from the middle of the ninth hour until midnight.